שנת תשס"ו | שבת פרשת בשלח

שו"ת במראה הבזק

ירושלים, ישראל Jerusalem, Israel
אדר תשס"א

עקירת עצי פרי לצורך נטיעתם, בשנת השמיטה

שאלה:
קבלן שומר תורה ומצוות עומד לבנות על חלקת קרקע בירושלים. בחלקה נמצאים שני עצי פרי. המשך הבנייה לפי תכנית העבודה מצריך עקירת עצי הפרי. הקבלן חושש לצוואת רבי יהודה החסיד ולכן מבקש לנטוע את עצי הפרי במקום אחר ולא להשמידם. וכך היה נוהג הקבלן אילולי שנת השמיטה.
מאחר שהקבלן נאלץ לעקור את עצי הפרי ואינו רוצה לעבור על צוואת רבי יהודה החסיד, ומאחר שהקבלן חושש לאיסורי שביעית, שאלתי היא האם מותר לקבלן לפעול כדלהלן:
לקצוץ את ענפיהם של העצים, לעקור את העצים, ונטוע אותם בעציצים שאינם נקובים, ואם יש צורך לעשות את הנ"ל בתוך בית מקורה, ובכך להימנע מאיסורי שביעית?

תשובה:
להלן תשובתנו על סמך קבלת כל הנחות-היסוד שהופיעו בשאלה. מכיוון שבהצעה שהצעת יש בעיות, מוצעת לך בסעיף 3 הצעה אחרת.
1. משהוציאו האילנות פירות ברמת סמדר, אסור לקצוץ את ענפי האילן בשביעית - עד שיגיעו פירותיו לעונת המעשרות[1].
2. גם לפני הזמן הזה וגם לאחריו מותר לקצוץ את ענפי האילן, כל עוד מדובר במציאות שבה אין איסור "לא תשחית את עצה"[2].
3. כאשר צריך לבנות בשנת השמיטה במקום שבו עומד האילן[3], אזי האופן שבו נצא כמעט מכל החששות כמעט לכל השיטות הוא - מכירת האילן לגוי על מנת שהלה יעקור את האילן על שרשיו ויטענו בקרקעו שלו[4].

--------------------------------------------------------------------------------

[1] משנה שביעית פ"ד מ"י . בטעם האיסור ישנם שתי שיטות: בגמ' פסחים (נב ע"ב) משמע שטעם האיסור הוא מצד "לאכלה ולא להפסד" (וכן ביארו רש"י ברכות לו ע"ב ופסחים נב ע"ב, ר"ש ורא"ש על אתר) רמב"ם בפירוש המשניות מבאר: "מפני שהוא גוזל בני אדם, לפי שה' נתן פירותיהם לכל בני אדם", ותוספות יום טוב מבאר שגם רמב"ם בפירושו לא נתכוון אלא לתת טעם לאיסור, אך יש מן האחרונים שמוצאים נפקא מינה בין שני הטעמים (ראה "שושנים לדוד").
עיין משנה מעשרות פ"א. בחלק מן האחרונים מובא שאין אנו יודעים מהי בדיוק עונת המעשרות, ולכן יש להמתין עד שיהיו הפירות ראויים לאכילה קצת (שו"ת "משנת יוסף" ח"ג סי' כז).
[2] תוס' ברכות (לו ע"ב ד"ה אין) ועוד ראשונים, וכן פסקו "ערוך השלחן העתיד" (הל' שמיטה פכ"ד סעיף כו) ו"שבת הארץ" (פ"ה הל' יז).
[3] רא"ש (ב"ק פ"ח סי' טו) מתיר לקצוץ בצריך למקומו, ט"ז (יורה דעה סי' קטז ס"ק ו) התיר על-פי רא"ש הנ"ל לקוץ אילנות שיש בהם פירות כדי לבנות בית-דירה. "חתם סופר" (שו"ת יורה דעה סי' קב) סובר שאם אפשר לעקור את העץ ולטעת אותו במקום אחר, הרי שהדבר מותר, אך רק בתנאי זה. מסתבר שבשנת שמיטה שבה אסור לנטוע את האילן במקום אחר, יודה "חתם סופר" שאין צריך לנטוע במקום אחר, או כהצעתנו.
[4] שו"ת "משנת יוסף" (ח"א סי' יז וח"ג סי' כז). על-פי מהריט"ץ (סי' מז) שמותר לתת חיטים לגוי כדי שיזרען בשביעית בשדה שלו [ובח"א הוסיף בתור אפשרות פחות עדיפה לעקור את האילן ולנטוע אותו בעציץ שאינו נקוב העומד בבית - ולענ"ד, אם אז צריך לקצץ את ענפי האילן קודם למעשה, פתרון זה דחוק, ואכן בח"ג לא הזכירו וגם אינו מעדיף פתרון זה מצד השחתת אילן מאכל].

 

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר