שנת תשע"ז | שבת פרשת ויצא

חמדת האינציקלופדיה התלמודית: רפואה והלכה - מקורות

[1] ראה במו"נ ב מא ומה; [2] ראה רבנו בחיי בראשית מ ט, על פי ישעיה לח טז; [3] בראשית לז יט; [4] ברכות י ב. וראה רש"י סנהדרין ל א ד"ה בעל; רש"י אסתר ד א; חסדי דוד תוספתא מע"ש פ"ב, ובתוספתא שם הגירסא 'איש החלום'; [5] איוב כ ח; [6] ישעיה כט ח; [7] נידה ל ב; [8] בראשית מ ה, ועוד; [9] שופטים ז טו; [10] דעת מקרא, שם; [11] אונקלוס, בראשית מ ה, ועוד; [12] בראשית כח יב; בראשית לא י; [13] בראשית לא כד; [14] בראשית לז ה; בראשית לז ט. וראה בחזקוני עה"פ כאן, שהיה ליוסף חלום נוסף שלא התקיים, ולפיכך לא נכתב; [15] בראשית מ ה; [16] בראשית מא ז; [17] שופטים ז יג; [18] מ"א ג ה; [19] דניאל ב א; [20] דניאל ז א; [21] ראה תו"ש, בראשית פכ"ח אות ע, בשם לקח טוב; [22] ברכות נה ב. וראה במשך חכמה, ריש פר' מקץ; [23] ברכות נו א; שם נו ב; שם נז א; שבת נו ב; שם קנב ב; יומא כב ב; יומא פג ב; שם פז ב; תענית ט ב; שם כא ב; שם כד ב; חגיגה יד ב; יבמות צג ב; סוטה לא א; ב"מ פד ב; שם פה ב; ב"ב י א; שם קמג א; סנהדרין פב א; הוריות יג ב; מנחות פד ב; חולין קלג א; בכורות ה א; [24] ברכות נה א, וברש"י שם ד"ה עדיף; [25] ברכות נה א; [26] ברכות נה א, וברש"י שם ד"ה מנגדא; [27] ברכות נה ב, לפי גירסת רש"י שם; [28] ירושלמי סנהדרין י ב; [29] ברכות נה ב; [30] ברכות נה א, ובפירש"י שם ד"ה צריכים; [31] ברכות נה ב; [32] שבת ל ב, ובפירש"י שם ד"ה לחלום; [33] ברכות סב א; [34] ברכות נז ב; [35] נידה ל ב; [36] ב"ר פט ד; [37] ישעיה סו יב; [38] ישעיה לא ה; [39] ישעיה כו יב; [40] הושע ט י; [41] ישעיה נב ז; [42] ישעיה כז יג; [43] שמות יא ז; [44] עמוס ג ח; [45] בראשית מא יד; [46] שיר השירים ד טו; [47] ישעיה מב ג; [48] דברים לג יז; [49] כל אלו בברכות נו ב; [50] כל אלו בברכות נו ב-נז ב. וראה בברכות נו ב, תיאור של אנשים שונים, שחלמו חלומות שונים ופתרונותיהם; [51] ב"ק נה א. וראה בפירוש רבנו בחיי דברים פרק כט סוף פסוק כח; [52] ברכות נה ב. וכבר דנו בשאלה איך ייתכן שתתחלף הוראת החלום לפי הפותר _ ראה בשו"ת מן השמים סי' כב; עקדת יצחק שער כט, עלה סד; אברבנאל עה"ת פר' מקץ; מהרש"א ח"א ברכות נה ב; מפרשי עין יעקב ברכות שם; אור החיים עה"ת בראשית מ ח. וראה בקדמוניות היהודים יז, יג, ג שהאיסיים עסקו בפתרון חלומות, ואף יוסף בן מתתיהו התפאר בבקיאותו בחכמה זו _ מלחמות היהודים ג, ח, ג; [53] ראה בתוס' שם ד"ה פותרי. וכן כתב בשו"ת מן השמים סי' כב; [54] ראה בס' מפשר חלמין לר' שלמה אלמולי; [55] ירושלמי מעשר שני ד ו; ברכות נה ב; זוהר ח"א דקצ"ד ע"ב. וראה במהרש"א ח"א ברכות שם. וראה בחידושי הגאונים על עין יעקב ברכות שם, ובספר הברית סי' יג, שפירש 'אחר הפה', היינו אחרי אכילת פיו ממאכלים גסים וכו'; [56] יומא כח ב; [57] ספרי קרח יח יט; ב"ר סח טז; [58] ברכות נה א, וברש"י שם ד"ה דלא מפשר; [59] שו"ת שיבת ציון, סי' נב; [60] שו"ת הרשב"א המיוחסות לרמב"ן סי' רפז; שו"ת הרשב"א ח"א סי' תת; [61] למשל כוזרי מאמר ג, נג; שו"ת תשב"ץ ח"ב סי' קכח; [62] זכריה י ב; [63] קהלת ה ו; [64] במדבר יב ו; [65] שמו"א כח ו; [66] ברכות נז ב. וראה במהרש"א ח"א ברכות שם, ובהגה' מהר"ץ חיות לסוטה ה א, בהסבר המספר 'אחד מששים' בהקשר זה; [67] חגיגה ה ב; [68] בראשית רבה מד יט. וראה מחלוקת בפירוש מאמר זה בין הרמב"ם מו"נ ב לו, לבין האברבנאל שם בסוף הפרק, בהקדמה ג; [69] ברכות נה ב; [70] בראשית רבה פט ו; [71] ברכות נה ב. וראה בשו"ת תשב"ץ ח"ב סי' קכח, שפירש ששד הוא שם מושאל לרוח רעה, שמזקת ושודדת את האדם. וראה בזוהר ריש פר' ויצא, וריש פר' וישב, ובפר' מקץ דקצ"ו ע"א, שזהו המלאך גבריאל הממונה על החלומות. וראה במשך חכמה בראשית ריש פר' מקץ. וראה עוד על מאמר זה בפירוש האברבנאל עה"ת פר' מקץ; הר"י בן חביב בפירושו 'הכותב', על עין יעקב ברכות שם; [72] זוהר בראשית דרל"ח ע"ב; [73] ברכות נה א. וראה רש"י בראשית לז י. ובזוהר בראשית דקפ"ג ע"א _ אין חלום שלא יתערבו בו דברים כוזבים; [74] זכריה י ב; [75] במדבר יב ב; [76] ברכות נה ב; [77] ברכות נה א. וראה בתו"ש בראשית פל"ז אות פ, בגירסאות השונות של המאמר; [78] ברכות נה א; [79] זוהר ח"א דקצ"ט ע"ב; [80] דברים יג ד; [81] ירמיה כג כח; [82] איוב כ ח; [83] זכריה י ב; [84] קהלת ה ב; [85] קהלת ה ו; [86] ברכות נה ב, ובפירש"י שם. וראה חולין צב א; פס"ז מקץ מא א; [87] ברכות י ב; [88] יומא פג ב; [89] תוספתא מע"ש פ"ה; גיטין נב א; סנהדרין ל א; הוריות יג ב; ירושלמי מע"ש ד ו; בראשית רבה נח טו; רמב"ם מע"ש ו ו, וזכיה ומתנה י ז; טושו"ע חו"מ רנה ט; [90] רמב"ם מו"נ ב לו-לח. וראה בזוהר ויחי דרל"ח ע"א, פקודי דרנ"ח ע"א, פנחס דרכ"ב ע"ב – שמשמע כשיטת הרמב"ם; [91] רמב"ם מו"נ ב מה. וראה עוד במלחמות השם לרלב"ג, מאמר שני; אור השם לר"ח קרשקש, מאמר ב כלל רביעי פ"ג; [92] רבנו בחיי, בראשית מא א; [93] אברבנאל על מו"נ, סוף פל"ו הקדמה ג. וראה שם באריכות על המחלוקת בינו לבין הרמב"ם בהסבר מקורות המקרא וחז"ל על מהות החלום, איש איש לשיטתו, עיי"ש; [94] אברבנאל עה"ת בראשית מ כד, וריש פר' מקץ; רבנו בחיי בראשית מא א; שו"ת תשב"ץ ח"ב סי' קכח; רד"ק ירמיה כג כח; שו"ת שיבת ציון סי' נב; [95] רד"ק ירמיה כג כח; [96] מאירי סנהדרין ל א; [97] לבוש אורה, פר' וישב; [98] שו"ת שיבת ציון סי' נב; שו"ת באר משה ח"ג סי' קע; [99] שו"ת תשב"ץ ח"ב סי' קכח; [100] אברבנאל, ריש פר' מקץ; רבנו בחיי בראשית מא א; שו"ת שיבת ציון סי' נב; [101] אור החיים בראשית לז ו. וראה עוד פירושו בבראשית מא א; [102] מהרש"א ח"א ברכות נה ב; [103] שו"ת תשב"ץ ח"ב סי' קכח; העמק שאלה, שאילתא כט אות טו, לשיטת התשב"ץ; יד מלאכי כללי דינים מערכת דל"ת, אות קסז, בשם מעבר יבק בהקדמתו; שד"ח מערכת דל"ת, כלל מה; [104] חי' ר"ן סנהדרין שם; העמק שאלה שם, לשיטת השאילתות; [105] שו"ת חקרי לב חחו"מ ח"א סי' קיח; שו"ת שיבת ציון סי' נב. וראה בשד"ח מערכת דל"ת כלל מה; [106] שד"ח מערכת דל"ת כלל מה; שם, פאת השדה כלל כז; [107] ראה בשו"ת יביע אומר ח"א חאו"ח סי' מא אות כה, ובשו"ת יחוה דעת ח"ה סי' לט, בהע' בעמ' קפ, בשם דבש לפי מהחיד"א, מערכת נו"ן אות יב; [108] שו"ת חיים ביד סי' צב; שו"ת לב חיים ח"ג סי' יט; [109] שאול המלך _ ראה שמו"א כח ו. וראה בפירושי הרלב"ג והרד"ק שם. וראה בפירוש רבנו בחיי דברים כט כח, מפסוק הנסתרות לה' אלקינו וגו', יוצא שם מומחה לשאלת חלום; [110] ב"מ קז ב, רב סליק לבי קברי, עבד מה דעבד, ופירשו הר"ח שם, וערוך ע' עבד (ב), ובשיטמ"ק ב"מ שם, שהיה על ידי שאלת חלום; ב"ב קמז א, ומנחות סז א, אמר רבא, יהא רעוא דאחזי בחלמא; ברכות יח ב, מעשה בחסיד אחד וכו', ופירש המהרש"א ח"א שם, שהיה על ידי שאלת חלום, והוסיף: שמעתי דגם בדורות האחרונים היו משתמשים בבעלי חלומות על ידי השבעה בשמות; ירושלמי כלאים ט ג, רבי יוסי צם תמנין יומין למחמי רבי חייא רבה; [111] תשו' מיימוני לס' קנין סי' לא, בשם מהר"ם מרוטנברג, בעניין מלמד שחלה; ראב"ן סי' כו, והגהות מרדכי ע"ז פ"ה סי' תתנח, בעניין כלי של יין נסך; סמ"ג לאווין סד, במנין הלאו של השמר לך פן תשכח (הובא במגדל עוז הל' דעות ב ג); שו"ת תשב"ץ ח"ב סי' קנט, בעניין מכה בדופן; הג"א ע"ז סי' מא בשם רבנו אפרים, בעניין דג ברבוט"א; מרדכי ב"ק ריש פ"א, בעניין תשלומי פועלים; ב"י או"ח סי' תרנא בשם הרקנטי, בעניין סמיכות האתרוג ללולב; שו"ת הרדב"ז ח"ג סי' תקלב, בעניין אמירת פיוטים בתוך התפילה; שו"ת הרדב"ז ח"ו סי' אלפיים רפו, בעניין תפילין של רש"י ור"ת; ט"ז אבהע"ז סי' קכט סקל"ה, בשם ר"י אור זרוע, בעניין השם עקיבא; פרי תואר לר' חיים בן עטר, סי' פה, בעניין ארבה; [112] יש המזהים אותו כר' יעקב מקורביל, ויש החולקים על זיהוי זה _ ראה בהקדמתו של הרב ר. מרגליות לספר שו"ת מן השמים; א.א. אורבך, בעלי התוספות, עמ' 129; [113] ראה עליו בשו"ת הרדב"ז ח"א סי' י, וח"ב סו"ס שמ; שם הגדולים להחיד"א, מע' גדולים, מע' יו"ד, אות רכד; הקדמת הר"ר מרגליות לס' שו"ת מן השמים; [114] ראה בשבלי הלקט סי' קנז. וראה מה שתירץ על כך בשו"ת יביע אומר ח"א חאו"ח סי' מא אות כה; [115] ס' חסידים סי' רה, וסי' תסט, וסי' תתשעג. וטעמו מהפסוק בדברים יח יג, תמים תהיה עם ה' אלקיך. וראה במאמרו של הרב י. פחה, תחומין, ה, תשמ"ד, עמ' 402 ואילך, שכוונת ר"י החסיד על דרך עצה טובה, ולא בגדר איסור; [116] החיד"א ביעיר אוזן ח"א סי' טו, ובשם הגדולים, מע' יו"ד אות רכד; [117] ש"ך חו"מ סי' שלג סקכ"ה, בעניין חלומו של המהר"ם מרוטנברג, בדין מלמד שחלה; שו"ת נובי"ת חיו"ד סי' ל, תשובה מבן המחבר, בעניין חלומו של רבנו אפרים, בדין דג הברבוט"א; ארצות החיים סי' ט סקכ"א. ובשו"ת חיים ביד סי' לא, כתב שאסרו לעשות שאלת חלום בזמן הזה, כדי לדעת העתיד בענייני דעלמא; [118] כמו שמבואר אצל הראב"ד, בעל ההשגות, בהל' לולב ח ה, שכתב 'הופיע רוח הקודש בבית מדרשנו מכמה שנים', ובבית הבחירה ו יד כתב 'נגלה לי מסוד ה' ליראיו', ובמשכב ומושב ז ז כתב 'ברוך ה' אשר גילה סודו ליראיו', ובספרו בעלי הנפש סוף שער המים כתב הראב"ד 'כך הראוני מן השמים'; [119] כפי שכתב רבי יוסף קארו, בעל השולחן ערוך, את ספרו 'מגיד מישרים', ורבי משה חיים לוצאטו, בעל המחבר מסילת ישרים, את ספריו 'מגילת סתרים', 'רזין גניזין', 'תיקונים חדשים'. ובהקדמת הר"ח מוואלאז'ין לספרא דצניעותא (הוצאת הוראדנא, 5580) כתב שבאו להגר"א הרבה מגידים מן השמים, שרצו למסור לו הלכות ללא עמל ויגיעה, והוא סירב, כי רצה לעמול בתורה; [120] ספר מפשר חלמין, חובר על ידי שלמה אלמולי, ה"א רנ / 1490 – שב / 1542, ויצא לאור בשנת רעו/ 1516. בהקדמתו לספרו כותב ר' שלמה אלמולי, שרב האי גאון חיבר שערים בפתרון החלומות. יש אומרים, שגם רש"י חיבר פתרון חלומות, ויש אומרים, שגם רב סעדיה גאון חיבר ספר פתרון חלומות, בשם מגיד עתידות; [121] שו"ע הרב או"ח סי' רפח ס"ז וסי"א; [122] ברכות ס ב; רמב"ם תפילה ז א. וראה בברכות נה ב, ובסנהדרין קג א _ 'לא תאנה אליך רעה' (תהלים צא י), שלא יבעתוך חלומות רעים והרהורים רעים; [123] דרישה או"ח ר"ס רכ; פמ"ג או"ח סי' רכ בא"א סק"א; מ"ב שם סק"א; [124] ברכות נה ב, ושם פירוט הפסוקים; רא"ש ברכות פ"ט סי' ה; טושו"ע או"ח רכ א. הרי"ף והרמב"ם השמיטו דין זה. וכבר העירו ביד המלך, הל' תפילה, ובמהר"ץ חיות ברכות נה ב, שהרמב"ם השמיט מחיבורו ההלכתי את הדינים הנוגעים להטבת חלום, והרבונו של עולם בברכת כוהנים, וכן השמיט את כל תיאורי החלומות ופתרונותיהם המוזכרים בתלמוד; [125] תוס' שם ד"ה שבע, פירוש א; מאירי שם; [126] ר"י בתוס' שם; מג"א סי' רכ סק"ב; [127] תוס' שם, בשם י"מ; טור או"ח סימן רכ, שכן נוהגים; [128] מג"א סי' רכ סק"א; [129] מאירי ברכות שם; [130] דרישה שם; [131] מג"א שם סק"ב, בשם של"ה; [132] פתח הדביר חלק ב' סימן רכ; שדי חמד מערכת יוהכ"פ סימן ג, ד"ה אחר החיפוש; [133] ערוה"ש או"ח רכ ד; [134] יש שמחליפים הסדר, ומקדימים החלום על אחרים _ ראה מג"א סי' קל סק"ב; מחצית השקל שם; מ"ב שם סק"ד; [135] נוסח אחר בירושלמי ברכות ה א _ 'יהי רצון מלפניך ה' אלקי ואלקי אבותי, שיהו כל חלומותי שחלמתי בין בלילה הזה בין בשאר הלילות, בין שחלמתי אני, ובין שחלמו לי אחרים, אם טובים הם, יתקיימו עלי לששון ולשמחה לברכה ולחיים, ואם לדבר אחר, כשם שהפכת את מי המרה למתיקה, ומי יריחו על ידי אלישע למתיקה, ואת קללת בלעם בן בעור לברכה, כן תהפוך את כל החלומות הקשים, ומה שחלמו אחרים עלי, לטובה לברכה ולרפואה ולחיים לשמחה ולששון ולשלום'; [136] שו"ת תרומת הדשן סי' כז; רמ"א או"ח קכח מה; [137] ברכות נה ב; טושו"ע או"ח קל. וראה במ"ב סי' קל סק"ה, שהגר"א היה נוהג לומר הרבש"ע גם בסוף פסוק ג', ולא היה"ר שנדפס בסידורים; [138] ט"ז או"ח סי' קל סק"א; מג"א שם סק"ב; [139] מ"ב סי' קל סק"ו; [140] ט"ז ומג"א סי' קל סק"א; [141] מ"ב סי' קל סק"א; [142] ר"ן ברכות נה ב; רמ"א או"ח סי' קל; [143] מ"ב שם סק"י; [144] ביאוה"ל סי' קל ד"ה מאן; [145] ראה מג"א סי' קכח סק"ע; מ"ב סי' קל סק"ד; [146] ב"י או"ח סי' קל; [147] תוס' סוטה לט ב ד"ה אם; [148] תוס' סוטה מ א ד"ה כל; [149] שו"ת מהרי"ל סי' קמח; [150] שבת יא א; תענית יב ב; בראשית רבה מד טו; [151] שו"ת אור זרוע סי' תז; ברכי יוסף או"ח סי' רפח; [152] רמב"ם תעניות א יב; [153] ברכות לא ב, ולפי פירוש הר"ח הכוונה לתענית חלום. וראה במ"מ תעניות א יב, שכן גם דעת הרמב"ם; [154] רמב"ם שם; [155] בה"ג, הובא במ"מ שם, ובתוס' ברכות לא ב ד"ה כל; טושו"ע או"ח רפח ו, ובמ"ב שם סקכ"ב; [156] מ"ב סי' רפח סק"ז; [157] וראה באוצר הגאונים, לברכות ל א, בשם רב האי גאון, שכשיושב בתענית על חלום רע, ומשים על ליבו שנקרע גזר דינו, אין לך עונג גדול מזה; [158] וראה בתוס' נזיר ב ב ד"ה ואמאי. וראה שאילתות, שאילתא א, ומשך חכמה, במדבר ו יד; [159] ברכות לא ב; רמב"ם תעניות א יב; טושו"ע או"ח רפח ד; [160] בעניין ר"ח ניסן ראה מ"ב סי' רפח סק"י; [161] רמ"א שם; [162] מ"ב סי' רפח סק"ח; [163] טושו"ע או"ח רפח ה; [164] מ"ב סי' רפח סקט"ז; [165] שו"ע או"ח רפח ה; [166] של"ה, שבת, ח"ב עמ' פה. וראה בשער הציון סי' רפח סקט"ו; [167] מ"ב סי' רפח סקט"ו; [168] ט"ז או"ח רפח סק"ג; [169] ראה שו"ת זרע אמת ח"ג סי' סג; עיקרי הד"ט או"ח סי' ל; [170] שו"ת פתח הדביר אות ה; [171] רמ"א או"ח תרד א; [172] מ"ב סי' רפח סק"ז; [173] שו"ת חקרי לב חחו"מ ח"א סי' קטו. וראה בשד"ח מערכת דל"ת כלל מה; [174] שו"ת חיים ביד סי' צב.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר