English | Francais

Search


שנת תשע"ז | שבת פרשת דברים

שו"ת במראה הבזק: פינוי מת שנקבר בזמן מלחמה והעברתו כרוכה בבעיות רגשיות וטכניות קשות



(מתוך ח"ג)

אוקלנד, ניו זילנד                 Auckland, New Zealand

אלול תשנ"ב

שאלה

במלחמת העולם השניה מטוסו של יהודי ניו זילנדי, פרח-טייס, התרסק במשך טיסת אימון באנגליה, והטייס נהרג. אחרי התאונה, הודיעו למשפחתו שגופתו (יתכן בארון נעול?) הועברה לקהילה היהודית המקומית לקבורה. המשפחה בניו זילנד דאגה להקמת מצבה בבית הקברות היהודי באנגליה הכפרית.

לפני כמה שנים סופר לאחיו של הטייס המנוח הסיפור הבא, ע"י הסטוריון תעופה אנגלי.

דו"ח המקרה מתאר שהמטוס התרסק בשטח אדמה ביצתי. המטוס נתקע חזק בבוץ, ושעות רבות הושקעו בנסיון להוציא את המטוס - וכנראה גם את גופתו של הטייס - מהבוץ, ללא הצלחה.

בסוף שנות השמונים, מוזיאון תעופה אנגלי החליט לנסות להוציא שוב את המטוס לצורך תצוגה במוזיאון אוירי.

כנראה שחפירתם גילתה מראה נורא - פריטים של הטייס (ארנק וכו') נמצאו, והעבודה נעצרה. הם מיד כיסו את האתר מחדש, למרות שהסטוריון התעופה התחמק קצת, כמעט שאין ספק שגילו את שרידי גופת הטיס במטוס.

לאור הסיפור המפתיע הנ"ל, כמה שאלות נשאלו ע"י אחי המנוח:
1.  האם הוא חייב ע"פ ההלכה לחפור ולהוציא את שרידי גופת אחיו ולתת לו קבורה יהודית?
2.  בגלל הצער שהנ"ל יגרום, האם יכול לנסות להקים מצבה באתר המטוס הקבור?
3.  האם הוא צריך לעשות משהו בקשר לארון שנמצא בבית הקברות היהודי?
4. האם יש לו חובה מוסרית להודיע לאלמנת אחיו המנוח אודות המאורעות האלה? היא עכשיו נשואה ומאושרת וגם במצב בריאותי רעוע, ויכולה להיפגע ע"י ההלם של הגילוי / החדשות.
אני בטוח שאתם מבינים את העול הרגשי הכבד שהאח נושא, דבר המתבטא בעובדה שלא דיבר עם אף אחד בנושא במשך כמה שנים.

תשובה

אין להעביר את המת ממקומו1, ונראה שאין להקים שם מצבה2. אין צריך לעשות דבר בנוגע למקום שהוקצה לקבורתו, ולמצבה שהוקמה שם בבית-הקברות המקומי3. אין צריך להודיע דבר לאלמנתו4.
__________________________

במסכת בבא קמא (דף פ"א ע"א) מובא שמתקנות יהושע בן נון הוא, שמת מצוה קונה מקומו, ובעניין אותה התקנה מובא בתלמוד הירושלמי (סוף פרק ראשון ממסכת ערובין) לגבי היוצאין למלחמה, "יהודא בן תימא אומר... ובמקום שהן נהרגין, שם נקברים", ובהמשך מתבאר שאם ההרוג נקבר לבד בקברו ולא בקבר המוני, אסור לפנותו (והסיבה שמותר לפנותו מקבר המוני הינה, מפני שזהו כבודו של המת, כמבואר במפרשים שם).

דין זה נפסק בשו"ע יו"ד (סי' שסד סעיף ג), וכתב הש"ך "ואין צריך להוליכו לקברות, וכתב מהרש"ל, ומה שהאידנא אין נזהרין בזה, הוא לפי שאין הארץ שלנו ואין לנו רשות לקבור בכל מקום. ואם נקבור אותו לשם, יש לחוש שהעכו"ם יחזרו ויוציאו אותו כדי לפשוט בגדיו מעליו, או משום זלזול. על כן מוליכין אותו לבית-הקברות מיוחד...".

והנה במקרה דנן אין בעיה של לקיחת הקרקע בלא רשות, מפני שהממשלה הבריטית נתנה סמכות לצבא להחליט, מה יעשה בהרוגים, והצבא החליט משיקולים משלו להשאיר את הגופה במקומה.

אמנם עדיין יש מקום לשקול את העברת הגופה מן השיקולים הבאים:

א. אם יש חשש שיחדרו מים לקברו, מצוה להעבירו משם (כפסק השו"ע שם בסי' שסג), ובמקרה דנן המטוס נמצא באזור ביצתי.

ב. מותר להעביר מת לקברי אבותיו (כנפסק בשו"ע שם סי' שסג), ובמקרה דנן יתכן שיש למת קברי אבות בניו-זילנד, ואז מותר (אבל אין חובה) להעבירו.

אכן:

א. בפשטות נראה שאין לחשוש, שינסו לחטט בקבר בשנית, שהרי הדבר כרוך במאמץ גדול, שאפילו הצבא הבריטי התקשה לעשותו. כמו כן נראה שהיוזמה לחפור אחר שרידי המטוס היתה יוזמה של מוזיאון מקומי, ואין לחשוש שגורמים מרוחקים מן האזור ינסו לחזור על תהליך זה, ואלו המוזיאון המקומי הפסיק את החפירה באמצע העבודה וכיסה את המקום בעפר.

ב. ה"אמרי אש" ביורה דעה (סי' קיח) סובר שפינוי הקבר מפני מים עיקרו מפני בזיון המת בפני החיים. והנה במקרה דנן אין אנשים העוברים ליד הקבר שבביצה, ולכן אין בזיון בפני החיים. אמנם ה"אגרות משה" (יורה דעה ח"ג סי' קנב) סובר שבמצב כזה כאלו לא נקבר המת. בכל אופן, מכיון שהדבר נתון במחלוקת, יש לנקוט על-פי הכלל "שב ואל תעשה עדיף". ויתכן שמשום שיקול זה של בזיון בפני החיים עדיף שלא להקים שם מצבה, שהרי במקרה שיעבור שם עובר אורח ויראה את המצבה, יגרם בזיון למת שלא היה נגרם, אם לא היתה שם מצבה, ועובר האורח לא ידע שטמון מת בביצה.

ג. המהר"ם שי"ק (יורה דעה סי' שנד) כתב, "מכל מקום, לדעתי יש לחוש אולי כשיפתחו את הקבר, ימצאו שם רקבון וגלד, ולא יהיה באפשרי לקבץ הכל, ונמצאו שפתחו את הקבר ונוולו את המת בחינם, ולכן לדעתי שב ואל תעשה עדיף".

ובמקרה דנן של מטוס שהתרסק בתוך ביצה וכבר נמצא שם כחמישים שנה, וודאי שיש לחוש לכך.

מכל האמור לעיל עולה שיש לנקוט על-פי הכלל "שב ואל תעשה", הן לגבי הוצאת הגופה הן לגבי הקמת מצבה במקום.

עיין בדברי ה"אמרי אש" שהובאו בהערה הקודמת.

פשוט.

פשוט.

 

 

לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר

Dedication

מתפללים לרפואתם השלימה של

יהבית יהודית בת תירצה

ליליאן בת פורטונה

אליעזר יוסף בן חנה ליבא
רועי משה אלחנן בן ג'ינה דֶברָה
יהושפט יחזקאל בן מילכה

הרב אביחי ניסן בן חיה

אורנית מרים בת דליה
בתוך שאר חולי עם ישראל


לע"נ
הרב אשר וסרטיל ז"ל
נלב"ע ט' בכסלו תשס"ט 
 

  לע"נ

מר שמואל שמש ז"ל

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

נלב"ע י"ז בסיוון תשע"ד

 

לע"נ

מרת שרה ונגרובסקי  ע''ה

בת ר' משה זאב

נלב"ע י' בתמוז תשע"ד

 

 לע"נ

ר' מאיר  ז"ל

בן יחזקאל שרגא

ברכפלד

 

 לע"נ

רבי יעקב  ז"ל

בן אברהם ועיישה וחנה

בת יעיש ושמחה סבג

 

 לע"נ

הרב ראובן אברמן זצ"ל,

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

נלב"ע ט' בתשרי תשע"ו

 

 לע"נ

הרב שלמה מרזל זצ"ל,

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

נלב"ע י' באייר תשע"א


לע"נ

ר' אליהו כרמל ז"ל

נלב"ע

ח' באייר תשע"ו

 

לע"נ

ר' בן ציון גרוסמן

 נלב"ע כ"ג בתמוז תשע"ז
 
לע"נ
הנופלים במערכה
 על הגנת המולדת
הי"ד

site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.