English | Francais

Search


שנת תשע"ו | שבת פרשת תרומה

פרשת השבוע: וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם – במה ממלאים את המילוא?

הרב יוסף כרמל, ראש כולל "ארץ חמדה"

הציווי על בניית המשכן, מעלה את השאלה מהי המטרה ומה הדרך להשגתה?  התשובה לכאורה ברורה, האמצעי -  "וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ" המטרה - "וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם".  לימדונו חכמים, 'בתוכו' לא נאמר אלא 'בתוכם'.

בדברינו השבוע נציע, כי המקדש משמש כמקום המאחד את העם, העולה אליו לרגל שלש פעמים בשנה. לכאורה, יבוא הטוען ויטען כי גם העליה לרגל היא אמצעי לעבודה במקדש. אנו נציע להסתכל על כך אחרת, נטען שהתכנסות העם בלב אחד כאיש אחד, סביב המשכן- מקדש, היא הגורמת להשכנת שכינה על העם, וממילא מדובר במטרה ולא באמצעי.

דוד המלך הבין זאת, לכן כאשר העלה את הארון לירושלים, לעיר דוד, בפעם השניה, הזמין את כולם, כמו שנאמר: "וַיַּקְהֵל דָּוִיד אֶת כָּל יִשְׂרָאֵל אֶל יְרוּשָׁלִָם לְהַעֲלוֹת אֶת אֲרוֹן יְקֹוָק אֶל מְקוֹמוֹ אֲשֶׁר הֵכִין לוֹ" (דברי הימים א' ט"ו ג).

גם כשדוד בנה את ירושלים כמרכז הרוחני של העם לדורות מציין הכתוב": "וַיִּבֶן דָּוִד סָבִיב מִן הַמִּלּוֹא וָבָיְתָה" (שמואל ב' ה' ט).

על פי מה שחז"ל לימדונו, דוד השאיר שטח פתוח בתוך העיר, עבור חנייה לעולי הרגלים. שטח פתוח זה היה בבחינת הזמנה לעם, בואו נתאחד בזמן העליה לרגל, מדי שנה בשנה בירושלים.

סביב שטח זה, דור אחד מאוחר יותר, פרצה המחלוקת, שגרמה בסופו של דבר לפילוג העם ולפירוד נורא, בין ממלכת יהודה בראשות בן דוד וממלכת ישראל בראשות בן נבט.

בתקופתו של שלמה הכתוב מזכיר כמה וכמה פעמים את המילוא:

"וְזֶה דְבַר הַמַּס אֲשֶׁר הֶעֱלָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת בֵּית יְקֹוָק וְאֶת בֵּיתוֹ וְאֶת הַמִּלּוֹא וְאֵת חוֹמַת יְרוּשָׁלִָם וְאֶת חָצֹר וְאֶת מְגִדּוֹ וְאֶת גָּזֶר: (מלכים א' ט' טו).

אַךְ בַּת פַּרְעֹה עָלְתָה מֵעִיר דָּוִד אֶל בֵּיתָהּ אֲשֶׁר בָּנָה לָהּ אָז בָּנָה אֶת הַמִּלּוֹא: (שם, שם כד).

וְיָרָבְעָם בֶּן נְבָט אֶפְרָתִי מִן הַצְּרֵדָה וְשֵׁם אִמּוֹ צְרוּעָה אִשָּׁה אַלְמָנָה עֶבֶד לִשְׁלֹמֹה וַיָּרֶם יָד בַּמֶּלֶךְ: וְזֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר הֵרִים יָד בַּמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בָּנָה אֶת הַמִּלּוֹא סָגַר אֶת פֶּרֶץ עִיר דָּוִד אָבִיו: וְהָאִישׁ יָרָבְעָם גִּבּוֹר חָיִל וַיַּרְא שְׁלֹמֹה אֶת הַנַּעַר כִּי עֹשֵׂה מְלָאכָה הוּא וַיַּפְקֵד אֹתוֹ לְכָל סֵבֶל בֵּית יוֹסֵף: (שם, י"א כו-כח).

בסוגיא בסנהדרין מצינו: "אמר רבי יוחנן: מפני מה זכה ירבעם למלכות - מפני שהוכיח את שלמה. ... שנאמר וזה הדבר אשר הרים יד במלך, שלמה בנה את המלוא סגר את פרץ עיר דוד אביו. אמר לו: דוד אביך פרץ פרצות בחומה כדי שיעלו ישראל לרגל, ואתה גדרת אותם כדי לעשות אנגריא לבת פרעה" (דף קא ע"ב).

נציע כי המלוא, היה האזור שבין עיר דוד ובין הר המוריה. הוא הפך לחלק מן העיר עם בניית החומה החדשה בימי דוד. כאמור, דוד שרצה לעודד את עם ישראל לעלות לרגל לירושלים, השאיר שטח זה פנוי לטובת אוהליהם של עולי הרגלים. השטח הפנוי היה בבחינת שלט "עולי הרגל (עם ישראל המאוחד) אתם ברוכים הבאים". כאשר שלמה המלך החליט לבנות דווקא שם את ארמונה של בת פרעה, הוא שינה את המסר. השלט הוחלף והכיתוב החדש היה: "כל העמים ברוכים הבאים". במקום: "וְקַמְתָּ וְעָלִיתָ אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר יִבְחַר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בּוֹ" (דברים פרק י"ז ח)  חידש שלמה, הגיע זמן הגאולה, אנו באחרית הימים, הגיע הזמן של: "וְהָיָה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים נָכוֹן יִהְיֶה הַר בֵּית יְקֹוָק בְּרֹאשׁ הֶהָרִים וְנִשָּׂא מִגְּבָעוֹת וְנָהֲרוּ אֵלָיו כָּל הַגּוֹיִם: וְהָלְכוּ עַמִּים רַבִּים וְאָמְרוּ לְכוּ וְנַעֲלֶה אֶל הַר יְקֹוָק אֶל בֵּית אֱלֹהֵי יַעֲקֹב" (ישעיהו פרק ב' ב-ג). כנראה שהיה זה מוקדם מדי, קודם כל, היה צורך לאחד עוד יותר חזק את העם סביב ירושלים ובית המקדש, ורק אחר כך לקרא לכל העולם להצטרף לעליה לרגל. ירבעם שרצה לתפוס את מקומו של שלמה יצא כנגדו. מכיוון שלא קיבל את ההנהגה פיצל את ואת הממלכות.

 

בין כך ובין כך, מי שהחלה להסתלק הייתה השכינה. ושכנתי בתוכם לא התקיים.

(המעוניינים  להעמיק בנושא יותר יוזמנו בקרוב לקרא על כך

בספרי החדש 'צפנת שמואל' שיצא בקרוב, בע"ה).

הבה נתפלל כי נזכה בקרוב לאחדות של כל חלקי העם

וממילא תיסלל הדרך ל"וְשָׁכַנְתִּי בְּתוֹכָם". 

לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר


Dedication

 

רפואה שלימה

 לאורית בת מרים

בתוך שאר חולי ישראל

***

מש' ארץ חמדה' אבלה

 על מותו של חברנו האהוב

 הרב ראובן אברמן זצ"ל,

 חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

איש תורת אמת שגורה בפיו,

 מחנך דגול

 ואיש המעלה מכל הבחינות.

 

לע"נ

מרת סוזי (שרה)

ונגרובסקי ע''ה

נלב"ע י' בתמוז תשע"ד

 

לע"נ

הרב אשר וסרטיל ז"ל

נלב"ע ט' בכסלו תשס"ט

 

לע"נ

רבי יעקב

בן אברהם ועיישה

וחנה בת יעיש ושמחה

סבג ז"ל

 

לע"נ

ר' מאיר בן יחזקאל שרגא

ברכפלד ז"ל

 

לע"נ

מר שמואל שמש ז"ל

חבר הנהלת ארץ חמדה

נלב"ע י"ז בסיון תשע"ד

 

לע"נ

הנופלים במערכה

על הגנת המולדת הי"ד

 

site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.