שנת תשע"ג | שבת פרשת ראה

פרשת השבוע: אֶבֶן נוֹפֵךְ וְאֶבֶן סַפִּיר – שני יסודות

הפטרת פרשת ראה פותחת בפסוק:

"עֲנִיָּה סֹעֲרָה לֹא נֻחָמָה הִנֵּה אָנֹכִי מַרְבִּיץ בַּפּוּךְ אֲבָנַיִךְ וִיסַדְתִּיךְ בַּסַּפִּירִים" (ישעיהו נ"ד יא).

האבנים שעליהם ירבץ היסוד יהיו אבני נופך והיסוד עצמו יהיה מאבן ספיר.

יש להבין מה משמעות המרבץ שעליו בונים את היסוד? והאם יש תוכן לסוג האבנים נופך וספיר שמהם מורכב המרבץ (הבסיס) והיסוד?

מקשים חז"ל בילקוט שמעוני על ההפטרה של פרשת עקב:  "וַתֹּאמֶר צִיּוֹן עֲזָבַנִי ה' " "מה כתיב למעלה מן הענין פרשת מלך המשיח וכו' ואחר כך ותאמר ציון? לא היה צריך לומר אלא ותאמר ציון ואחר כך פרשת מלך משיח?"

מבארים חז"ל שתלונת ציון היתה, למרות שיש קבוץ גלויות ובנין הארץ, שהיא ציון המסמלת את הצד הרוחני, אינה נזכרת, תשובת הקב"ה: "שְׂאִי-סָבִיב עֵינַיִךְ וּרְאִי, כֻּלָּם נִקְבְּצוּ בָאוּ-לָךְ; חַי-אָנִי נְאֻם-יְהוָה, כִּי כֻלָּם כָּעֲדִי תִלְבָּשִׁי, וּתְקַשְּׁרִים, כַּכַּלָּה" (ישעיהו מ"ט יח). אמר לה: "יש כלה בלא חופה", כלומר כדי ליצור את הנישואין בין עם ישראל לקב"ה, צריך בתחילה להכין את החופה, את הבית - את הארץ שבו יווצר הקשר המושלם בין עם ישראל וריבונו של עולם.

כלומר, הגאולה השלימה מורכבת משני חלקים: קיבוץ גלויות ובנין המלכות ורק אחר כך יגיע שלב יציקת תוכן רוחני.

עם הקדמה זו נוכל להבין את המלבי"ם על ההפטרה של השבת: "אבן הנופך היא אבן יהודה והיא אות המלוכה, ואבן ספיר היא האבן של יששכר והיא אות החכמה והתורה. ושני אלה ייסדו את הבנין כתר מלכות וכתר תורה", ובלשון המדרש על ההפטרה של שבוע שעבר, המרבץ הוא החופה - המלכות שתבנה ותכונן ע"י משיח בית דוד משבט יהודה, ואח"כ יבוא החיבור שבין הכלה והחתן, הדבקות הרוחנית - היסוד של ספיר.

"וְשַׂמְתִּי כַּדְכֹד שִׁמְשֹׁתַיִךְ, וּשְׁעָרַיִךְ לְאַבְנֵי אֶקְדָּח; וְכָל-גְּבוּלֵךְ, לְאַבְנֵי-חֵפֶץ" (ישעיהו נ"ד יב)

כַּדְכֹד היא אבן שוהם – אבן יוסף המסמל הצלחה כלכלית,

אבן אֶקְדָּח היא של שבט לוי - אות העבודה בבית המקדש,

וְכָל-גְּבוּלֵךְ, לְאַבְנֵי-חֵפֶץ, האבנים של כל השבטים ישובצו ויקובעו בכל חלקי הארץ,

כי הגאולה השלימה תהיה ע"י התאחדות כל השבטים.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר