שנת תשע"ח| שבת פרשת אמור

שו"ת במראה הבזק: הדרכות בענייני עירובין לשובתים בכפר באזור האלפים

פריז, צרפת                                                 Paris, France
אב תשס"ז

שאלה

בעוד כשבועיים נשהה בכפר בהרי האלפים בצרפת, נגור בבניין דירות, כ-4 קומות, שם אנו שוכרים דירה אחת. הכפר כולו מאוכלס על-ידי תיירים גויים, חוץ מבית מלון אחד שחב"ד שוכרים (כ-50 משפחות). ייתכן שמשפחות יהודיות נוספות תשהינה בבניין הדירות הנ"ל, אך הסבירות לכך נמוכה.

שאלותי הן בנושא עירוב בשבת:

א.    האם שייך תל המתלקט בצורה כלשהיא על-ידי ההרים והגבעות הסובבים אותנו, ואם כן איך לחשב? הפסגות סביב הכפר מגיעות עד לגובה של כ-3300 מטר.

ב.    שמעתי על דעה (כמדומני בשם הרב בן ציון אבא שאול זצ"ל) שאומרת שאין צורך בעירוב חצרות בבניין כנ"ל כיוון שהוא מקורה, ומסיבות נוספות המפקיעות אותו מדין חצר. הנפקא מינא היא כמובן לטלטל במסדרונות בין דירה אחת לשנייה או בין קומה אחת לחברתה (בהנחה שיהיו עוד יהודים בבניין שיתארחו אלו אצל אלו בסעודות שבת, למשל). בהנחה שדעה זו קיימת, האם אוכל לסמוך עליה גם מעיקר הדין? כמו כן, ייתכן שנהיה (משפחתי ואני) לבד בבניין. האם אז לא תהיה בעיה כלל?

ג.    ייתכן שנצטרך לאכול בשבת בבניין אחר, המרוחק כ-500 מטר מאיתנו. האם נוכל, אשתי ואני, להעביר את בננו התינוק פחות פחות מ 4 אמות עד למקום הסעודה? הוא בן שנה וחודש והוא נושא את עצמו. וכן, האם מותר לבקש מגוי להיעזר בו כדי להרים את בני עד למקום סעודתנו (או בית הכנסת)? האם אוכל מפורשות לומר לו, או רק לרמוז לו, או גם זה לא? 

תשובה

א.    אי אפשר לסמוך על "תל המתלקט" במקום זה, משום שהמקום לא הוקף לדירה והוא גדול יותר מבית סאתים¹.

ב.    לגבי עירוב חצרות בבניין, למעשה יש להקל כדעת הרב אבא שאול רק בשעת הדחק².

ג.    בעניין הצורך והדרך לפעול בנושא עירוב חצרות במלון, אם אין יהודים נוספים במלון אין צורך בעירוב חצרות³.

לגבי טלטול תינוק, אם הקטן "נושא את עצמו" – יודע ללכת:

א.    מותר לומר לגוי שיישא אותו בכרמלית, ולצורך מצווה מותר גם ברשות הרבים⁴.

ב.     אם באמצע הדרך הקטן נתעייף ומצטער להמשיך ללכת – מותר גם ליהודי לנשאו בכרמלית.

ג.     אם הקטן אינו נושא את עצמו, הדרך המומלצת היא ששני אנשים יטלטלו לסירוגין את התינוק פחות פחות מד' אמות.

כל הפתרונות האלו נוגעים רק לטלטול ד' אמות בכרמלית. עדיין יש איסור טלטול מרשות היחיד לכרמלית, ולכן יש להיזהר שבכניסה וביציאה מהבתים התינוק ילך לבד, ולא להזדקק לשום היתר, ומכל מקום אסור להוציאו ולהכניסו בידיים. ניתן להוציא את התינוק מהבית ולהניחו על "מקום פטור"⁵ הנמצא בכרמלית מחוץ לבית. אחר-כך ניתן לקחת את התינוק מ"מקום הפטור" ולטלטלו ללא הפסקה עד שמגיעים לרשות היחיד השנייה⁶.

פתרון זה מסלק הן את בעית טלטול מרשות לרשות והן את בעיית הטלטול בכרמלית. מצד שני, פתרון זה מותנה בכך שהטלטול יהיה ללא הפסקה.

אם הולכים במקום שאין בו עירוב, יש לוודא שאין בבגדים או על הגוף חפצים שאסורים בטלטול⁷.
____________________
¹ שו"ע או"ח סי' שנח סע' א. מחיצות טבעיות אלו, מועילות לסלק חשש דאורייתא של רשות הרבים אף לדעת הראשונים, שאין צורך בשישים ריבוא להגדיר מקום כרשות הרבים (חשש זה יכול להיווצר רק אם יש בכפר דרך ברוחב ט"ז אמה).  כמו כן, ניתן לסמוך על מחיצות אלו אם תוסיף מחיצה או צורת הפתח באורך של יותר מי' אמות, במרחק של בין ג' טפחים לי' טפחים (סי' שנח סע' ו, "משנה ברורה" ו"ביאור הלכה" שם ד"ה באורך עשר). אמנם במקרה זה צריך יהיה לוודא שלא יהיו במחיצות פרצות הגדולות מי' אמות, שמבטלות את ההיקף (שם סי' שסב סע' ח), וככל הנראה בדיקה כזו בכל ההיקף של הכפר אינה מעשית, אלא אם תצליח לברר את הדבר אצל היהודים הגרים במקום.  

² עיינו בשו"ת "במראה הבזק" (ג תשובה מ) בשם הראשון לציון הגר"מ אליהו. וכן עיינו שם ה תשובה נג, שכאשר יש בעיה קבועה של עירוב חצרות, במקום הדחק ניתן לסמוך על שיטת הרב אבא שאול.

³ עיינו בשו"ת "במראה הבזק" (ד תשובה מח) באריכות.

⁴ עיינו בשו"ת "במראה הבזק" ח"ד תשובה מט.

⁵ "מקום פטור" לעניין היתר זה הנו עמוד או כיו"ב שאין בו ארבעה טפחים על ארבעה טפחים, והוא גבוה מעשרה טפחים (סי' שמה סע' יט; סי' שמו סע' א, "ביאור הלכה" ד"ה ברשויות דרבנן).

⁶  "משנה ברורה" (סי' שמו ס"ק ה) אוסר להוציא מרשות היחיד למקום פטור דרך רשות הרבים. הוא אינו כותב מה הדין בנדון דידן, של הוצאה מרשות היחיד למקום פטור דרך כרמלית. מסתבר שיש לדמות דין זה להחלפה ברשויות דרבנן (כלומר הוצאה מרשות היחיד לכרמלית דרך מקום פטור) שמהשו"ע (סי' שמו סע' א) נראה להתיר, כי"א בתרא, ואילו מהרמ"א (סי' שעב סע' ו וה"משנה ברורה" שם מט) משמע לאסור. אכן בנדון דידן, שמדובר בטלטול תינוק הנושא עצמו, שכל עיקרו דרבנן, נראה שגם הרמ"א יודה (וכמו ההיתר לומר לגוי לטלטלו בכרמלית, שצוין לעיל בפתרון הראשון). גם בצבא נוהגים להקל בתרי דרבנן, היינו בטלטול מרשות היחיד לרשות יחיד אחרת דרך מקום פטור. הטעם לכך הוא שמה שלא מטלטלים ישירות מרשות היחיד אחת לשנייה דרך הכרמלית הוא משום שאז יהיה צורך בעירובי חצרות בין שתי רשויות היחיד.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר