|
 שנת תשס"ז | שבת פרשת נחמשפט והלכה - משפטי שאול / הלכה פסוקהפסק דין: התחייבות של חברה ציבורית/ הרב מ. שלזינגר
עורך: הרב יואב שטרנברג
פסק הדין אותו אנו מביאים השבוע ניתן בבית הדין האזורי תל אביב, והוא עוסק בהגדרת מעמדה ההלכתי של חברה ציבורית.
תיאור המקרה: התובע חתם על חוזה לרכישת דירה מהנתבעת, שהיא חברה ציבורית לבנייה. בחוזה נכתב שהנתבעת מתחייבת להעביר לתובע את הדירה ולרשום אותה בטאבו על שמו. בזמן חתימת החוזה שילם התובע מקדמה, ואת השאר היה אמור לשלם בעת הכניסה לדירה.
בזמן שנכנס התובע לדירה נוצר סכסוך כספי בינו לבין הנתבעת, בגין הוצאות שנגרמו לנתבעת מחמת שהתובע איחר בחלק מהתשלומים; ובעקבותיו והנתבעת אינה רוצה להעביר את הבעלות על הדירה לתובע.
התביעה: התובע מבקש מבית הדין צו לחייב את הנתבעת להעביר את הדירה על שמו, ולאפשר לו להיכנס לגור בה. הוא מוכן לשלם את סכומי כסף הנוספים שהנתבעת טוענת שהוא עדיין חייב לה, אם בית הדין ימצא לנכון להורות לו על כך; אולם הוא מבקש להורות כי הנתבעת אינה יכולה למנוע ממנו את הכניסה לדירה ולמכור אותה לאדם אחר, כיוון שהתשלום ששילם בזמן חתימת החוזה הוא קניין כסף, ולכן הדירה כבר קנויה לו.
פסק הדין : בית בית הדין קבע שהנתבעת חייבת למסור ליד התובע את הבעלות על הדירה. באופן בלתי תלוי, חייב התובע לשלם עבור ההפסדים שנגרמו לנתבעת מחמת האיחורים בתשלומים.
הנימוקים: ראשית כל, קבע בית הדין, כי היות שהחוק בארץ מחייב רישום בטאבו, ונכתב במפורש בחוזה שהבעלות לא תעבור לידי התובע כל זמן שלא נרשמה זכותו בטאבו, יש לראות זאת כמקום שנהגו לקנות בשטר, שבו אין קניין כסף מועיל.
אמנם, לכאורה, יש מקום לחייב את הנתבעת לאפשר לתובע להיכנס לדירה, מחמת ההתחייבות המופיעה בחוזה. אלא, שהואיל והנתבעת היא חברה ציבורית בעירבון מוגבל, הרי מנהלי החברה אינם אחראים באופן אישי לפעולותיה של החברה. ממילא, התחייבות של החברה יכולה ליצור רק שעבוד נכסים, ולא שעבוד הגוף.
בשאלה אם אפשר ליצור שעבוד נכסים בלא שעבוד הגוף, ישנה מחלוקת ראשונים. לדעת הרמב"ן והרשב"א (קידושין ח לגבי 'מנה אין כאן משכון אין כאן'), ניתן ליצור שעבוד נכסים בלא שעבוד הגוף, ואילו לדעת הרא"ש (שם סי' י), אין אפשרות ליצור שעבוד נכסים אם לא נוצר קודם שעבוד הגוף. ואם כן, לשיטת הרא"ש, היות שאין מי שגופו משתעבד בהתחייבות לתת את הדירה לתובע, ממילא לא חל השעבוד.
אף אם נאמר, שישנו תוקף להתחייבות זאת מצד שזה כקניין סיטומתא, משום שדרך העולם שהתחייבות של חברה מחייבת; כשם שישנה מחלוקת הפוסקים בשאלה אם קניין סיטומתא מועיל לקנות דבר שלא בא לעולם, כך יש לומר שתהיה אותה מחלוקת בשאלה אם ניתן ליצור בסיטומתא שעבוד נכסים בלא שעבוד הגוף.
למרות האמור לעיל, קבע בית הדין שהיות שהנתבעת היא חברה ציבורית, יש לתת תוקף להתחייבויותיה מדין דבר הנעשה ברבים, וכדברי הרמ"א (חו"מ סימן קסג סעיף ו): "וכל דברי הקהל אינן צריכין קנין". על כן, אף שלא חל שעבוד הגוף על אדם מסוים, חלה ההתחייבות.  לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
