|
 שנת תשע"ב | שבת פרשת משפטיםשו"ת במראה הבזק: שימוש ב"קולן" בבית-הכנסת, בשבת(מתוך ח"ד) מונטוידיאו, אורוגואי Montevideo, Uruguay כסלו, ה'תשנ"ז שימוש ב"קולן" בבית-הכנסת, בשבת שאלה האם מותר להשתמש בשבת במכשיר הנותן את ה"טון" לחזן? לחזן אצלנו מכשיר הנראה כמשרוקית עם מספר פתחים, החזן נושף לתוכו ושומע את הטון הרצוי לו. המכשיר איננו משמש ככלי נגינה או כמכשיר להשמעת קולות. תשובה א. אסור להשתמש במכשיר זה או בכל "קולן" אחר, כמו מזלג חזנים בשבת ויו"ט, וכן יש להורות לכתחילה למי שבא לשאול1. ב. אם ידוע שם שישנן קהילות, שבהן נהגו להשתמש במכשיר זה, יש להסביר בדרכי נועם, כי אכן אסור להשתמש במכשיר זה. ואולם אם הדבר יביא לריב ומחלוקת ולא יסכימו לשמוע, ניתן להניח להם להמשיך במנהגם, ולא למחות בהם חזקה, מכיוון שיש להם על מה שיסמוכו. ג. לעומת זאת, קיים הֶתקן המורכב על שעון-יד ר _____________________________________________________________ 1 מקור הדין במסכת ערובין (קד ע"א) בדברי רבה: "לא אסרו אלא קול של שיר", וטעמו של דין זה מצוי במסכת ביצה (לו ע"ב) משנה וגמ') "אין מטפחין ואין מרקדין וכו', גזרה שמא יתקן כלי שיר". ועל-פי זה פסק מרן ב"בית-יוסף" ובשו"ע (אורח-חיים ריש סי' שלח) שהשמעת קול בכלי שיר אסורה, וב"מגן-אברהם" הוסיף שהוא הדין גם בהשמעת קול ביד (וכן בדבר שאינו מוגדר כלי-נגינה דווקא) שאף היא אסורה כאשר זה דרך שמחה ושיר. ופסק רמ"א שם שאסור להכות בשבת על הדלת בטבעת הקבועה בדלת, אף-על-פי שאינו מכוון לשיר, הואיל והכלי מיוחד לכך. ועיין ב"ערוך השולחן" (שם סע' ד) שסיכם, שכל דבר שאדם עושה בשביל נעימות השיר - אסור, ואפילו לקשקש בזוג (פעמון) או באגוז לתינוק, וראה שם דוגמא נוספת, כל זה בכלל האיסור. לפי זה פסק בעל "משנה ברורה" (שם ס"ק ד) שאסור להשתמש בקולן מכיוון שהוא גם כלי-שיר וגם מכוון לשיר, והווי תרתי לגריעותא, וכן פסק ב"ערוך השלחן" (שם סע' ח) וכן פסק רוב גדול מאוד של אחרונים. כל זה נזכר בפוסקים לגבי הקולן העשוי כמין מזלג קטן שבו, למיטב ידיעתנו, משתמשים החזנים המקצועיים, אף-על-פי שיש כאן סברות מספר להקל בוודאי הוא שהמכשיר שהוא כעין משרוקית, פשיטא שאסור, מן הטעמים הנ"ל. ולגבי הקולן המכונה "מזלג חזנים" הביאו אחרונים סברות מספר להקל: אחת - מה שכתבו בתוס' בביצה (הובאו דבריו ברמ"א אורח חיים סי' שלט) דהאידנא שאין אנו בקיאין בעשיית כלי שיר וליכא למיגזר שמא יתקן, נהגו להקל בכל. ולפי זה הקולן שאי-אפשר לתקנו כאשר מתקלקל, ודאי שאינו בכלל הגזירה. ואולם כבר כתבו אחרונים דקולא זאת קאי רק על טיפוח וריקוד שאינו מעשה בכלי ממש, וכי גם בזה אין להקל שלא במקום מצוה, אלא משום הנח להם וכו'. ועוד. כל תכליתו של המכשיר היא לצורך שירת הפה שלא נאסרה מעולם. ולבסוף, הקול שהמכשיר משמיע הוא קול דק ביותר שנשמע רק כאשר המכשיר קרוב לאוזן. ואולם, כאמור, כל האחרונים שהביאו סברות אלה, דחו אותן למעשה, ורק כתבו שבמקום שבו יהיו ריב ומחלוקת אם לא יתירו, ישמעו, אפשר להניח להם וכן פסק ב"ערוך השלחן" (סע' ח), בשו"ת "משנה הלכות" (סי' נב בסופו) ובשו"ת "יביע אומר" (סי' כב בסופו): "אבל המקילים בזה מעצמם, אין למחות בהם ביד חזקה, שיש להם על מה שיסמכו". עכ"ל.  לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
