שנת תשס"ז | שבת פרשת שלח

שו"ת במראה הבזק

ונציה, איטליה Venice, Italy
תמוז תשס"ה

סירוס בעלי-חיים

שאלה
בלומדנו עם בעלי בתים בקהילתנו את הסוגיה בחגיגה "ארבעה נכנסו לפרדס וכו'" הגענו לשאלה ששאלו את בן זומא מהו לסרוסי כלבא, שם הבעיה היא בזה שאסור להטיל מום בבהמה משום שראויה היא או דמיה לקדש, והיות שהתורה כתבה "לא תביא אתנן זונה ומחיר כלב וכו'" אולי אין איסור לסרס כלב; ובן זומא אסר, משום "ובארצכם לא תעשו". האם ההלכה נפסקה כדברי בן זומא? ואם כן, האם דבריו כמשמעם דווקא, ולכן בחו"ל מותר לסרס כלב גם לא מטעמי בריאותו, אלא למשל כדי שבעת יחם לו לא יקלקל את הריהוט וכד', או שאין הבדל, והיות שנפסק לאיסור האיסור חל בכל מקום? ויצא מזה נפקא מינה למעשה, היות שרוב הווטרינרים מציעים דווקא לסרס כלבים וחתולים, וירא שמים צריך לדעת איך יעשה.

תשובה


א. אסור מהתורה לסרס בעל-חיים זכר, בין בארץ בין בחו"ל1, וטעם הדבר הוא שאף שנאמר בפסוק "בארצכם"2, למדו ב"תורת כהנים" מהמילים "לא תעשו" לרבות אפילו בחו"ל3.
ב. כיוון שמדובר באיסור דאורייתא, הדבר אסור גם כשיש בכך צורך מטעמי בריאותו (של בעל-החיים או אף של אדם, כל עוד אין מדובר בפיקוח נפש), ולא כפי שמשתמע מנוסח השאלה, שבאופן זה הדבר מותר.
ג. האיסור הוא גם בסירוס באופן עקיף, כגון על-ידי השקיית "כוס עיקרין" – טיפול תרופתי הפוגע ביכולת הרבייה באופן קבוע4, אלא שבאופן זה אין חיוב מלקות.
ד. ניתוח או טיפול אחר, היוצר סירוס שניתן לתקנו בניתוח נוסף, נחשב לסירוס קבוע ואסור5.
ה. אסור לומר לגוי לסרס בעל-חיים6.
ו. בסירוס בעל-חיים נקבה, לרוב דעות האיסור הוא רק מדרבנן, לכן גרימת סירוס באופן עקיף, אפילו קבוע (שתיית "כוס של עיקרין"), מותרת7.
ז. גם בבעל-חיים זכר, מותר טיפול תרופתי המדכא את הפעילות ההורמונאלית של הרבייה באופן זמני8.
ח. בישראל, אגודת "צער בעלי-חיים" נותנת שירות שכזה על- פי ההלכה.

_______________________________________________


1 שו"ע (אבה"ע סי' ה סע' יא).
2 ויקרא כב, כד.
3 אמור פרשה ז, יא.
4 שו"ע (שם סע' יב).
5 ה"אגרות משה" (אבה"ע ג סי' טו ו-ד סי' לב סע' א) ו"מנחת יצחק" (ה סימן יב). ועיין שם (סי' יג) שנוטה להחמיר בחלק מן המקרים אפילו בסירוס זמני תרופתי. אמנם יש מי שנראה מדבריו להתיר ניתוח הפיך (שו"ת "דבר יהושע" ג, אה"ע סי' ז), אבל קשה לסמוך על כך למעשה באיסור תורה נגד שאר הפוסקים הנ"ל, בפרט שהראיה מפגיעה זמנית שמתרפאת מעצמה, איננה דומה לתיקון על ידי ניתוח נוסף, ועוד שלא ברור שכך מסקנתו – להתיר באופן זה ובלי נימוקי היתר נוספים, כיוון שסיום התשובה אבד וחסר מן הספר (עיין שם).
6 שו"ע (שם סע' יד).
7 שו"ע (שם סע' יב) ע"פ הסבר ה"חלקת מחוקק" (סק"ו) וה"בית שמואל" (סקי"ד).
8 דבר יהושע" (שם), "אגרות משה" אה"ע ג סימן טו, כך גם נראה מה"ציץ אליעזר" הנ"ל (שאופן זה אינו מוגדר סירוס), אם כי הוא מדבר על נקבה.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר