שנת תשע"ד | שבת פרשת עקב

כפי שהדגשנו בשבועות האחרונים אנחנו זוכים לחיות בתקופה בה רבים הניסים. רוב הניסים שייכים לקבוצת הנסים הנסתרים. התבוננות מעמיקה מגלה אותם אף על פי שהדברים נראים כהתנהלות בדרך הטבע. השבוע נדון בדברינו בניסים גלויים הקשורים ללוחות הברית.

הלוחות מתוארים פעמיים בפרשתנו. בפעם הראשונה מתוארים הלוחות הראשונים: 

"וַיִּתֵּן יְקֹוָק אֵלַי אֶת שְׁנֵי לוּחֹת הָאֲבָנִים כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים וַעֲלֵיהֶם כְּכָל הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק עִמָּכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ בְּיוֹם הַקָּהָל: וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה נָתַן יְקֹוָק אֵלַי אֶת שְׁנֵי לֻחֹת הָאֲבָנִים לֻחוֹת הַבְּרִית"                                                             (דברים ט' י-יא).

לוחות אלה, לצערנו הרב נשתברו כפי שמתואר בהמשך:

"וָאֵפֶן וָאֵרֵד מִן הָהָר וְהָהָר בֹּעֵר בָּאֵשׁ וּשְׁנֵי לֻחֹת הַבְּרִית עַל שְׁתֵּי יָדָי: וָאֵרֶא וְהִנֵּה חֲטָאתֶם לַיקֹוָק אֱלֹהֵיכֶם עֲשִׂיתֶם לָכֶם עֵגֶל מַסֵּכָה סַרְתֶּם מַהֵר מִן הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר צִוָּה יְקֹוָק אֶתְכֶם: וָאֶתְפֹּשׂ בִּשְׁנֵי הַלֻּחֹת וָאַשְׁלִכֵם מֵעַל שְׁתֵּי יָדָי וָאֲשַׁבְּרֵם לְעֵינֵיכֶם" (שם טו-יז).

בפעם השניה אנו מוצאים את משה עולה להר עם לוחות חדשים ושם נאמר:

"בָּעֵת הַהִוא אָמַר יְקֹוָק אֵלַי פְּסָל לְךָ שְׁנֵי לוּחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וַעֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וְעָשִׂיתָ לְּךָ אֲרוֹן עֵץ: וְאֶכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת אֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר הָיוּ עַל הַלֻּחֹת הָרִאשֹׁנִים אֲשֶׁר שִׁבַּרְתָּ וְשַׂמְתָּם בָּאָרוֹן: וָאַעַשׂ אֲרוֹן עֲצֵי שִׁטִּים וָאֶפְסֹל שְׁנֵי לֻחֹת אֲבָנִים כָּרִאשֹׁנִים וָאַעַל הָהָרָה וּשְׁנֵי הַלֻּחֹת בְּיָדִי: וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת כַּמִּכְתָּב הָרִאשׁוֹן אֵת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר יְקֹוָק אֲלֵיכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ בְּיוֹם הַקָּהָל וַיִּתְּנֵם יְקֹוָק אֵלָי" (דברים י' א-ד לא נדון השבוע בשאלה האם מדובר בארון חדש או בארון המתואר בפרשת תרומה). הכתיבה מודגשת בשני הכתובים.

פסוקים אלה מקבילים למופיע בספר שמות :

"וַיִּתֵּן אֶל מֹשֶׁה כְּכַלֹּתוֹ לְדַבֵּר אִתּוֹ בְּהַר סִינַי שְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת לֻחֹת אֶבֶן כְּתֻבִים בְּאֶצְבַּע אֱלֹהִים" (שמות ל"א יח)… וַיִּפֶן וַיֵּרֶד מֹשֶׁה מִן הָהָר וּשְׁנֵי לֻחֹת הָעֵדֻת בְּיָדוֹ לֻחֹת כְּתֻבִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵיהֶם מִזֶּה וּמִזֶּה הֵם כְּתֻבִים: וְהַלֻּחֹת מַעֲשֵׂה אֱלֹהִים הֵמָּה וְהַמִּכְתָּב מִכְתַּב אֱלֹהִים הוּא חָרוּת עַל הַלֻּחֹת" (שם, ל"ב טו=טז).

מה ייחד את הכתב שהיה על גבי הלוחות? פשט הכתובים מצביע במפורש על עניין לא אנושי הקשור לכתב עצמו ולא רק לתוכן של הדברים. אכן חז"ל הסבירו את העניין בדרך זו: "אמר רב חסדא: מ"ם וסמ"ך שבלוחות בנס היו עומדין" (שבת דף קד ע"א). רש"י במקום מסביר "שהיה החקק נוקב את כל הלוח, ולפיכך היו מ"ם וסמ"ך בנס" שהרי אין מה שיחזיק את החלק הפנימי של אותיות אלה, שאיננו יכול להיות מחובר ללוחות עצמם. רש"י בפירושו לתורה מוסיף נס נוסף "משני עבריהם - היו האותיות נקראות, ומעשה נסים היה" (שמות ל"ב טו). משמע מדבריו שלא רק שהאותיות הסתומות היו עומדות באויר אלא שאפשר היה לקרא את הלוחות משני עבריהן, באותו כיוון למרות החקיקה מצד לצד. (עיין גם אבן עזרא במקום ועיין בדברי "אור החיים" ולעומתו ב"גור אריה").

הנס הראשון מוביל אותנו לשאלה נוספת לא פחות מעניינת. עם ישראל השתמש בשני סוגים שונים של כתב. הכתב העברי הקדמון, המכונה בידי חז"ל "כתב דעץ" ובכתב בו אנו משתמשים היום, גם לכתיבת "חמדת ימים", המכונה בפי חז"ל "כתב אשורי". באיזה כתב נכתבו הלוחות? על פי המקור שהובא לעיל ממסכת שבת בבבלי מוכח שהלוחות היו כתובים במה שמכונה "כתב אשורי" שהרי ה"מם" הסופית וה"סמך" הן האותיות שזקקו את השימוש בנס הראשון. התלמוד הירושלמי לעומת זאת איננו מכריע בשאלה וז"ל: "אמר ר' לוי מאן דאמר בדעץ ניתנה התורה עי"ן מעשה ניסים מאן דאמר אשורי ניתנה התורה סמ"ך מעשה ניסים" (ירושלמי מגילה פרק א ה"ט). לפי דעת הירושלמי השאלה איזה אותיות היו תלויות בנס תלויה בשאלה באיזה כתב נכתבו הלוחות, שהרי בכתב העברי הקדום-כתב דעץ אין "מם" סופית וה"סמך" איננה זקוקה לנס ודווקא ה"עיין" נכתבת כמו ה"סמך" של הכתב האשורי. יתכן לומר כי שתי האפשרויות יתכנו, שהרי היו לוחות ראשונים ולוחות שניים כל אחד מהם היה כתוב בכתב אחר. אומנם הנס השני היה גם בלוחות ראשונים וגם בלוחות שניים וזה פשר ההדגשה "וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת כַּמִּכְתָּב הָרִאשׁוֹן". ההדגשה היא כפולה. הלוחות השניים מתאימים ללוחות הראשונים בתוכן (במכתב) ולא בכתב. גם הלוחות השניים נכתבו בצורה ניסית, לכן אף על פי שמשה מספר את הדברים הלשון היא "וַיִּכְתֹּב" ולא "ואכתב" (השווה לפסוק ב, שם). (כדאי לעיין עוד בסוגיא בירושלמי שקלים פ"ו ה"א ובמשנה אבות  פ"ה מ"ו).

הבה נאחל לעמנו ולכל תושבי ארצנו ובמיוחד לחיילינו

כי הקב"ה ימשיך להגן עלינו הן בנסים גלויים והן בניסים נסתרים.