שנת תשע"ו | שבת פרשת תרומה

חמדת האינציקלופדיה התלמודית: הפרשה בהלכה

ועשו ארון

הרמב"ם ובעל ספר החינוך לא מנו את המצוה הזו בין תרי"ג המצוות, אבל הרמב"ן סבור שזו היא אחת מהן. ומדוע לא מנוה הראשונים? יש שביארו משום שהארון הוא אחד מתוך כלי המקדש, והמצוה לעשותו היא חלק ממצות בנין המקדש. יש שביארו שאין זו מצוה הנוהגת לדורות, שהרי לא נצטרך לעולם לעשות ארון שני. הארון שעשה משה נגנז, ועתיד הוא לשוב אלינו. ואף שלמה, שעשה את כל הכלים מחדש, לא עשה ארון חדש.

מאידך גיסא, הרמב"ן שמנה את עשיית הארון למצוה בפני עצמה, לא מנה את עשיית שאר כלי המשכן. זאת משום שהמנורה, השלחן והמזבח אינם מצוות בפני עצמן, אלא הם הכשר עבודה - המנורה להדלקה, השלחן להנחת לחם הפנים, והמזבח להקרבת הקרבנות. לעומת זאת הארון - שום עבודה לא נעשית עליו או באמצעותו.

שינוי הלשון שבארון - "ועשו ארון", במקום "ועשית שלחן", "ועשית מנורת זהב", "ועשית את המזבח" - מוסבר לשתי הדעות: או שעשיית הארון אינה מצוה עלינו, ולכן "ועשו" ולא "ועשית"; או שדווקא הארון מצוותו לדורות, ולכן "ועשו" (גם אנחנו), ואילו שאר הכלים - "ועשית", אתה משה.

אף שלא מנה הרמב"ם את עשיית הארון כמצוה, בכל זאת מונה הוא כמצוה את החובה לשאת את הארון בכתף, ולא על עגלה. את המצוות האחרות הנלוות לנשיאת הארון - שלא לנגוע בו, ושל א לראות אותו - לא מנה הרמב"ם. אבל רב סעדיה גאון, רבי שלמה אבן גבירול ובעל ספר היראים מנו גם מצוות אלו.

ע"פ הערך ארון בכרך ב

ארון הקודש

כך מכונה הארון הבנוי בחזית בית הכנסת, ובו מונחים ספרי התורה בעת שלא קוראים בהם. יש לו דין של תשמישי קדושה, ולכן גם אם מחליפים אותו באחר, יש לנהוג בישן קדושה. כמו כן אין להניח בתוכו דברים אחרים שאינם ספרי תורה.

בכל זאת נשאלה השאלה באשר להנחת חומשים וסידורים, ספרי הפטרות (הכתובות על קלף), או יריעות של ס"ת שנפסלו. לכאורה, כל אלה קדושתם פחותה מקדושת ס"ת, והנחתם בארון הינה הורדה מקדושתו. אבל כמה סברות נאמרו להיתר:

כשגם ס"ת מונחים שם, אין זו הורדה מקדושתו של הארון. תתעורר בעייה כאשר מוציאים מהארון את כל ספרי התורה, כגון בהושענא-רבה או בשמחת-תורה.

מלכתחילה, כשנבנה הארון, חשבו על כך שיונחו בו גם חפצי קודש אחרים - "לב בית דין מתנה עליהם".

כיון שרגילים בימינו להלביש ס"ת במעילים, ממילא נעשה ארון הקודש "תשמיש דתשמיש", והנחת חפצי קדושה אחרים בו אינה פוגמת מקדושתו.

למרות הנ"ל יש שאסרו הנחת כל חפץ אחר, למעט ספרי תורה כשרים; ויש שאסרו הנחת חומשים וסידורים וכל מה שפחות בקדושה מאלו.        

ע"פ הערך ארון הקודש בכרך ב

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר