שנת תשע"ה | שבת פרשת תזריע מצורע

פרשת השבוע: מי הייתה הפונדקאית הראשונה?

פרשתנו פותחת בהכרזה: "אִשָּׁה כִּי תַזְרִיעַ וְיָלְדָה זָכָר" (ויקרא י"ב, ב).

קולמוסים רבים נשתברו בניסיון להבין קביעה זו. רמז לקושי בהבנת הפסוק מצוי בדברי חז"ל במסכת נדה: "תנו רבנן, בראשונה היו אומרים: אשה מזרעת תחילה - יולדת זכר, איש מזריע תחלה - יולדת נקבה, ולא פירשו חכמים את הדבר, עד שבא רבי צדוק ופירשו: 'אלה בני לאה אשר ילדה ליעקב בפדן ארם ואת דינה בתו' (בראשית מ"ו, טו) - תלה הזכרים בנקבות, ונקבות בזכרים" (דף לא ע"א). גם אחרי דבריו של רבי צדוק, עדיין לא ברור מה כוונת התורה ומה כוונת רבנן.

בגמרא במסכת ברכות מצינו דרש נוסף, על מדרשו של רבי צדוק: "אחר ילדה בת ותקרא את שמה דינה", מאי ואחר? אמר רב: לאחר שדנה לאה דין בעצמה ואמרה: שנים עשר שבטים עתידין לצאת מיעקב, ששה יצאו ממני, וארבעה מן השפחות - הרי עשרה, אם זה זכר - לא תהא אחותי רחל כאחת השפחות! מיד נהפכה לבת, שנאמר ותקרא את שמה דינה!" (דף ס ע"א).

הגמרא לא הסבירה כיצד דינה הפכה לבת, האם התרחש נס והכרומוזומים השתנו? או שהתרחש תהליך אחר.

תרגום יונתן במקום מנסה להסביר בדרך הבאה: "וּמִן בָּתַר כְּדֵין יְלֵידַת בְּרַת וּקְרַת יַת שְׁמָהּ דִינָה אֲרוּם אַמְרַת דִין הוּא מִן קֳדָם יְיָ דִיהוֹן מִנִי פַּלְגוּת שִׁבְטַיָא בְּרַם מִן רָחֵל אַחֲתִי יִפְקוּן תְּרֵין שִׁבְטִין הֵיכְמָא דִנְפָקוּ מִן חָדָא מִן אַמְהָתָא וּשְׁמִיעַ מִן קֳדָם יְיָ צְלוּתָא דְלֵאָה וְאִיתְחַלְפוּ עוּבָּרַיָא בִּמְעֵיהוֹן וַהֲוָה יָהִיב יוֹסֵף בִּמְעָהָא דְרָחֵל וְדִינָא בִּמְעָהָא דְלֵאָה".

התרגום מוסיף על דברי הגמרא את ההסבר הבא- תפילתה של לאה התקבלה לפני הקב"ה והעוברים שהיו בבטן לאה ורחל התחלפו. הבן שהיה ברחם לאה עבר לרחם רחל והוא יוסף והבת שהייתה ברחם רחל עברה לרחם לאה והיא דינה.

גם הקליר (הפייטן מתקופת הגאונים, שחיבר גם כמה מהפיוטים שמופיעים בסוף הגדה של פסח) ב"יוצר" שחיבר לתפילת מוסף בראש השנה הזכיר זאת: "ביהוסף דינה סלוף אחות בבטן להמיר עבור".

לפי מקורות אלה, הפונדקאיות הראשונות בתולדות האנושות היו לאה ורחל. לאה שימשה כפונדקאית עבור בתה של רחל ורחל שמשה כפונדקאית עבור בנה של לאה.

יש שרצו להביא מכאן ראיה לשאלה העקרונית. האּם האֵם הגנטית - בעלת הביצית, היא האֵם ההלכתית של מי שנולד בהליך פונדקאות, או שהיולדת היא זו שחשובה כאם על פי ההלכה.

נפקא מינות רבות לקביעה זו. נעיר שתי הערות עקרוניות בנדון:

א.   אין להכריע ממדרשי אגדה בשאלות הלכתיות.

ב.   יש ללמוד ממדרשי אגדה מוסר ודרך ארץ.

אנו יכולים ללמוד מדברי הגמרא, התרגום והגאונים שני עקרונות רוחניים מוסריים:

א.  מה ערכה של התחשבות הדדית וויתורים בין בני משפחה בפרט ובחברה בכלל.

ב.   כמה עמוק וחשוב הוא הצורך הנפשי בפרי בטן וכמה עלינו להשתדל ולעשות כל מאמץ לעזור לזוגות, איש ואשה שהדרך הטבעית חסומה בפניהם להביא ילדים לעולם.

רבני מכון 'ארץ חמדה' הכינו תשובה הלכתית מפורטת בנושא הפונדקאות,

ניתן לקבלה על ידי פניה למשרדי המכון: info@eretzhemdah.org.

נאחל לכל משפחת "ארץ חמדה" בתוך כלל ישראל:

'קיץ בבריאות, מלא שמחה וצחוק של ילדים, נכדים ונינים'.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר