|
 שנת תשס"ו | שבת פרשת ויקהל-פקודימשפט והלכה - משפטי שאול / הלכה פסוקהפסק דין: בניית מרפסת על גבי חלון חברו / הרב מנחם חשאי
עורך: הרב יואב שטרנברג
"הלכה פסוקה" הינה יוזמה להפצת תקצירים של פסקי דין בענייני ממונות של בתי דין שונים. בתוך "חמדת ימים" נפרסם כל שבוע פסק דין אחד. גיליונות "הלכה פסוקה" ישלחו במייל אחת לשבועיים לכל המעוניין, ויכללו 3-4 פסקי דין.
להרשמה ולתגובות : halachapsuka@eretzhemdah.org .
פסק הדין אותו אנו מביאים השבוע עוסק בנזקי שכנים, ומתמקד בחובת ההרחקה המוטלת על שכן המזיק לשכנו.
המקרה: התובעגר בדירה מתחת לדירתו של הנתבע. הנתבע בנה מרפסת סוכה בדירתו. התובע טוען, שהמרפסת נבנתה שלא בהסכמתו, וכעת היא מסתירה לו את אור השמש ואת הנוף.
התובע דורש מהנתבע לבנות לו חדר נוסף, או לשלם לו פיצויים עבור הנזק הכספי שנגרם, עקב ירידת ערך הדירה.
תשובת הנתבע: הנתבע טוען מספר טענות: (א) מרפסת הסוכה נבנתה על תוספת בנייה של התובע, לאחר קבלת רשיון מן העיריה, ולאחר שניתנה רשות מכל הדיירים. הנתבע הוסיף, כי בעת הוספת הבנייה ע"י התובע בעבר, בנה הנתבע דלת יציאה בביתו, שממנו תהיה יציאה למרפסת סוכה שתיבנה לאחר מכן, והתובע ידע על כך, וממילא הרי הסכים לבניית המרפסת בשתיקה. הנתבע ציין שכל הדיירים בקומה השניה בנו מרפסת סוכה. (ב) התובע בנה ליד דירתו סוכה עם גג פיברגלס, מתחת לחלון הנתבע. עקב כך נגרמו לנתבע נזקים מחמת גנבים שפרצו לדירה דרך גג הפיברגלס, והנתבע הוצרך לבנות שם סורגים. הנתבע טוען, כי היות שלא בא בטענה אל התובע בעניין זה, אין התובע יכול לתבוע אותו על מה שמוסיף עכשיו. (ג) לגבי הסתרת אור השמש טען הנתבע כי הדירה צמודה להר, וחלון אחד החדרים הסמוך להר סגור תמיד, וממילא אין שם הרבה אור, ולכן בניית מרפסת הסוכה לא משנה את המצב.
פסק הדין : בית הדין דחה את התביעה
הנימוקים: בית הדין קבע, כי טענת הסתרת הנוף אינה עילה לעכב בנייה, כפי המבואר בפתחי תשובה (חו"מ סי' קנד סק"ח): "ראובן ושמעון שכנים אצל רשות הרבים, ושמעון הוציא בליטת בנין חדש לרשות הרבים לפני חלונו, וראובן משיב שאם יעשה הגדר ההוא מונע ממנו ההבטה לאורך השוק, אשר הוא רואה מביתו. הדין עם שמעון, וטענת ראובן אינה כלום, דהיזק ראיה שנינו, מניעת ראיה לא שנינו".
אלא שיש לדון על חיוב ההרחקה, מחמת האפלת החלון של התובע. חיוב הרחקה על מנת שלא להאפיל על חלון חברו הוא ד' אמות. חיוב זה אינו דווקא כשבונה כנגד החלון, אלא גם אם בונה מעל החלון צריך הרחקת ד' אמות בגובה מעל חלון חברו. וכן פסק השולחן ערוך (חו"מ סימן קנד סעיף כג): "בנה כתלים משני צידי החלון, צריך להיות ביניהם רוחב ד' אמות, והחלון באמצע הארבע, ולא יסכך על גביהם אלא אם כן הרחיק הסיכוך מהכותל שיש בו החלון ד' אמות, כדי שלא יאפיל עליו".
אמנם, יש לחלק בין דייר הגר בבניין אחר, ובין הגר מעליו באותו בניין. אם מדובר בשכן הגר באותו בניין, כיוון שהאוויר שמעל הקרקע המשותפת משועבד לשניהם, יש לומר שאפילו אם הרחיק העליון יותר מארבע אמות, גם כן יכול התחתון לבוא בטענה שהופחת לו האור בחדרו. אבל בדייר בבניין אחר, אין לניזוק כל שעבוד או שותפות באוויר חצר הבונה, ויכול לעכב רק בטענה שלא יאפילו לו, ולזה נאמרה הרחקה של ד' אמות ולא יותר.
אולם, היות שהנתבע המציא תמונות, שמהן התברר כי דירתו של התובע בנויה סמוך להר, ואכן אחד החלונות של אחד החדרים הסמוכים להר סגור תמיד, אין כאן האפלה.
בשו"ת זכור לאברהם (ח"ב ערך נזקי שכנים) דן על ראובן ושמעון שהיו שותפים בחצר שאין בה כדי חלוקה. ראובן הוסיף על הבניין שלו על חשבון החצר המשותפת, ושמעון לא התנגד. לאחר זמן רצה גם שמעון להוסיף על ביתו על חשבון החצר המשותפת, וראובן התנגד. טען שמעון, שהסיבה שלא התנגד כשבנה ראובן, היא מחמת שרצה לבנות אחר כך גם הוא. בשו"ת הנ"ל קיבל את טענת שמעון, וטען שאין זה בגדר דברים שבלב, אלא הם דברים שבלב כל אדם. לפי זה, טענת הנתבע, כי התובע עשה גם כן הרחבת בנייה ואז שתק הנתבע ולא מחה, מאפשרת גם לנתבע לבנות תוספת בלא שתהיה אפשרות לתובע למחות.
לגבי ירידת הערך, כפי שצוין לעיל, הנתבע הראה תמונות המראות כי דירת התובע סמוכה להר, ולא ניזוקה מהוספת המרפסת. בית הדין קבע, כי כיוון שלא היה שינוי משמעותי באור, ממילא גם לא חל שינוי משמעותי בערך הדירה.
 לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
