שנת תשע"ז | שבת פרשת ויצא

חמדת האינציקלופדיה התלמודית: רפואה והלכה - חלום

מתוך: א. שטינברג, אנציקלופדיה הלכתית רפואית, מהדורה חדשה תשס"ו, כרך ב, ערך בקור חולים, טורים 312 – 331

ראה בהרחבה באנציקלופדיה תלמודית כרך ז ערך דברי חלומות טור' פד ואילך, ושם כרך ח ערך הטבת חלום טור' תשנג ואילך

וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה וְהִנֵּה מַלְאֲכֵי אֱלֹהִים עֹלִים וְיֹרְדִים בּוֹ [בראשית כח יב]

פרשנות המקרא

אבן עזרא (בראשית מ יב): 'פתרונו' - פירושו. ולא מצאנו מילת פתרון כי אם עם החלום.

רמב"ן (בראשית מ ה): לשון פתרון חלומות היא המקרה אשר יקרנו לעתיד, ויקרא המודיע אותו העתיד פותר, ועל דעת רבים כי פתרון הוא פירוש וטעם.

רבנו בחיי (בראשית כח יב): 'ויחלם והנה סלם מצב ארצה' - אין חלום זה כחלומות הנהוגים בין בני אדם, וגם אינו חלום של רוח הקודש בלבד, שאילו כן היה אומר בסוף וייקץ יעקב משנתו והנה חלום, אבל חלום של נבואה גמורה כענין חלומות הנביאים שנבואתם על שני חלקים אלה.

רבנו בחיי (בראשית מא א): ודע כי החלומות מפני ג' סיבות: מפני מאכלים, מפני מחשבות, מפני חיזוק הנפש. המאכלים מולידים גסות ומעלין עשן אל המוח והחלום הבא בסיבת זה הכל עניני הבל ודברים בטלים; החלום הבא בסיבת מחשבות הוא כשאדם מחשב בהם תדיר ומכח ציור המחשבה שהוא מחשב בהם ביום יראה אותם בלילה וכו'; והחלום הבא מפני חיזוק הנפש הוא האמיתי הראוי מכולם שהוא מכוחות הנפש, שכח המדמה מצייר בעת השינה הדברים המורגשים שכבר חשב עליהם והשיגם בהקיץ וחקקם בדמיונו ובשעת השינה שההרגשות בטלות הכח הזה מתחזק בו עד שיהיה הענין נדמה לו כאילו ראה אותו בהרגש, והחלום הזה צודק כשהכח המדמה חזק באדם, והוא שבא לאדם מבלי שיהרהר בו ושלא על דרך הרגילות כלל, וזו היא נבואה קטנה שאמרו חז"ל שנתנו לשוטים ולתינוקות, מפני שאין להם דעת ולא הטריחו חושיהן בהקיץ להשכיל בדברים המורגשים ולעצור אותם בדמיונם, ולפיכך כל מה שהכח המדמה שלהם ישתלם להם בהקיץ ישתלם להם בעת השינה שהם מדמים דברים אמיתיים ומתקיימים. והחלומות שהם מהמין הזה הם באים בין לצדיקים בין לרשעים מבלי שיהרהר אדם בענין זה כלל.

בעל הטורים (בראשית כח יב): 'חלום' - בגימטריא 'זה בנבואה'.

בעל הטורים (בראשית מא יג): 'כאשר פתר' - בגימטריא שהחלומות הולכים אחר הפה.

אור החיים (בראשית כח יב): טעם אומרו 'והנה' להיות שאין החלום מוחלט בבחינת הצדק, כי חלומות שווא הם, גם שעל כל פנים יהיה בהם תבן כי הם במראה השעמום ודמיונות, אלא כל דבר נגלה אצלו ומבואר כיום יאיר, ואין זה דומה לשאר החלומות שרואה דבר ואינו מחליט בראייתו מה שהוא רואה, ולזה תמצא שדקדק לומר בכל פרט ופרט מהנגלה אליו בחלום.

אור החיים (בראשית לז ו): והנה דע כי החלום אשר יהיה במראה הנבואה והודעה מהמודיעים שלפני ה' האות והמופת הוא אם יהיה החלום לחולם בהיר וצהיר כיום יאיר שיהיה הדבר בעיניו כאילו הוא בהקיץ ממש בא האות והמופת להודיע כי מחזה שדי יחזה, כי החלומות אשר הצעירים ישחקו בו יהיה בלבול הרעיון והגזמת הנדמה.

רש"ר הירש (בראשית כ ו): 'בחלום' - ... הקרוב לשרשים "עלם", "הלם", ו"אלם" (המורים על משהו קשור, כבול, מקופל ומכווץ, בלתי מפותח); וממנו "חלמות" (החלמון) ו"חלם" (לשון החלמה). הרי זה מצב ... שבו הרצון החופשי כבול, הגוף והרוח פועלים על פי חוקים אחרים; כשם שבחלמון הזה מקופלים ואחוזים בערבוביה ובהיעדר דמות כל אותם הנבטים של האורגניזם העתיד להיווצר ... כך בחלום חסר השכל הפעיל של הנשמה: מחשבות ודמיונות ארוגים ואחוזים אלו באלו ... באותו מצב יש והקב"ה אומר את דברו לאדם: "יגלה אזן אנשים ובמסרם יחתם" (איוב לג טז). בחלום השלוח מאת ה' _ ה' הוא הוא השכל הפעיל.

מלבי"ם (בראשית כח יב): עתה יספר ארבעה חסרונות שהיו בנבואה עצמה, כמו שחשב הרמב"ם בחיבורו הל' דעות ובס' מו"נ בהבדלים שבין נבואת משה לנבואת יתר הנביאים. [הבדל א] שהנבואה הבלתי שלמה תהיה בחלום וכו', [ב] שהנבואה הבלתי שלמה יבואו בה משלים וחידות, וכל שהמשל בלתי מובן הוא סימן לגריעות הנבואה וכו', ועל זה נאמר 'והנה סלם מצב ארצה וראשו מגיע השמימה', שהוא משל וחידה ועדיין לא נודע פתרונה אל נכון, [ג] שהנבואה באספקלריא שאינה מאירה תבא על ידי מלאך, ועל זה נאמר 'והנה מלאכי אלקים עלים וירדים בו', שהם המלאכים שהגיעה הנבואה זו אליו באמצעותם, [ד] שהנבואה הבלתי שלמה יתערב בה כח המדמה ויראה מחזות ודמיונות.

מלבי"ם (בראשית מא ח): 'ויהי בבקר' - שחלום של שחרית מתקיים, כמו שאמרו חז"ל. 'ותפעם רוחו' – שנתרגש מאד מן החלום, וזה מורה שהוא חלום אמיתי כמ"ש בס' החלומות.

מלבי"ם (בראשית מא יא-יב): 'איש כפתרון חלמו חלמנו' - שכל הפותרים יבקשו דמיונות רחוקים וחיקויים זרים של החלום, למשל רדיפת השונא אותו יחקה בחלום כאילו חיה רעה רודפת אותו, הנהר מורה שלום וכו', אבל יוסף לא ביקש שום משל ודמיון, רק שפתרונו הוא כפשטות החלום וכו'. 'ונספר לו ויפתר לנו את חלמתינו' _ ר"ל כי פותרי חלומות ישאלו וידרשו אחרי מזג החולם וטבעו, שיש הבדל לעניין החלומות ממזג האדם וכו'.

***

חלום הוא חזיון לילה, מראה, מחזה, או חזון שאדם רואה לפעמים בשנתו. לשיטת הסוברים שיש קשר מהותי בין חלום לנבואה, הרי אלו שמות נרדפים [1], מה שאין כן לשיטת הסוברים שיש הבדל מהותי בין חלום לנבואה. יש מי שכתב, שחלום הוא מלשון חלימות ובריאות [2].

בעל חלומות הוא אדם שמרבה לחלום [3], או כינוי למלאך הממונה על החלומות [4].

באופן מושאל משמש החלום ככינוי לדבר שאין לו אחיזה וקיום, והוא חולף ומתנדף בקלות [5]; כביטוי לרצון חזק שדבר יקרה, אף שאיננו במציאות [6]; או כדבר רחוק וחסר שחר - 'חלום באספמיא' [7].

הסבר החלום ומשמעותו הוא פתרון החלום [8], או שברו של החלום [9], היינו שהחלום דומה לכלי סגור המכסה על מה שבתוכו, נשבר הכלי, כלומר נפתר החלום, נתגלה תוכנו [10], או פשרו של החלום, שהוא לשון תרגום ארמי לפתרון [11].

החולמים במקרא ובחז"ל

מצינו במקרא מספר תיאורים של חלומות: חלומו של אבימלך בפסוקנו; חלומותיו של יעקב [12]; חלום לבן הארמי [13]; חלומותיו של יוסף [14]; חלומותיהם של שר המשקים, ושל שר האופים [15]; חלומותיו של פרעה [16]; חלומם של שני המדיינים בענין גדעון [17]; חלומו של שלמה [18]; חלומותיו של נבוכדנצר [19]; חלומו של דניאל [20].

כל החלומות שבמקרא נאמרו בהם גם פתרונותיהם, חוץ מחלומו הראשון של יעקב על הסולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמימה [21].

כל שנותיו של דוד לא ראה חלום טוב, וכל שנותיו של אחיתופל לא ראה חלום רע [22].

מצינו בתלמוד תיאורים רבים של חולמי חלומות, בחלקם לגלות מציאות, ובחלקם לגלות הלכה [23].

התייחסות לחלומות ולפתרונם בחז"ל

·    חלום רע עדיף מחלום טוב, לפי שהוא מביא את האדם לידי תשובה [24].

·    חלום רע די לו מה שאדם מתעצב עליו שיתבטל, וחלום טוב די לו מה שאדם שמח בו שיתבטל [25].

·    חלום רע קשה יותר ממלקות, לפי שהחולם דואג ממנו [26].

·    לאדם טוב מראים לו חלום רע, כדי שידאג ולא יחטא, ושיכפר לו עצבונו, ולאדם רע מראים לו חלום טוב, כדי לשמחו שיאכל עולמו [27], והיינו שאדם טוב לא זוכר את חלומותיו הטובים.

·    אם ראית חלומות וחזיונים רעים, קפוץ לשלושה דברים ואתה ניצול – לתפילה, לצדקה, לתשובה [28].

·    כל הלן שבעה ימים בלא חלום, נקרא רע [29].

·    חלום טוב הוא אחד משלושה דברים, שצריכים לבקש עליהם רחמים שיבואו, לפי שהם בידו של הקב"ה [30].

·    לעולם יצפה אדם שחלום טוב יתקיים עד כ"ב שנה [31].

·    אם בא לישון מתוך שמחה, מראים לו חלום טוב [32].

·    כל הצנוע בבית הכסא, חלומותיו מיושבים עליו [33].

·    חלום הוא אחד מששה דברים היפים לחולה [34].

·    אדם ישן כאן, ורואה חלום באספמיא [35], במובן של ראיה רחוקה ובלתי מוכרת.

·    חלום של מלך, של כל העולם כולו הוא [36].

·    הרואה נהר בחלום, ישכים ויאמר [37] הנני נוטה אליה כנהר שלום; הרואה ציפור בחלום, ישכים ויאמר [38] כצפרים עפות כן יגן וגו'; הרואה קדרה בחלום, ישכים ויאמר [39] ה' תשפת שלום לנו; הרואה ענבים בחלום, ישכים ויאמר [40] כענבים במדבר מצאתי ישראל; הרואה הר בחלום, ישכים ויאמר [41] מה נאוו על ההרים רגלי מבשר; הרואה שופר בחלום, ישכים ויאמר [42] והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול; הרואה כלב בחלום, ישכים ויאמר [43] ולכל בני ישראל לא יחרץ כלב לשונו; הרואה ארי בחלום, ישכים ויאמר [44] אריה שאג מי לא יירא; הרואה תיגלחת בחלום, ישכים ויאמר [45] ויגלח ויחלף שמלותיו; הרואה באר בחלום, ישכים ויאמר [46] באר מים חיים; הרואה קנה בחלום, ישכים ויאמר [47] קנה רצוץ לא ישבור; הרואה שור בחלום, ישכים ויאמר [48] בכור שורו הדר לו [49].

·    חז"ל התייחסו לחלומות שונים מבחינת הפתרונות, כגון הרואה באר בחלום, רואה שלום, או מצא תורה; הרואה קנה בחלום, יצפה לחכמה, או לבינה; ועוד דוגמאות רבות כהנה [50], [51].

·    עשרים וארבעה פותרי חלומות היו בירושלים, מה שפתר זה לא פתר זה, וכולם נתקיימו [52]. יש מי שכתבו, שמקצוע זה של פתרון חלומות תלוי במזל ולא בחכמה [53]. יש מי שכתב, שהיה זה מנהג והרגל בימים קדמונים, שהיו אנשים מהמתבודדים ומתעסקים בחכמת פתרון חלומות [54].

·    כל החלומות הולכים אחר הפה, כלומר הולכים לפי הפתרון, ובתנאי שהפתרון הוא כעין החלום [55].

·    בדרך כלל פותר החלום איננו חולם החלום [56].

·    אין חלום שאין לו פתרון [57].

·    חלום שלא פתרוהו, הוא כמו איגרת שלא קראו אותה, שכל החלומות הולכים אחר הפתרון [58].

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר