שנת תשע"ה | שבת פרשת אחרי מות קדושים

שו"ת במראה הבזק: חיוב השבה של כסף שהושג במרמה והגיע לידי השואל בעקיפין

(מתוך ח"ז)

בולוואיו, זימבבואה                                Zimbabwe              Bulawayo,

תמוז תשס"ח

שאלה

רקע: לפני כמה חודשים הגיע יהודי בן 40 מצפון אמריקה, שלדבריו למד בישיבות שם ובארץ ישראל. כרב הקהילה, מובן שדאגתי לארח אותו בשבתות, ובמהלך השבוע ישן בבית האבות היהודי של הקהילה.

הוא הציג עצמו כ"בעל אמצעים". בתום חודש לשהותו, המיר צ'קים למזומן משני אנשים בקהילה: צ'ק אחד ע"ס 3500$ והשני ע"ס 500$. שני הצ'קים לא כובדו, והתברר שהאיש נוכל.

בטרם עזב נתן לי מתנה אישית: כרטיסי טיסה בשווי של 335$. ברור לי שכסף זה נלקח ממה שאנשי הקהילה נתנו לו תמורת הצ'קים. אני רוצה להחזיר להם את הכסף. ה"נעקץ" בסכום הגבוה ויתר לי על הכסף. האם מצד הדין יש לתת את הסכום במלואו ל"נעקץ" השני? 

תשובה

היות שהגנב העביר את הכסף לחברת הטיסה, וקיבל תמורתו כרטיס טיסה, שאותו הוא העביר לך – אין עליך חיוב מן הדין להחזיר את הכסף לבעליו¹. עם זאת, יש מקום להשיב את הכסף לפנים משורת הדין². אם תחליט להשיב לפנים משורת הדין את הכסף, כפי שראוי, עליך להשיב רק לנגזל, בלשונך ל"נעקץ", בסכום הקטן, ובאופן יחסי. כיוון שנגנבו ממנו 500$ מתוך 4000$, המהווים 12.5%  מסך הגנבה, הוא יקבל 12.5%³ מהכסף ש"ניצל", העולה לסך 335$, לכן תחזיר לו 41.86$⁴.

________________________________________

¹  אילו היה מדובר בממון שנגזל ממש, ייתכן שהייתה מוטלת חובת השבה מצד הדין, שהרי אם מדובר באותו ממון, יש חיוב השבה כל שלא נודע שנתייאשו הבעלים, כמבואר בגמרא (בבא קמא קיא ע"ב): "גזל ולא נתייאשו הבעלים, ובא אחר ואכלו, רצה מזה גובה רצה מזה גובה". אף אם נתייאשו הבעלים, ייתכן שהיית חייב להחזיר את הכסף לבעלים מדין תקנת השוק, עיין בש"ך (חו"מ סי' שנו ס"ק ד), או מצד "דינא דמלכותא דינא", כמבואר ברמ"א (שם סעיף ז), ועיין ב"קצות החושן" (שם ס"ק ה).

    אולם בנדון דידן הממון הגזול בעצמו אינו בידך. ממון זה הומר בכרטיס טיסה, והכרטיס הומר בחזרה בכסף. לכן אין אפשרות לתבוע אותך, אלא רק את הגזלן עצמו. מאותה סיבה, אין לומר שמוטלת עליך חובה לשלם לבעלי הכסף הגנוב מדין נהנה או מדין משתרשי, שהרי לא נהנית מרכוש שלהם, כפי שהוסבר לעיל.

²  כאמור, תשובתנו התבססה על ההנחה שאתה עצמך לא קיבלת ישירות כסף, אלא רק את כרטיס הטיסה. אולם אילו אתה עצמך היית מקבל את הכסף עצמו שנלקח משני ה"נעקצים", היה מוטל עליך להשיב את הכסף מן הדין, שאין ליהנות מכסף גזול.

³  הרמ"א (חו"מ סי' רצב סע' י) פסק: "אם נתן לו מעות להוליכו על אחריותו, ונתנן עם מעותיו, ונאבדו מקצת המעות – ההפסד לפי ערך המעות". מסתבר לדמות את העניין לנדון דידן. היות שהכרטיס נקנה מתוך סך הכסף, הרי זה כאילו כל אחד מהבעלים "תרם" לקניית הכרטיסים על-פי חלקו היחסי בגנבה. ממילא, הכרטיס שהגיע אליך היה בהשקעה של 87.5% מצד ה"נעקץ" הגדול ושל 12.5% של ה"נעקץ" השני. חובת ההחזרה, גם לפנים משורת הדין, מוגבלת לסכומים אלו, שהרי אפילו אם הכסף עצמו היה מגיע לידך, לא הייתה מוטלת עליך חובת השבה מעבר למה שיש בידך מרכושו של כל אחד מהנגזלים. לכן, אם אחד מחל, מחל על חלקו, ואינך צריך להחזיר אלא עבור חלקו של השני.

 ⁴ הערת המערכת: הרב השואל החליט להחמיר ונתן את מלוא הכסף, בסך 335$, ל"נעקץ" הקטן, ומן השמים יברכוהו.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר