שנת תשע"ז | שבת פרשת וירא

חמדת האינציקלופדיה התלמודית: הפרשה בהלכה - ביקור חולים

בעל הלכות גדולות מונה את מצות ביקור חולים כאחת מהמצוות דאורייתא, שעליה נצטוינו בפסוק "אחרי ה' אלוקיכם תלכו" (דבר' יג,ה), היינו להידמות לקב"ה, והרי הקב"ה ביקר את אברהם בחוליו.

מיוחדת היא מצות ביקור החולים משאר המצוות של גמילות חסדים, שעליה נצטוינו למרות שהמבקר לוקח על עצמו את הסיכון שהוא נוטל מקצת חוליו של החולה. ככלל, מצות ביקור חולים אין נוטלים עליה שכר.

מטרתה של המצוה היא לסייע בצרכיו של החולה ולהתפלל לשלומו. וודאי וודאי שאל לו למבקר להעיק על החולה - הן בדיבורים, הן באופן ישיבתו (למשל: לא על מיטתו של החולה), בשעת הביקור (לא בתחילת היום ולא בסופו. כמו כן יש להתחשב ביחסים שבין המבקר לחולה - כשהיחסים אינם תקינים ("שונא") עלול החולה לחשוב שהמבקר בא אליו כדי שלמוח לאידו.

כשעומדות לפני אדם שתי מצוות - ביקור חולים וניחום אבלים, ויכול הוא לקיים שתיהן - איזו מצוה יקדים? התשובה: ביקור חולים, שהרי בסיועו לחולה יכול הוא להביא להחייאתו, ויפה שעה אחת קודם.

ע"פ הערך בקור חולים בכרך ד

הכנסת אורחים

"גדולה הכנסת אורחים יותר מקבלת פני השכינה" לומדים אנו בפרשתנו, אך כיון שבדורנו קבלת פני השכינה היא מאורע נדיר, ממילא לא עמד איש מאיתנו בדילמה זו, מה עדיף. אבל מצות הכנסת אורחים עלולה להיתקל בקיום מצוות אחרות, למשל: באופן פתאומי הגיעו אורחים בשבת עצמה. על מנת לפנות להם מקום נצטרך לעמול רבות לפנות מחסן. להלכה הדבר מותר, משום שהכנסת אורחים היא מצוה. נזכור: לא מדובר בשכנים הבאים למען הנימוס להתארח ולשתות כוס קפה איתנו, אלא באורחים המגיעים מחוץ לעיר, ואין להם היכן להניח את ראשיהם.

ועוד דילמה בקשר לאותם אורחים: כדי לשרת אותם, להציע את מיטותיהם, להאכילם וכו', אאלץ לבטל שיעור קבוע בתורה. מצד אחד אומרת הגמרא (שבת קכז,א) "גדולה הכנסת אורחים יותר מהשכמת בית המדרש", אך מאידך גיסא אומרת המשנה (פאה א,א) שתלמוד תורה כנגד כולם, אפילו כנגד הכנסת אורחים שנזכרת באותה משנה.

יש אומרים שהמשנה נכונה רק כשיש אחרים, שאינם לומדים באותה שעה, היכולים לקיים את מצות הכנסת אורחים. ויש אומרים ש"השכמת בית המדרש" שהזכירה הגמרא אין מובנה עצם לימוד התורה, אלא אסיפת חכמים בבית המדרש, או איסוף התלמידים ודירבונם להגיע לבית המדרש, כי תלמוד תורה עצמו – אין מצוה חשובה הימנה.

ע"פ הערך הכנסת אורחים (כרך ט)

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר