שנת תשע"ז | שבת פרשת לך לך

פרשת השבוע: וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ

"וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל אַבְרָם לֶךְ לְךָ מֵאַרְצְךָ וּמִמּוֹלַדְתְּךָ וּמִבֵּית אָבִיךָ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אַרְאֶךָּ" (בראשית פרק י"ב א)

חז"ל מנו את הציווי כאחד מעשרת הניסיונות שהקב"ה ניסה את אברהם (אבות פ"ה מ"ג, י"א שבבציווי זה כלולים שני ניסיונות, מסכת אבות דרבי נתן נוסחא א פ"לג).

ננסה להסביר בדברינו השבוע היבט נוסף, שמסביר מדוע מדובר בניסיון כה קשה.

הפרשיה הפותחת את פרשת לך לך מסתיימת במילים הבאות:

"וַיַּעֲבֹר אַבְרָם בָּאָרֶץ עַד מְקוֹם שְׁכֶם עַד אֵלוֹן מוֹרֶה וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ" (שם ו).

מדוע מדגישה התורה: "וְהַכְּנַעֲנִי אָז בָּאָרֶץ" למאי נפקא מינא?

כמו כן, צריך להסביר למה מופיע דווקא כאן הביטוי המיוחד אָז? ביטוי זה שמור למאורעות מאוד מיוחדים כמו קריעת ים סוף, משפט שלמה ועוד.

רש"י על אתר, שהיה בוודאי מודע לקשיים אלה, הסביר: "היה הולך וכובש את ארץ ישראל מזרעו של שם, שבחלקו של שם נפלה כשחלק נח את הארץ לבניו, שנאמר (בראשית יד יח) ומלכי צדק מלך שלם, לפיכך (פסוק ז) ויאמר ה' אל אברהם לזרעך אתן את הארץ הזאת, עתיד אני להחזירה לבניך שהם מזרעו של שם".

פרושו של רש"י קשה מאוד.

א. כנען הוא בנו הרביעי של חם (עיינו בראשית ט' א, י' ו). משמע, שהארץ הייתה מיועדת בתחילה לבני חם ולא לבני שם.

ב. רש"י עצמו, בפירושו לספר במדבר כתב: "אפשר שבנה חם את חברון לכנען בנו הקטן קודם שיבנה את צוען למצרים בנו הגדול" (י"ג כב) מוכח שהארץ הזו ניתנה תחילה לבני חם, עיינו במפרשי רש"י שהתייגעו להסביר ולתרץ).

על כל זה נוסיף, כי נמרוד, שהיה בנו של כוש - בכורו של חם (י' ח) יצא מאפריקה (כוש= דרום מצרים) והשתלט על כל אזור בבל שהיה שייך בתחילה לבני שם, כפי שמתואר בכתוב: "בְּנֵי שֵׁם עֵילָם וְאַשּׁוּר וְאַרְפַּכְשַׁד וְלוּד וַאֲרָם" (י' כב). "מִן הָאָרֶץ הַהִוא יָצָא (נמרוד- ע"פ הרמב"ן) אַשּׁוּר וַיִּבֶן אֶת נִינְוֵה ...הִוא הָעִיר הַגְּדֹלָה" (י' יא-יב).

על פי זה, נמרוד, שהיה האויב הגדול החזק והנורא של אברהם, זה שהשליך אותו לכבשן האש באור כשדים, הוא זה ששלט בכל המזרח התיכון ממצרים ועד אשור. הדרך שחיברה את שני האזורים עברה בארץ כנען, שהייתה בשליטת בני משפחתו כנען ואביו חם (סבו של נמרוד). דווקא לאזור זה לקח הקב"ה את אברהם ובני משפחתו. שם ודווקא שם, אברהם קרא בשם ד' (עיינו בדברינו לפרשיות בראשית ונח תשע"ז). באלון מורה ובבית אל אברהם בונה מזבחות, מרכזים להפצת אמונת הייחוד, הקוראת לאנושות לחיות חיים המבוססים על  קדושת המשפחה ולהקים חברה המיוסדת על אדני המוסר המשפט והצדקה.

דרך זאת היא הדרך ההפוכה לדרכם של חם וכנען, שגילו את ערוות אביהם וסבם השיכור. חז"ל נחלקו בשאלה מה עשה חם לנח, כפי שפירש רש"י: "וירא את ערות אביו - יש אומרים סרסו ויש אומרים רבעו". בין כך ובין כך , זהו בדיוק מה שהכתוב מכנה "לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר" ולהפר את הברית (ט' יג-יז, עיינו גם בדברינו פרשת נח תשע"א).

לכן כרת הקב"ה את הברית עם אברהם, הברית על הארץ שתהפוך מעתה להיות ארץ ישראל וציווה עליו את ברית המילה שמשמעותה חיים בקדושה.

האתגר שהציב הקב"ה בפני אברהם, היה עצום. אין פלא שחז"ל ראו בהיענות לציווי ללכת ארצה כנען, עמידה בניסיון גדול. אכן זהו אָז!

הבה נתפלל כי נזכה להקים בארץ ישראל, חברה שחיה את חייה בקדושה ובטהרה, על פי עקרונות הצדק, החסד והמשפט שאברהם אבינו הוריש לנו כמורשה.נתפלל כי מדינת ישראל תהיה אור לגויים הלכה למעשה ושגם אומות העולם יכירו בכך.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר