שנת תשע"ג | שבת פרשת תרומה

פרשת השבוע: אֲרוֹן הָעֵדֻת – לוחמים ומלחמתה של תורה

פרשיות המשכן בכלל ופרשתנו בפרט פותחות בציווי על עשיית הארון.

לבניית הארון מספר מטרות.

הראשונה - לשמש ככלי לשמירת הָעֵדֻת (ספר התורה-רש"י, הלוחות- אבו עזרא ורשב"ם) כמפורש בכתוב:

"וְנָתַתָּ אֶל הָאָרֹן אֵת הָעֵדֻת אֲשֶׁר אֶתֵּן אֵלֶיךָ" (שמות כ"ה טז.)

כדאי לעיין במחלוקת הרמב"ם והרמב"ן בספר המצוות לרמב"ם ובהשגות הרמב"ן למצות עשה לג).

השניה - לשמש כבסיס לכפורת ולכרובים כמפורש בכתוב:

"וְנָתַתָּ אֶת הַכַּפֹּרֶת עַל הָאָרֹן מִלְמָעְלָה" (שם, שם כא).

השלישית -  לשמש כמקום התוועדות עם השכינה להמשך קבלת התורה. וז"ל הכתוב:

"וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם וְדִבַּרְתִּי אִתְּךָ מֵעַל הַכַּפֹּרֶת מִבֵּין שְׁנֵי הַכְּרֻבִים אֲשֶׁר עַל אֲרוֹן הָעֵדֻת אֵת כָּל אֲשֶׁר אֲצַוֶּה אוֹתְךָ אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שם, שם כב).

כל המטרות הללו מושגות כאשר הארון נמצא במקום הפנימי ביותר בקודש הקודשים מאחורי הפרוכת.

לבניית הארון גם מטרה נוספת, שלכאורה, רחוקה ומנוגדת לתפקידים המתוארים בפרשה. בספר במדבר בפרשיה קטנה - הקובעת ספר לעצמה - מופרדת באמצעות "נונים הפוכים", מובא:

"וַיְהִי בִּנְסֹעַ הָאָרֹן וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה קוּמָה יְקֹוָק וְיָפֻצוּ אֹיְבֶיךָ וְיָנֻסוּ מְשַׂנְאֶיךָ מִפָּנֶיךָ"
                                                                                                                  (י' לה).

לפי פסוקים אלה, הארון הוא היוצא לפני העם במלחמה. נוכחות השכינה במחנה ישראל היא היא המביאה את הניצחון בשדה הקרב. (במסגרת קצרה זו לא נכנס לדיון כמה ארונות היו). כדי להשיג מטרה זו על הארון להיות בחוץ, עם החיילים ולוחמי יחידות חוד החנית. במאמר מוסגר נציין כי גם עמוד הענן מופיע בשתי הופעות, מצד אחד: "כִּי בֶּעָנָן אֵרָאֶה עַל הַכַּפֹּרֶת" (ויקרא ט"ז ב) ומצד שני: "וַיקֹוָק הֹלֵךְ לִפְנֵיהֶם יוֹמָם בְּעַמּוּד עָנָן לַנְחֹתָם הַדֶּרֶךְ" (שמות י"ג כא).

בעקבות כך שחלק מנושאי הארון אינם מוכנים לצאת ולהוביל בשדה הקרב, עולה לדיון שוב וביתר שאת שאלת ה"שוויון בנטל".

על מנת להשיג את בנין המשכן במלוא הדרו: "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם" (שמות כ"ה ח), יש צורך בקודש קדשים עם ארון המכיל את מורשתו הרוחנית של עם ישראל בתוכו.

כדי שקודש קדשים זה יהיה המרכז של כל העם, על עולם הישיבות להפנים את המסר שהחובה והזכות לצאת לפני המחנה, גם בזמן מלחמה, מוטלות על שכם כולם ובמיוחד על כתפי מי שהתנדב לשאת את הארון.

(אין צורך לדון בחובת הגיוס של מי שאינו מסוגל לשבת וללמוד, בבחינת והגית בו יומם ולילה, מי שלא יעסוק מיוזמתו בהקמת מסגרות גיוס המתאימות לאורח חייהם, עלול לגרום לפגיעה משמעותית בעולם התורה כולו).

הבה נאחל לכל עם ישראל כי מנהיגיו ימצאו את המתווה,

לטובת כלל הציבור, שיבטיח שותפות אמת בין כל חלקיו

וגם את השכנת השכינה בפנים ובחוץ.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר