|
 שנת תשס"ו | שבת פרשת בראשיתתשובה מבראשיתהרב יוסף כרמלדווקא עם ההתחלה מחדש- מ"בראשית", לאחר שעברנו את ימי התשובה, הסליחות והשמחה, כדאי לחזור ולדון כבר מבראשית- ב"תשובה".
חז"ל מלמדים אותנו כי "תשובה קדמה לעולם" וז"ל המדרש:
"ילמדנו רבינו כמה דברים קדמו למעשה בראשית, כך שנו רבותינו שבעה דברים נבראו עד שלא נברא העולם, אלו הן כסא הכבוד, והתורה, ובית המקדש, ואבות העולם, וישראל, ושמו של משיח, והתשובה, …והתשובה מנין שנאמר (שם /תהלים/ צ) בטרם הרים יולדו ותחולל ארץ ותבל ומעולם ועד עולם אתה אל תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם" (תנחומא פרשת נשא סימן יא ד"ה ילמדנו רבינו).
הראי"ה בספרו קטן הכמות ורב האיכות "אורות התשובה" מרחיב מאוד בהסבר הרעיון כי התשובה איננה תלויה במציאות החטא ויש לה מעמד עצמאי גם קודם לו ואפילו קודם להתגשמות ההויה בפעל.
לעומת זאת בתהליך התשובה בפעל, השלב הראשון חייב להיות הכרה בחטא. ננסה באמצעות דיון במעשיו של קין להבין את המשמעות העמוקה של ההכרה בחטא.
על הפסוק "וַיֵּצֵא קַיִן מִלִּפְנֵי יְקֹוָק וַיֵּשֶׁב בְּאֶרֶץ נוֹד קִדְמַת עֵדֶן" (בראשית ד' טז) שואל המדרש:
"מהיכן יצא"? ומתרץ שלשה תירוצים "רבי יודן בשם ר' איבו אמר הפשיל דברים לאחוריו ויצא, כגונב דעת העליונה, רבי ברכיה בשם רבי אלעזר ברבי שמעון אמר יצא ..וכמרמה בבוראו, רבי חמא. בשם רבי חנינא בר רבי יצחק אמר יצא שמח…, פגע בו (בקין) אדם הראשון א"ל מה נעשה בדינך, א"ל עשיתי תשובה ונתפשרתי " (בראשית רבה פרשה כב ד"ה יג ויצא קין).
לפי שתי הדעות הראשונות קין לא הכיר בחטאו וממילא לא שב בתשובה. לעומתן לדעת רבי חנינא בר יצחק, סופו של התהליך היה בשמחה הגדולה שמביאה הסליחה למי שחזר בתשובה.
על תביעתו של הקב"ה "וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶל קַיִן אֵי הֶבֶל אָחִיךָ" עונה קין בהתחמקות שיסודה בשקר " וַיֹּאמֶר לֹא יָדַעְתִּי הֲשֹׁמֵר אָחִי אָנֹכִי"?! (שם, שם ט). לאחר הטלת העונש פונה קין שוב אל בוראו ומכריז " וַיֹּאמֶר קַיִן אֶל יְדֹוָד גָּדוֹל עֲוֹנִי מִנְּשֹׂא" (בראשית ד' יג).
כנראה שהמחלוקת במדרש תלויה בשאלה כיצד לפרש את דבריו.
רש"י שפירש "בתמיה, אתה טוען עליונים ותחתונים, ועוני אי אפשר לטעון" מסכים כנראה עם הדעות הראשונות במדרש. ההדחקה וההתרסה משמשים כלי בידיו של החוטא שאיננו מכיר בחטאו. לעומתו "אבן עזרא" מפרש "על דעת כל המפרשים שהודה בחטאו" (שם) ומסכים עמו הרמב"ן וז"ל: "והנכון בפשט שהוא וידוי. אמר, אמת כי עוני גדול מלסלוח" (שם). ההליך שעבר קין מלמדנו כי ההכרה בחטא איננה רק הכרה בעובדות. זו איננה מספיקה כי גם אם יש הסכמה על הפרטים, יש אפשרות לנסות ולהתחמק. ניתן לכאורה לטעון טענות הרבה. כגון: "הצד השני אשם", "אי אפשר לתקן",לכאורה אפ]שר אפילו לטעון כי הבורא יכול לסלוח גם ללא תשובה. המכנה המשותף של כל הטענות הוא אי לקיחת אחריות וממילא אין כניסה להליך של תיקון שהוא המשמעות הפנימית של "חזרה בתשובה".
דווקא בפרשת בראשית העוסקת בבריאת העולם בידי הקדוש ברוך הוא, מודגש הרעיון כי האחריות מוטלת על כתפיו של האדם. העולם נברא חסר. האדם יכול להמשיך בתהליך ולקלקל עוד ועוד ח"ו. אבל האדם יכול להצטרף אל הבורא, לנצל את העובדה שהתשובה קדמה לעולם, ולהיות חלק מההליך של תיקון עולם במלכות שדי.
הבה נתפלל כי גם בתחומי חיים נוספים ההתנהגות הנורמטיבית תהיה לקיחת אחריות. כך תהיה, עיקר דאגתם של מקבלי החלטות נתונה לאבטחה כי לא תהיינה תקלות ולא להבטיח כי במקרה של תקלה ח"ו, האחריות לא תוטל על כתפיהם.
זו אחת ההחלטות החשובות לפני שמתחילים שוב מ"בראשית".
 לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
