שנת תשע"ה | שבת פרשת ואתחנן

שו"ת במראה הבזק: מעמד הנולדים מנישואי כהן עם יהודיה בת גוי

(מתוך ח"ב)

באזל, שוויץ                                                   Basel, Switzerland

אדר ב' תשנ"ב

שאלה

באבן העזר סימן ז' סעיף י"ז מופיע: כותי ועבד הבא על בת ישראל וילדה ממנו, אותה הבת פגומה לכהונה. מהאחרונים יוצא שאינה חללה ממש, ולכן פסקו שלא תצא.

מה דין הוולד מנישואין אלה? האם הוא כהן או האם הוא חלל? לכאורה יש לנקוט כשתי החומרות - שלא לקרוא לו לכהן ולא ייטמא למתים. מצד שני, המשפחה אינה שומרת מצוות - אם נאמר להם שאינם כהנים, ייטמאו למתים.

האם יש מקום לומר להם שהילדים ממשיכים להיות כהנים, ואז יש סיכוי שישמרו את כהונתם?

תשובה

כידוע עניין מעמדם של הנולדים לאם ישראלית מן הנכרי שנוי במחלוקת עוד מתקופת הגאונים¹, ועל כל פנים נפסקה הלכה בשו"ע שהוולד פגום לכהונה². מתוך ההתייחסות למעמד ה"דור ראשון" מגיעים הפוסקים גם לבירור מעמד הדור השני, היינו הנולד מנישואי כהן עם בת הגוי. יש שכתבו, שהואיל והבת פגומה לכהונה, אם נישאת- תצא, והוולד חלל³. יש שהכשירו את הוולד לגמרי מכיוון שהאיסור הוא מדרבנן והוא רק לכתחילה⁴.

ויש שהגדירוהו כספק חלל, שמשמעותו כפי שציין כבודו בשאלה: אסור לו להיטמא למתים, אך אין הוא נושא כפיו ואינו עולה ראשון לתורה⁵.

בשאלה זו דן בעל ה"שרידי אש" בספרו⁶. הוא מגיע למסקנה (תוך בקשה שלא לסמוך רק עליו) שיש לפסוק כדרך-הביניים, שבעצם מוציאה ידי חובת כל השיטות, דהיינו שלא ישא כפיו אך גם יזהר מטומאה. לעומת זאת, אין הוא פוסל את העלאתו לתורה ככהן, שהרי אין כאן איסור לישראל כבנשיאת כפיים.

נראה שכיוון זה של פתרון יכול להועיל גם בנידון דידן. יש לומר להם לבני המשפחה שהם כהנים, אלא שהם מנועים מלישא כפיים, ואם ימשיכו לשמור על כהונתם בהימנעות מהיטמאות, יוכלו לעלות לתורה ככהנים.

אם ברור באופן חד-משמעי שאפשר לנהוג רק באחת משתי הדרכים, נראה שהואיל ורבים סבורים, שמדאורייתא בן אינו פגום לכהונה, עדיף לעשותם כהנים לכל דבר, לרבות נשיאת כפיים, מאשר התרתם להיטמא למתים.

 _______________________________________

¹    מסקנות הגמרא ביבמות (מה ע"ב) שהוולד כשר, ולא נזכר דבר בקשר לכהונה. "אוצר הגאונים" יבמות (עמ' 106) מביא בשם בה"ג שאם הוולד זכר - כשר בכוהנת, ואם נקבה - מותרת ללוי ולישראל אך אסורה לכהן.

רי"ף שם מציג שתי דעות, ודעת ה"נמוקי יוסף" שמסקנתו להכשיר, רמב"ן, רשב"א וריטב"א הבינו מרי"ף להלכה שפגום לכתחילה, ובדיעבד אין להוציא.

דעתו של רמב"ם (הל' איסורי ביאה פ' טו ה"ג), שנויה במחלוקת בין "מגיד משנה" ו"משנה למלך" מזה, ולעומתם "בית יוסף" (לטור אבן העזר תחילת סי' ד).

רשב"א, ריטב"א ומאירי הבינו מרש"י בסוגיה שהבת אמנם פגומה לכהונה, אך לא הבן הנולד לישראלית מן הנכרי, וכן היא דעת מהרש"ל ב"ים של שלמה" יבמות (פ"ד סי' לח) ובתשובותיו (סי' יז).

²   שו"ע (אבן העזר סי' ד, סע' ה, יט. וסי' ז, סע' יז). ועיין גם "פתחי תשובה" (בסי' ד ס"ק ג).

³   "באר הגולה" (בסי' ד, סע' ה אות י) - וכן נראה דעת ה"חתם סופר" בשו"ת (אבן העזר ח"ד סי' קכה).

⁴   מהרש"ל ב"ים של שלמה" שם, בציון "לולי דמסתפינא".

⁵   "חלקת מחוקק" (שם בסי' ד ס"ק ג).

⁶    (ח"ג סי' ח ובהוצאה החדשה ח"א סי' עא).

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר