דף הבית > עלון שבועי - חמדת ימים > ארכיון

שנת תשע"ב | שבת פרשת עקב

פרשת השבוע: ענקים ובני ענקים בחומר או ברוח?

הרב יוסף כרמל, ראש כולל "ארץ חמדה"

גם בפרשת עקב, מדגישה התורה את מציאות הענקים בארץ, קודם לכניסת בני ישראל לארצם. טרם הכניסה לארץ, הושמדו הענקים וארץ כנען הפכה לארץ ישראל.

נברר קצת יותר לעומק את התהליך ומשמעותו.

בפרשתנו מצינו:

"שְׁמַע יִשְׂרָאֵל אַתָּה עֹבֵר הַיּוֹם אֶת הַיַּרְדֵּן לָבֹא לָרֶשֶׁת גּוֹיִם גְּדֹלִים וַעֲצֻמִים מִמֶּךָּ עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצֻרֹת בַּשָּׁמָיִם: עַם גָּדוֹל וָרָם בְּנֵי עֲנָקִים אֲשֶׁר אַתָּה יָדַעְתָּ וְאַתָּה שָׁמַעְתָּ מִי יִתְיַצֵּב לִפְנֵי בְּנֵי עֲנָק: (דברים ט' א-ב).

נושא זה מודגש אף ביחס לכיבוש עבר הירדן:

"אֶרֶץ רְפָאִים תֵּחָשֵׁב אַף הִוא רְפָאִים יָשְׁבוּ בָהּ לְפָנִים וְהָעַמֹּנִים יִקְרְאוּ לָהֶם זַמְזֻמִּים: עַם גָּדוֹל וְרַב וָרָם כָּעֲנָקִים וַיַּשְׁמִידֵם יְקֹוָק מִפְּנֵיהֶם וַיִּירָשֻׁם וַיֵּשְׁבוּ תַחְתָּם"
(שם ב' כ-כא).

גם המרגלים חששו מאוד דווקא מהם כמו שמודגש בדבריהם:

"וַתֵּרָגְנוּ בְאָהֳלֵיכֶם וַתֹּאמְרוּ בְּשִׂנְאַת יְקֹוָק אֹתָנוּ הוֹצִיאָנוּ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם לָתֵת אֹתָנוּ בְּיַד הָאֱמֹרִי לְהַשְׁמִידֵנוּ: אָנָה אֲנַחְנוּ עֹלִים אַחֵינוּ הֵמַסּוּ אֶת לְבָבֵנוּ לֵאמֹר עַם גָּדוֹל וָרָם מִמֶּנּוּ עָרִים גְּדֹלֹת וּבְצוּרֹת בַּשָּׁמָיִם וְגַם בְּנֵי עֲנָקִים רָאִינוּ שָׁם" ( א' כז-כח).

כבר הצענו בעבר כי נמרוד וחבריו: כדרלעמר מלך עילם, שמאבר מלך צביים וברשע מלך עמורה, חיסלו את הענקים במסעם בעבר הירדן המזרחי, לפני שאברהם אבינו הכה אותם בחובה אשר משמאל (מצפון) לדמשק. בקרבות אלה נהרג כנראה נמרוד וכדרלעומר תפס את מקומו בהנהגה. מסע זה, שהיה נראה כי הוא לטובתם ולהנאתם של ארבעת המלכים, היה בעצם שירות של נמרוד וחבריו לבניו של אברהם. לאחר מכן, נשארו רק בְּנֵי עֲנָקִים בארץ (למעט עוג הפליט שטופל על ידי משה רבינו ועוד כמה נפילים, בעיקר באזור חברון (שטופלו ע"י יהושע בן נון ,עיינו יהושע י"א כא) וכן בין הפלשתים (שדוד ואנשיו טיפלו בהם הרבה יותר מאוחר, כמבואר בספר שמואל).

בְּנֵי עֲנָקִים הללו, הם אלה שכל כך הפחידו את עשרת המרגלים. נרשה לעצמנו להציע כאן, כי הקב"ה עזר לעם ישראל גם במגפה שפגעה בעיקר בנפילים כמבואר בכתוב:

"וַיֹּצִיאוּ דִּבַּת הָאָרֶץ אֲשֶׁר תָּרוּ אֹתָהּ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר הָאָרֶץ אֲשֶׁר עָבַרְנוּ בָהּ לָתוּר אֹתָהּ אֶרֶץ אֹכֶלֶת יוֹשְׁבֶיהָ הִוא וְכָל הָעָם אֲשֶׁר רָאִינוּ בְתוֹכָהּ אַנְשֵׁי מִדּוֹת"
(במדבר י"ג לב).

המרגלים כפויי הטובה, הוציאו את דיבת הארץ רעה ולא השכילו להבין כי מדובר בסייעתא דשמיא גדולה. (פרט זה הופך את חטאם להרבה יותר חמור). (נוסיף במאמר מוסגר שחז"ל מוסרים לנו כי לארץ ישראל כוח מיוחד גם בגידול פירות גדולים במיוחד , ואכמ"ל).

מהרגע שבני ישראל נכנסו לארצם, הענקים שמסתובבים בארץ אמורים להיות אנשי מידות מבחינה רוחנית, ענקי רוח ולא נפילים בגשמיות. אַנְשֵׁי מִדּוֹת שימשכו את הציבור כלפי מעלה לגבהי מרומים.

כך היו האבות כך היו הנביאים וכך היו חכמי התורה לדורותיהם. אין תורה כתורת ארץ ישראל.

הבה נתפלל כי נזכה לגדל אנשי מידות גדולי תורה, אנשי מופת

שאף על פי שרגליהם נטועות בארץ ראשם מגיע השמימה.

לראש העמוד