שנת תשע"ה | שבת פרשת פנחס

שו"ת במראה הבזק: כתיבת שם האשה שאביה גוי בגט

(מתוך ח"ג)

אתונה, יון                                                             Athens, Greece

שבט תשנ"ג

שאלה

כיצד יש לכתוב את שם האשה בגט במקרה שאמה יהודיה ואביה הביולוגי נכרי?

תשובה

יש לרשום בגט את שם האשה ואת שם אמה היהודיה על-פי הנוסח: פלונית בת פלונית¹. מבחינת ההלכה יש לאשה זו רק אם. אביה הביולוגי אינו נחשב לאביה מבחינת ההלכה.

אשה זו הינה יהודיה כשרה אלא שפגומה לכהונה².

_________________________________________

¹   המחבר פסק בשו"ע (אבן העזר סי' קכט סוף סעיף ט): "... לפיכך גר או שתוקי או אסופי אין כותבין אלא שמותיהם בלבד", ומקורו בתשובת הרשב"א, עיין "באר הגולה" (ס"ק פ). לעומת זה פסק שם (בסעיף כ) "בגט גר כותב פלוני בן אברהם אבינו", ומקורו בתשובת הרא"ש, עיין "באר הגולה" (ס"ק מ). למעשה נוהגים לכתוב בן אברהם אבינו, ויש שנהגו לכתוב פלוני הגר, ואכמ"ל. בעניין דין גטו של שתוקי מעיר בעל "דגול מרבבה" לסעיף ט: "עיין לקמן סעיף כ, ולענ"ד היה נראה לכתוב שם אמו, כדאשכחן, רב מרי בר רחל, ואפשר דשאני התם שבשעה שנתעברה, היה איסור גוי, א"כ אינו אביו כלל, ולא היה לרב מרי שום אב, אבל שתוקי יש לו אב אלא שאין אנו יודעים מה שמו, ולכן אין לכתוב שם אמו". מוכח מדבריו שבנולד לאם יהודיה מן הנכרי, יש לכתוב את שם האם, וכן הכריע למעשה מרן הגר"ש ישראלי בהתיעצות עם מרן הרב הראשי מרן הגאון הרב אברהם אלקנה שפירא. מרן הגאון הרב שפירא הביא שיש שני מנהגים בעניין, ודעביד כמר עביד ודעביד כמר עביד. ובהתיעצות עם אחד מאבות בתי-הדין בירושלם הובהר, כי בחו"ל נהגו לרשום שם האם, אבל בבית-הדין בירושלם נהגו לכתוב ללא שם האם, וכמובן ללא שם האב. ולגבי גר הבהיר שבירושלם נהגו לרשום בן אברהם אבינו, כמבואר בסעיף כ שם, ואלו בתל-אביב נהגו בחלק מן המקרים לרשום פלוני הגר, ואכמ"ל.

²    שו"ע אה"ע סי' ד סעיף יט ובנושאי כלים שם ע"פ הסוגיא בקידושין דף סח ע"ב והסוגיא ביבמות דף מה ע"א וע"ב, ועיין גם ברמב"ם פט"ו מה' איסורי ביאה ה"נ ובנושאי הכלים שם, ואכמ"ל.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר