שנת תשס"ו | שבת פרשת תצוה

שו"ת במראה הבזק

פריז, צרפת Paris, France
סיון תש"ס

שינוי מנהג ממנהגי אשכנז לספרד בעקבות חתונה

שאלה:
בחורה מקהילתי הנוהגת בעקבות הוריה כמנהגי אשכנז עומדת להינשא לבחור הנוהג כמנהגי הוריו הספרדים. מה דינה לאחר החתונה בקשר להלכות שבהם יש מחלוקת בין הפוסקים כמחבר לפוסקים כרמ"א, כגון ברכות על מצוות עשה שהזמן גרמא, קטניות בפסח וכדו'?


תשובה:
א. על אשה לנהוג כמנהג בעלה[1].

ב. לעניין השאלה הנדונה:
1) האשה רשאית לעשות מצוות עשה שהזמן גרמא והדבר אף רצוי[2].
2) לעניין הברכה על מצוות עשה שהזמן גרמא, נשים אשכנזיות נהגו לברך[3]. בקרב קהילות הספרדים מנהגים שונים בדבר[4], ודעת מרן הגר"ש ישראלי שנשים ספרדיות שרצונן לברך, אין ממחין בידן[5]. ומכל הנ"ל נראה שאינה צריכה לשנות מנהגה, ויכולה לברך.
3) לעניין קטניות בפסח, מדינא דינה כדין בית בעלה ואינה צריכה התרה[6], אך אשה רשאה להחמיר על עצמה חומרות שבעלה אינו מחמיר בהן[7] (גם אם החומרות הללו אינן מנהג הוריה).
אם ברצונה להחמיר, חשוב מאוד שתתנה מראש ותאמר, שעושה כן בלא נדר. בעניינים אלה יש להביא בחשבון את השיקול של "שלום בית"[8].

ג. אשה מתחילה לנהוג כמנהג בית בעלה רק לאחר הנישואין[9], ולכן כלה אשכנזית תתענה ביום החופה.


--------------------------------------------------------------------------------

[1] שלשה טעמים נאמרו לכך בפוסקים:
א. אשתו כגופו, ובבית אחד צריך להיות מנהג אחד (תשב"ץ ח"ג ס' קעט).
ב. דינה כדין מי שעוזב את מקומו וקהילתו ועובר לקהילה אחרת שלא על מנת לחזור ("אגרות משה" או"ח ח"א ס' קנח ו"יביע אומר" ח"ה או"ח סי' לז)
ג. משום שלום-בית (הרב חיים דוד הלוי בתוך "תחומין" ו עמ' 79). ולטעם זה הדבר תלוי רק ברצון הבעל, ובמידה שיש בכך בעיית שלום-בית אמיתית (ולא רק רצון שרירותי של הבעל), וראה ב"תחומין" (כרך טו) במאמר של הרב וסרמן שדוחה את רוב הדברים.
[2] שו"ע אורח חיים (סי' תקפט סעיף ו) ועיין ב"י שם.
[3]רמ"א שם (ולשון הב"י: "ומיהו טוב שלא לברך כיוון בפלוגתא הוא ספק ברכות להקל", ומכאן שלא פסיקא ליה שלא תברך, אע"פ שהכריע שלא תברך).
[4]המנהג בא"י היה לברך וכן היה בבגדאד ויש שנהגו כן במרוקו (עיין בשו"ת "ציץ אליעזר" ח"ט סי' ב), ויש שכתבו שבא"י ובמרוקו נהגו שלא לברך ("יביע אומר" ח"ה סי' מג).
[5] "חוות בנימין" ח"ב סי' עט.
[6] "אגרות משה" (או"ח סי' קנח) ו"יביע אומר" (ח"ה או"ח סי' לז). וראה במאמרו של הרב וסרמן הנ"ל שמביא מחלוקת בענין קטניות.
[7] הראשון לציון, הרב הראשי לשעבר הרב מרדכי אליהו, בתוך: "קול צופיך" גליון 3, עי"ש.
[8] דעת "רב פעלים" (ח"ג סי' ל) שאדם המחמיר שלא לאכול אורז, אינו רשאי לבשל ביו"ט למי שנוהג לאכול (אך בחוה"מ רשאי), ודעת "משנה ברורה" (סי' תקכז ס"ק סה) שאשה רשאה לבשל גם ביו"ט.
[9] כך יוצא מכל הטעמים שהובאו בהערה 1. ואם יש צורך להקל מסיבות אחרות, יש לכך מקום.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר