שנת תשס"ח | שבת פרשת צו פורים משולש

סעודת פורים

שו"ת "במראה הבזק

(מתוך ח"ז)
ישראל                 Israel
אדר ב', תשס"ח
סעודת פורים

שאלה
כשחל פורים בערב שבת, האם אפשר להתחיל את סעודת פורים אחרי הצהריים ולהמשיכה בליל שבת? ואם מותר, היאך יש להתנהג בסעודה זו?
 
תשובה
כשחל פורים ביום שישי, הרבה כתבו שלכתחילה יש לאכול את סעודת הפורים בשחרית1, או על כל פנים לפני השעה העשירית של היום2. העדיפות נובעת מצד הדין הכללי שאין להתחיל סעודה קרוב לכניסת השבת, שנאמרו בו כמה טעמים:
(א)     מחמת חשש שמא ימנע מלהתעסק בצרכי שבת3,
(ב)     כדי שייכנס לשבת כשהוא תאב לאכול4,
(ג)      משום זלזול השבת בזה שמשוה את ערב שבת לשבת עצמה5,
(ד)     "כי אין להפסיק בערב שבת בין מנחה למעריב מפני כבוד השבת"6.
גם דעות אלה מודים שאם לא התחיל בסעודתו בבוקר, יתחילנה גם אחר כך7.

אמנם, הרבה כתבו שאפשר, ואולי גם עדיף8 להתחיל את סעודתו לאחר הצהריים, ולהמשיכה לאחר כניסת השבת9. מי שנוהג כך, יתפלל מנחה לפני התחלת הסעודה10, ויקפיד בחלק מהסעודה שלפני קבלת השבת להשאיר מקום בבטנו להמשך הסעודה לאחר קבלת השבת11.
באמצע הסעודה, אפשר לקבל את השבת החל מזמן פלג מנחה12. לאחר קבלת השבת, או מזמן שקיעת החמה (למי שלא קיבל עליו את השבת עד אז13), אסור לאכול או לשתות עד אמירת קידוש14.
יש להקפיד להדליק נרות שבת לפני קבלת השבת, ואשה שהדליקה נרות מבלי להתנות שאינה מקבלת את השבת, שוב אסור לה לאכול עד אמירת קידוש15 (כמו שאסורה בעשיית מלאכה).
בעשיית הקידוש, יש לקדש על יין (או מיץ ענבים) כרגיל, אבל אין לברך את ברכת בורא פרי הגפן (אם כבר בירך ברכה זו לפני כן בתוך סעודתו)16. לאחר שתיית היין, לכתחילה יש להוציא לשולחן לחם משנה כבשבת רגילה17, אבל מחמת הספק גם את ברכת המוציא אין לברך לפני שמחלקים מהחלה למסובים (אם כבר בירך אותה ברכה לפני כן בסעודתו)18.
בברכת המזון יש להוסיף רק את התוספת "רצה והחליצנו", אבל לכתחילה אין לומר "על הניסים"19.
יש שכתבו שלתחילה יש להתפלל תפילת ערבית לפני הקידוש20, אבל למי שקשה לו נראה שיוכל להתפלל גם לאחר סיום סעודתו, ובמיוחד אם רק אז יוכל להתפלל במנין נראה שעדיף שיחכה ויתפלל עם הציבור21.
 
_____________________________________________________
 
[1] בספר המנהגים לרב יצחק אייזיק טירנא (עמ' לו במהד' ורשא תרמט וירושלים תשי) כתוב, "ואם חל פורים ביום ו' אוכלין סעודת פורים שחרית ולא  בערב אחר מנחה, כי אין להפסיק בערב שבת בין מנחה למעריב מפני כבוד השבת, וגם שלא לקלקל סעודת שבת". הרמ"א מציינו בדרכי משה (או"ח סי' תרצה אות ד), ופוסק כמותו במפה שעל השולחן ערוך (שם סעיף ב).
גם במטה משה (ענין פורים וקריאת המגילה אות תתריא) מצטט את ספר המנהגים.
גם המשנה ברורה (סי' רמט ס"ק יג) כותב לגבי סעודת מצוה בערב שבת, "ומ"מ לכתחילה מצוה להקדימה בשחרית משום כבוד שבת וכמו שמבואר בסימן תרצ"ה ס"ב לענין סעודת פורים ע"ש..." וכן כתוב בשמירת שבת כהלכתה פרק מב סעיף כז.
וע' בדברי הגרשז"א זצ"ל (מובאים במנהגי ארץ ישראל (לרב גליס) הוספות ומילואים לסימן לה, אות יח, עמ' תיא, ומשם בספר הליכות שלמה מועדים ח"ב עמ' שמג) "כי המדקדקים נוהגים כהרמ"א לעשות הסעודה לפני חצות".
גם בלקט יושר (עמ' 156 ד"ה ודרש כשחל) נראה שלדעת רבו בעל תרומת הדשן אין לאפשר לכתחילה לסעודת פורים לימשך עד לכניסת השבת, מפני ש"אין נוהגין לקדש על השלחן". אלא דצ"ע שם בכוונת ההמשך "ולכך אין מברכין על הנסים בשבת".
[יש לציין שיש שהעדיפו שסעודת פורים תמיד תהיה בבוקר, עיין שו"ת תרומת הדשן סו"ס קי (ומובא בדרכי משה סי' תרצה אות ד), מעשה רב אות רמח, משנה ברורה סי' תרצה ס"ק ט בשם א"ר (שם אות ד) בשם השל"ה.]
2 בערוך השולחן (סי' רמט סעיף ז) מתבטא, "סעודת מצוה שזמנה קבועה בע"ש כמו פורים שחל בע"ש... יראו שיתחילו קודם חצות ולכל הפחות קודם שעה עשירית". [וע' שער הציון שם אות יז.]
3 רשב"א גיטין לח, ב ד"ה ואחת קבעה, בשם ר"ח, ומשם במג"א סי' רמט ס"ק ד ובמשנ"ב שם ס"ק י.
4 מחבר סי' רמט סעיף ב ע"פ הרמב"ם פרק ל מהלכות שבת הלכה ד. וכן בספר המנהגים (המובא לעיל בהערה 1).
5 באור הלכה שם בסי' רמט ד"ה מפני, בשם הפמ"ג. (עיין מ"ז אות א בקטע המתחיל עוד רגע אדבר). יש לדון האם חשש זה לזלזול שבת שייך גם בפורים. היינו שיש לטעון שכשיש סיבה מיוחדת שבגללה עושים סעודה, אין בזה זלזול לשבת, שהרי אינו משווה יום חול רגיל לשבת, אלא ברור הוא לכל שסעודתו בערב שבת באה בגלל המצוה לאכול סעודה מיוחדת בפורים.
6 זהו ציטוט מספר המנהגים הנ"ל, ומשם בספר מטה משה הנ"ל (ראה לעיל הערה 1). נראה להציע בכוונתם שאם לאחר שמתפלל מנחה חוזר הביתה לאכול, במקום לישאר בבית הכנסת כדי לקבל עליו את השבת, ייראה הדבר שאין קבלת השבת כל כך חשובה וחביבה עליו.
אמנם נודה שאינו ברור שזוהי כוונתו, גם לא מצאנו פוסקים אחרים שחוששים לדבר זה, ועוד לכאורה פשוט שלא יהיה שום מקום לחשש זה אם מתפלל מנחה כשעוד היום גדול.
7 משנה ברורה (סי' רמט ס"ק יג) על פי הב"ח (שם סוף אות ג), שהסביר דזהו "צורך שעה של המגיד משנה". ובערוך השולחן (סי' רמט סעיף ז), "אמנם אם לא התחילו מקודם, יכולים להתחיל גם אחר שעה עשירית כיון שהיא מצוה בשעתה".
8 סביר להניח שבמקרים רבים התנהגות זו תוריד הרבה לחץ מיום עמוס זה, ובמקום לפגוע בכבוד השבת, אדרבא היא תתרום הרבה הן לאוירת השמחה בפורים והן לשלוותה של כניסת השבת.
9 במאירי כתובות דף ז: ד"ה אע"פ כותב, "ואף אנו ואבותינו נוהגים בפורים שחל להיות ערב שבת שמתחילין בסעודה מבעוד יום עד שיקדש היום ופורסין מפה ומקדשין וגומרין את הסעודה". באורחות חיים (ח"א דין סעודת פורים אות לז עמ' קכא., ומובא בבית יוסף בסי' תרצה) כותב, "ופורים שחל להיות בערב שבת עבדינן סעודת פורים מבעוד יום ובלילה צריכי לקדושי...  ויש עושין סעודתן בבוקר והכל הולך אחר המנהג". וכן כותב המהריק"ש בערך לחם (סי' תרצה סעיף א),  כמעט מלה במלה כאורחות חיים.
ועיין עוד במנהגי ארץ ישראל סי' לה (הלכות פורים) עמ' רט אות יח שכתב ע"פ הנהר מצרים, "וכשחל פורים בערב שבת המנהג היפה והנעים הוא לעשות הסעודה בערב אחר תפלת מנחה, ובאמצע הסעודה פורס מפה ומקדש וחוזר ואוכל סעודת שבת. וכן כתב מהריק"ש בהגהותיו ... ואחר כך מתפללים ערבית של שבת, וזו היא הדרך היותר ישרה וכן הוא מנהגנו בעיה"ק ירושלים ת"ו".
10 רמ"א סימן רלב סעיף ב, ועיי"ש במשנ"ב ס"ק ל.
11 עטרת זקנים סי' רמט סעיף ב אות ב, ומשם בערוך השולחן שם אות ז. ועוד עיין בביאור הלכה שם ד"ה מותר, ובמשנ"ב סי' תקכט ס"ק ח.
12 רמ"א סי' רסא סעיף ב.
[ועו"ע ברמ"א שם סעיף א, בבה"ל שם ד"ה שעה או שתיים, בבה"ל סי' רסג סעיף ד ד"ה קודם ובשמירת שבת כהלכתה פרק מג הערה סו.]
13 אם כי לכתחילה לרוב הראשונים יש לקבל שבת לפני שקיעת החמה, עיין בשולחן ערוך סי' רסא סעיף ב.
14 שולחן ערוך סי' רעא סעיף ד ומשנ"ב שם ס"ק יא.
15 עיין בקצות השלחן ח"ג סי' עד בבדי השלחן אות יז.
16 שולחן ערוך סי' רעא סעיף ד.
17 ערוך השולחן סי' רעא סעיף יג.
אמנם יש לעיין בזה ע"פ דברי שו"ת האלף לך שלמה ח"א סי' קיג שכותב,  "במי שקידש עליו היום שפורס מפה ומקדש, אם צריך לחם משנה, הנה זה תליא בשני הדעות המבוארין בסי' רע"א, דאם צריך לחזור ולברך המוציא, אז צריך לחם משנה ג"כ, ואם א"צ לחזור ולברך המוציא, א"צ לחם משנה וזה פשוט". ואמנם, בערוך השלחן (שם סעיף יד וסעיף יח) משמע שסובר שיש לברך ברכת המוציא פעם נוספת, ואולי זוהי הסיבה שדורש לחם משנה. אבל לדידן (עיין בהערה הבאה) שאין לברך המוציא, אולי גם אין טעם לדרוש לחם משנה.
18 אמנם סתימת המחבר בסימן רעא סעיף ד היא שכן יש לברך ברכת המוציא פעם שנייה לאחר הקידוש (אלא אם כן מקדש על הפת, שאז גם לדעתו אין לברך המוציא), וכן נראה דעת הערוך השלחן (כבהערה הקודמת).
אבל למעשה הסכימו הרבה אחרונים (ב"ח שם סי' רעא אות ו, ט"ז שם ס"ק ד, משנ"ב ס"ק יח וכף החיים ס"ק כט) כדעת הי"א במחבר, שגם ברכת המוציא אין לברך מדין ספק ברכה להקל.
19 אמנם בפורים רגיל נוהגים לומר על הנסים גם כאשר הסעודה נגמרה בלילה, כסתימת המחבר בסי' תרצב סעיף ג וכרמ"א שם, ודלא כי"א במחבר שם.
וגם בניד"ד כשחל י"ד באדר בערב שבת, וממשיך את סעודתו עד הלילה, כותב מאירי (שם בכתובות ז: ד"ה אע"פ) ש"מזכירין בה של פורים [=על הנסים בברכת המזון] מטעם זה, שהרי אף חמשה עשר יום נס הוא". [לפ"ז בשושן פורים שחל בערב שבת, גם המאירי יודה שאין להוסיף על הנסים כשמברך בלילה לאחר כניסת השבת.] וכן גם במנהגי ארץ ישראל שם (הלכות פורים אות יח) ש"אומר על הנסים, דבתר התחלת סעודה אזלינן" [והואיל והוא סיים "וכן הוא מנהגנו בעיה"ק ירושלים ת"ו", לכאורה רואים שדעתו הוא להזכיר על הנסים גם בשושן פורים כשט"ו חל בערב שבת, ודלא כדיוקינו לעיל במאירי]. וכן כותב הפרי מגדים בסי' תרצה מ"ז ס"ק ג, ושם בא"א ס"ק ט, "דיאמר רצה ועל הניסים".
אבל החיי אדם (כלל קנה סעיף לב) כתב שמחשש תרתי דסתרי יש להוסיף רק רצה, ולא על הנסים, וכן הכריע המשנ"ב (סי' תרצה ס"ק טו).
נציין שבירושלים (שבה חוגגים שושן פורים, וכאשר חל יד באדר בערב שבת, חוגגים בירושלים "פורים משולש"), כן אומרים על הניסים בשבת, אבל לא אומרים אותו ביום ששי, ראה משנ"ב תרפח,יז ע"פ הבית יוסף. לגבי יום ראשון, י"א שגם אין לאומרו בכלל, וי"א שטוב להוסיפו (בתפילה) באמצע אלקי נצור וגם (בברכת המזון) בהרחמן. עיין כף החיים תרפח,מח ובמקורות שמביא "מקראי קודש" (לרב הררי) פרק טו סעיף כג.
20 במעשה רב אות קיז מובא בשם ר' חיים כץ בשם הגר"א שא"א לקדש מבעוד יום אם אינו מתפלל קודם. אמנם עיין שם בפעולת שכיר ובאור חדש שנראה שקבלת שבת מספיקה, על כל פנים "כשמקבל שבת מדעת בפיו או אם מקבלו ע"י אמירת מזמור שיר ליום השבת". ועל כן אם מקבל שבת לפני השקיעה מבלי להתפלל קודם, אם יקפיד להוציא את קבלת השבת בפיו, תבא עליו ברכה.
יש גם לציין את דברי האר"י בשער הכוונות (מובא בכף החיים סי' רעא ס"ק כב) שתמיד יש להתפלל ערבית לפני הקידוש בליל שבת.
21 נראה שמעיקר הדין יש לסמוך על הט"ז (סימן רעא סוס"ק ד), המגן אברהם (שם ס"ק ה), המשנה ברורה (שם ס"ק יא) וסתימת רוב הפוסקים שיוכל לחכות עד סוף הסעודה, ולהתפלל רק לאחר מכן.
 

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר