שנת תשע"ו | שבת פרשת קרח

חמדת האינציקלופדיה התלמודית: רפואה והלכה -העין

אַף לֹא אֶל אֶרֶץ זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ הֲבִיאֹתָנוּ וַתִּתֶּן לָנוּ נַחֲלַת שָׂדֶה וָכָרֶם הַעֵינֵי הָאֲנָשִׁים הָהֵם תְּנַקֵּר לֹא נַעֲלֶה (במדבר טז יד) 

מתוך: א. שטינברג, אנציקלופדיה הלכתית רפואית, מהדורה חדשה תשס"ו, כרך ו, ערך עין, טורים 123 – 155

העין במקרא ובחז"ל

אנטומיה

גלגל העין הוא ארובת העין, היינו החלל בגולגולת שבו נמצאת העין [1], ונקרא כך מפני שהוא עגול כגלגל באדם ובנחש [2].

האישון [3] - יש אומרים, שנקרא כך מלשון 'איש קטן', על סמך ההנחה שדרך האישון נראים בני האדם בהקטנה רבה [4]; ויש אומרים, שנקרא כך על שהוא שחור ודומה לחושך [5]. ויש לאישון עוד שמות שונים.

האישון באדם ובבהמה הוא עגול [6].

הלבן שבעין נחשב על ידי חז"ל כחומר שומני [7], שאין לו כל תפקיד בראיה, ולכן אין מומים בלבן [8].

הקשתית נקראת בלשון חז"ל בשם סירא [9].

גבות העיניים הם השערות שמעל העיניים [10]. בחז"ל הם מכונים גבינים [11].

עפעפיים מיוחסות במקרא גם לרקמה שמכסה את העיניים, כפי השימוש בימינו, וגם לכל העין [12]. בלשון חז"ל עפעפיים הם רק כפי שימושם כיום [13].

ריסים - בלשון חז"ל ריס משמש בעיקר לשערות שבעפעפיים [14], אך גם לעפעפיים עצמן [15].

תורשה - הלובן שבעין בא בתורשה מהאב, השחור (היינו האישון) שבעין בא בתורשה מהאם, והראיה באה מאת הקב"ה [16].

מרכז הראיה - על פי המקרא עולה, שמקור המשמעות של הראיה איננו בעיניים אלא במרכז גבוה יותר [17]. ואמנם לפי ידיעותינו כיום אין העיניים אלא הכלי שדרכו חודרים קרני האור, הופכים לאנרגיה חשמלית, ומגיעים לאונה העורפית של המוח, שבו מתפרשת הראיה ומשמעותה.

מרחק הראיה - לפי חז"ל טווח הראיה של אדם הוא ט"ו מיל [18], בעוד שראיה ברורה של עצמים היא עד מרחק של מיל אחד [19].

 nיקום העיניים - יש בריות, כולל האדם, שעיניהם נמצאים בקדמת הפנים לפניהם, ויש בריות שעיניהם נמצאות בצידי פניהם [20].

דמעות - כאשר אדם עצוב, עיניו מפרישות דמעות [21]. חז"ל מחלקים את הדמעות לששה סוגים: שלוש יפות ושלוש רעות: של עשן, ושל בכי, ושל בית הכסא - רעות; של סם, ושל צחוק, ושל פירות – יפות [22].

מחלות עיניים

חז"ל תיארו שלבים שונים של דלקת העין [23]:

תחילא אוכלא - גרד המהווה סימן ראשוני לדלקת עיניים [24]; רירא - הפרשה מוגלתית מהלחמית [25]; דיצא - כאב מותח ודוקר בתוך העין, כביטוי לדלקת; דמא - היינו אודם וגודש בעין [26]; דמעתא - דמעת-יתר; קדחתא - חום מקומי, מלשון קדחת; מרידה - יש מי שכתב, שהכוונה לבליטה של העין [27]; ויש מי שכתבו, שהכוונה לזרימת ריר דלקתי [28]; סוף אוכלא - הגרד שנשאר כשריד אחרון לאחר שיפור הדלקת והיעלמות שאר הסימנים. כאשר ההפרשה הדלקתית מתייבשת על העפעף, היא הופכת לקרום הנקרא לפלוף [29].

חז"ל תיארו עוד הפרעות בתפקוד העין והעפעפיים [30].

מומים בעיניים

במקרא ובחז"ל מצינו תיאור של מומים שונים בעיניים. למומים אלו יש חשיבות הלכתית ביחס לכהן, אם פסול לעבוד במקדש; בכור בהמה, אם פסול להקרבה; ואשה, אם קידושיה בטלים. להלן תיאור המומים הללו:

גבן [31] - מי שאין לו שיער בגבות (גביני) העיניים, או שיש לו גבות רק מעל עין אחת [32], שהם כנראה ביטויים לצרעת; או מי שגבות עיניו ארוכות ותלויות מעל לעיניו, והוא נקרא שכבנא בלשון חז"ל [33]; או מי שיש לו גבות עבות [34]. כל אלו הם פירושים אפשריים למושג 'גבן' שבתורה [35].

דק [36] - מי שיש לו נקודות לבנות צפות בתוך השחור, והיינו מלשון דוק, שפירושו כיסוי, שעיניו מכוסות על ידי רקמה דקה כמו צעיף [37], וקרוב לוודאי שהכוונה לירוד [38].

תבלול [39] - מי שהלבן שבעין נכנס לתוך השחור, והוא מלשון בלבול [40], ולפיכך הכוונה לחסר של קטע בקשתית [41]. ויש שכתבו, שהכוונה לחיליז או חלזון, ולפיכך מדובר ברקמה גידולית על פני העין [42].

חרוץ [43] - הוא נקב, סדק, או פגם בעפעפיים [44].

יבלת [45] - יכולה להיות בכל מקום בגוף, ויכולה להיות גם בעין [46]. יש יבלת עם שיער, ויש יבלת ללא שיער [47]. מבחינה רפואית, יבלת היא גידול של החלק העליון של העור ממקור נגיפי.

חלזון או נחש [48] - רקמה מיותרת המכסה את הקרנית ומגיעה עד לאישון, ונקראת כך על שום צורתה כחלזון או כנחש. הזיהוי הרפואי של מצב זה שנוי במחלוקת [49], והוא יכול להתאים לקפל של רקמה מזווית העין לכיוון הקשתית והאישון [50], או לחלזיון [51], היינו גידול קטן של בלוטות החלב בעפעפיים, או לשעורה [52], שהיא דלקת של בלוטות החלב בעפעפיים.

רואה את החדר ואת העליה כאחד [53] - היינו מי שרואה כמה דמויות ביחד, וכשמדבר עם חברו נראה כאילו הוא מסתכל באיש אחר [54], והיינו פזילה [55].

זויר [56] - יש מי שכתב, שהוא בעל עיניים בולטות [57]; יש מי שכתב שעיניו חבויות [58]; ויש מי שכתב, שעיניו משוטטות ללא מנוחה [59].

פרטי דינים

בענייני אורח חיים

כהן - כהן שעיניו זולפות דמעות, לא ישא כפיו, אלא אם כן הוא דש בעירו [60]

שבת - מחלת עיניים רצינית, דינה כפיקוח נפש לכל דבר. לפיכך, החושש בעיניו או בעינו ויש בו ציר, או שהיו שותתות ממנו דמעות מחמת הכאב, או שהיה דם שותת מהן, או שהיה בהן קדחת, וכיוצא בחלאים אלו, הרי זה בכלל חולה שיש בו סכנה, ומחללים עליו את השבת. במה דברים אמורים, כאשר סימנים אלו הם בתחילת המחלה או באמצעיתה; אבל אם הם בסוף המחלה, וכבר קרובה העין להירפא, ולא נשאר בה אלא מקצת חולי, אין מחללים עליו את השבת [61].

על כן צריך לחלל שבת כדי לטפל במחלות חריפות או בחבלות בעיניים, ואפילו אם מדובר בעין אחת. לעומת זאת, מי שסובל מדלקת קלה בעיניים, ואפילו אם יש הפרשה, אלא שהיא אינה מזוהמת, או שכבר נתרפאה מחלת העיניים, אלא שעדיין קודחת קצת ויש בה אדמומיות, וכן אם יש כאבים חזקים בעיניים, דינו כחולה שאין בו סכנה.

מי שיש לו רק מיחוש קל בעיניים, אסור לו לעשות שום טיפול רפואי בשבת וביום-טוב, משום איסור גזירת שחיקת סממנים [62].

בענייני יורה דעה

בקור חולים - אין מבקרים חולי עיניים, כי הדיבור קשה למחלת עיניים [63].

מילה - תינוק שיש לו כאב עיניים מועט, ממתינים לו עד שיבריא, ואחר כך מלים אותו מיד, כדין מחלה באחד מאיבריו [64], אבל אם כאבו לו עיניו כאב גדול, ממתינים לו עד שיבריא, ואחר כך סופרים שבעה ימים מעת לעת, ואז מלים אותו, כדין מחלה בכל הגוף [65], והכוונה בכאב גדול, כשהכאב הוא בדרגה שמחללים עבורו את השבת [66].

תינוק הסובל מהפרשות מהעיניים - יש מי שכתב, שאם לדעת הרופאים לא מדובר בדלקת חיידקית, אלא בתגובה כימית בלבד, יש להמתין עד שיבריא, ואחר כך מלים אותו מיד, ואם מדובר בדלקת חיידקית, יש להמתין שבעה ימים לאחר ההבראה [67]; ויש מי שכתב, שבדלקת תגובתית אפשר למולו מיד, ואפילו אם עדיין יש הפרשות מהעין; ובדלקת חיידקית, אם לדעת הרופא לא מדובר במחלה כללית, יש למולו מיד כשיבריא מבלי להמתין שבעה ימים [68].

בענייני אבן העזר

מומי עיניים באשה - עיניים טרוטות נחשבות כמום באשה [69].

אשה שצריכה לפתוח עיניה בכוח כדי לראות [70], הרי זה מום לעניין שידוכים [71].

מומי עיניים באיש - משודך שסובל ממחלת עיניים המתבטאת בדמעת מתמדת, והאשה טוענת שהוא מאוס עליה בגלל זה, יש מי שכתב, שאין הדבר ברור שהפרעה זו תגרום למיאוס, ולכן צריכה להישבע שאמנם מאוס עליה בגלל סיבה זו [72].
עגונה - שינויים במבנה גבות העיניים ושינויים במבנה העין ומרכיביה נידונו בפוסקים אם הם מהווים סימן מובהק להכרת המת, לצורך היתר עגונה [73].

 מקורות והערות 

[1] נידה כג א; שם כד ב; [2] נידה שם, וברש"י שם ד"ה באוכמא; [3] דברים לב י; תהלים יז ח; משלי ז ב; [4] ראה ר"י ג'אנח, ס' השרשים, רד"ק ס' השרשים, שורש איש, בשם אביו; רבנו בחיי דברים דברים שם; שפתי חכמים על רש"י דברים שם; [5] רש"י תהלים יז ח; רש"י משלי ז ב (ואגב, מה שכתב רש"י דברים שם, שהאישון הוא השחור שבעין שהמאור יוצא הימנו, צ"ע שהרי המאור נכנס לתוכו. וראה במדבר רבה טו ה - אין אתה רואה אלא מתוך השחור. ומה שכתב רשב"ם, דברים שם, איננו ברור); [6] נידה כג א, וברש"י שם ד"ה דומות; [7] בכורות לח ב, על פי הפסוק יצא מחלב עינימו - תהלים עג ז, וראה בתוס' שם ד"ה יצא; [8] בכורות שם. וראה רש"י בכורות לח סוע"א; [9] בכורות לח א, וברש"י שם ד"ה לבן כתב שהוא מלשון שורה. וראה בפיהמ"ש לרמב"ם בכורות ו ב, מהדורת קאפח; [10] ויקרא יד ט; [11] ב"ק קיז א; משנה בכורות ז ב; [12] ירמיה ט יז; תהלים יא ד; משלי ו ד; איוב טז טז; [13] שבת קט א; [14] תוספתא נגעים ח ה; סנהדרין קד ב. וראה תוס' בכורות מג ב ד"ה ושנשרו; [15] ראה משנה בכורות לח א, רגמ"ה שם, תוס' שם מג ב ד"ה ושנשרו, ופיהמ"ש לרמב"ם בכורות ו ב (ומה שכתב רש"י בריש עמ' ב, שהיינו בת-עין, כוונתו גם כן לעפעפיים, וכדכתב להלן מג ב ד"ה ריסי עיניו); קידושין לא א; [16] נידה לא א; [17] ראה ישעיה ו י; שם מג ח. וראה תוס' ע"ז כח ב ד"ה שוריינא; [18] ראה בכורות נד ב, בעניין מעשר בהמה; ירושלמי ב"ק ז ז, בעניין גידול בהמה דקה. וראה עוד בשו"ת אגרות משה חאו"ח ח"א סי' קלט, בעניין עירוב במנהטן, ושם חאו"ח ח"ג סי' פה, בעניין קריעה על מקום המקדש. וכן ראה בשו"ת בצל החכמה ח"ג סי' מ, בעניין ברכה על ראיית בית קברות. מיל אחד הוא 960 מטר או 1152 מטר, לפי השיטות השונות בחישוב אגודל; [19] ראה חגיגה כ ב, בעניין טומאה; יומא סז א, בעניין השעיר לעזאזל; בראשית רבה נג יג, בעניין הגר וישמעאל; [20] נידה כג א; [21] ישעיה כה ח; ירמיה לא טז; משנה סוטה ז ח; [22] שבת קנא ב. וראה באיכה רבה ב יט, בשינויי גירסא; [23] ביצה כב א; ע"ז כח ב; בכורות מד א; [24]<18>פרויס, עמ' 268, ויאסטרוב בספר מילים ע' אוכלא. וראה ב.ל. גורדון, הרופא העברי, ב:77, 1938, שהכוונה להתכווצות והתנוונות גלגל העין בעקבות דלקת ממושכת, אך אין זה הסבר מתקבל על הדעת, לאור העובדה שמדובר בתחילת התהליך. ביחס למושג אוכלא - לפי רש"י (ע"ז שם ד"ה תחלת), הכוונה למחלה באופן כללי. וראה פרויס שם, שאין לו מקבילה, והמשמעות לא ברורה; [25] כנראה הכוונה ל-conjunctivitis; [26] על פי ר"ח וערוך - עין שיש בה דם; [27] לפי רש"י ע"ז שם ד"ה שמרדה הוא משורש מרידה, שמנסה לצאת החוצה, והיינו exophthalmos; [28] ערוך ע' מרד(א); רב האי גאון, פיהמ"ש לרמב"ם, ור"ש נגעים ו ח, בהסבר 'המורדין'; [29] משנה מקוואות ט ב; נידה סז א; [30] ראה באנציקלופדיה הלכתית רפואית שם; [31] ויקרא כא כ; [32] בכורות מג ב; [33] בכורות מד א. והיינו trichomegalia. וראה ב"ק קיז א, שרבי יוחנן בעת זקנתו היו לו גבות עיניים ארוכות מאד ומכסות את עיניו; [34] בכורות מג ב - שיש לו גבינין הרבה, והיינו hypertrichosis; [35] כס"מ ביאת המקדש ח ד; [36] ויקרא כא כ; [37] בכורות לח ב. וראה רש"י ורד"ק עה"פ. אמנם ראה א"ע שם, שפירש מונח זה כמתייחס לאדם שקומתו נמוכה (ואולי כוונתו לאדם רזה, כמו 'דקות בשר' - בראשית מא ג). פירוט 'דק' שונים בגמרא וברמב"ם ביאת המקדש ז ה. וראה פ.א. אברהם, הרפואה פח:424, 1975, הסבר הצורות השונות. וראה עוד באוצה"פ סי' לט סקל"א אות יא, מה שהביא משו"ת חוט המשולש לר"י דיוואן סי' י; [38] היינו cataract. וכן כתב יאסטרוב בספר מילים; [39] ויקרא כא כ; [40] בכורות לח א; שם מד א. וראה א"ע עה"פ שם, ביחס למקור הלשוני; [41] היינו coloboma - ראה ב.ל. גורדון, הרופא העברי, שנה יא חוב' ב, עמ' 57 ואילך, 1938. וראה בכורות שם, שיש מצב שהלבן נכנס לשחור, ויש מצב שהשחור נכנס ללבן, והיינו coloboma של הלובן או של הקשתית; [42] תרגום אונקלוס ותרגום יונתן, ויקרא שם. וראה בנידון התרגומים הללו בתו"ש כרך כד (תרגומי התורה), פ"ז אות ו*; [43] ויקרא כב כב; [44] רש"י ותרגום יונתן עה"פ; רמב"ם ביאת המקדש ז ד. וראה בכורות מא א; [45] ויקרא כב כב. והיינו verruca; wart - ראה רש"י עה"פ; [46] בכורות מ ב; [47] בכורות שם. וראה כס"מ איסורי מזבח ב ב; [48] בכורות לח ב. והם שני מושגים נרדפים לאותו מצב; [49] ראה פיהמ"ש לרמב"ם בכורות שם; ראב"ד ביאת המקדש ז ה; [50] היינו pterygium; [51] chalazion;  [52] היינו sty; [53] בכורות מג ב - מד א; [54] רמב"ם ביאת המקדש ח ו; [55] strabismus; [56] בכורות מד א; [57] רמב"ם ביאת המקדש ח ו, ובכס"מ שם. כנראה הכוונה ל-exophthalmos; [58] רגמ"ה שם. כנראה הכוונה ל-endophthalmus; [59] רש"י שם ד"ה תנא, על פי תיקון השטמ"ק שם. וכנראה הכוונה לניוד עיניים nystagmus. וראה עוד דוגמאות באנציקלופדיה הלכתית רפואית שם; [60] מגילה כד ב; טושו"ע או"ח קכח ל; [61] ביצה כב א, וברי"ף ומאירי שם; ע"ז כח ב-כט א; רמב"ם שבת ב ד,י; טושו"ע או"ח שכח ט; מ"ב שם סקכ"ד. וראה הגה' הר"ב פרנקל לשו"ע שם, ובס' פקוח נפש סי' טו אות ט, בעניין הבדלים בפירוט המחלות בין הרמב"ם לשו"ע; [62] מ"ב סי' שכח סקס"ד; [63] נדרים מא א; רמב"ם אבל יד ה; טושו"ע יו"ד שלה ח; [64] רמב"ם מילה א טז; טושו"ע יו"ד רסב ב; [65] רמ"א שם; [66] ש"ך שם סק"ד; [67] שו"ת ציץ אליעזר חי"ג סי' פב סק"ז; [68] הגרח"פ שיינברג, מוריה, ז, תמוז, תשמ"ב; [69] תענית כד א. ומה שכתבה הגמ' שם, שאשה שעיניה יפות אין כל גופה צריך בדיקה למומים אחרים, הוא בוודאי על דרך ההגזמה, שהרי ידוע שיכולים להיות מומים בחלקי גוף שונים גם כאשר אין כל מום בעיניים; [70] היינו ptosis; [71] שו"ת חות יאיר סי' קכ. וראה בשו"ת שבות יעקב ח"א סי' קד; [72] גבעת פנחס סי' עד, הובא באוצה"פ סי' נ סקל"ו אות יג; [73] ראה אוצה"פ סי' יז סקקצ"ט לוח הסימנים אות לא, ושם אות' עט-פה.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר