שנת תשס"ו | שבת פרשת עקב

שו"ת במראה הבזק

קולורדו, ארה"ב Colorado, USA
תשרי תשס"ד

שימוש במטרייה בשבת

שאלה:
מדוע אסור להשתמש במטרייה בשבת, והרי אין לה דפנות? ומה הבעיה אם המטרייה פתוחה מראש מערב שבת? כמובן כל זה בתנאי שמדובר במקום שאין בעיית טלטול.

תשובה:
גדר גדרו גדולי הדורות ואמרו שאין לפתוח מטרייה[1] או שמשייה בשבת וביום טוב, וכשם שאין לפתחן כן אין לקפלן[2]. וגם אם הן פתוחות מבעוד יום אין להשתמש בהן, גם במקום שיש עירוב [3]. גם גדולי הדורות הקודמים, שפסקו שאין איסור בפתיחת מטרייה ובשימוש בה בשבת, לא מלאם לבם להתיר זאת הלכה למעשה[4]. לכן, אף-על-פי שטעמיהם נראים, כל עוד לא הסכימו על כך חכמי הדור אין לשנות, שהרי אי שימוש במטרייה הפך לסמל של שמירת שבת, שצריך להיזהר מלפגוע בו.


--------------------------------------------------------------------------------

[1] "שמירת שבת כהלכתה" (פרק כד סע' טו) ועיין ב"חזון איש" המובא להלן בהערה 2.
[2] בשו"ת "נודע ביהודה" (או"ח מהדורא תנינא סי' ל) דן באיסור שימוש במטרייה בשבת, ופסק שאסור לפתחה בשבת משום עשיית אוהל. ואף-על-פי שאין מחיצות למטרייה אין להקל, שהרי המטרייה נועדה להגן על האדם מפני הגשמים ולאהיל על האדם, וממילא אין צורך בכל תנאי האוהל. הוא גם חושש לשיטת הרי"ף, שכל אוהל שיש בו טפח נחשב לאוהל קבע ואסור מדאורייתא.
ה"חתם סופר" (או"ח סי' עב) חלק על "נודע ביהודה", וטען שאין בשימוש במטרייה איסור דאורייתא; ונימוקיו הם:
1. מטרייה מוגדרת כבניין לשעה שנועד לפתיחה ולסגירה, ואינו אסור מדאורייתא.
2.כאשר האדם בעצמו הוא המאהיל והוא נושא את האוהל עמו אין זה אוהל.
3. אין אוהל דאורייתא אלא כשהמחיצות מגיעות ארצה.
לדעת ה"חתם סופר" אף איסור מדרבנן אין כאן, שהרי גם טלית כפולה שיש בה חוטין מותר לפותחה לכתחילה, ולדעתו המטרייה דומה למקרה זה, ומותרת לכתחילה. ולכל הפחות מותר לפתחה על-ידי גוי. אולם גם לדעת ה"חתם סופר" אין זו "משנת חסידים, ושומר נפשו ירחק".
גם בעל ה"תפארת ישראל" (בכלכלת השבת במלאכת בונה) התיר פתיחת מטרייה בשבת. הוא הביא את טעמי ה"חתם סופר" ואף הוסיף עליו שכיוון שהאיסור רק מדרבנן, במקום צער ובמקום הפסד (צער הגשמים והפסד הבגדים) לא גזרו רבנן. אלא שגם בעל ה"תפארת ישראל" כותב שלא מלאו לבו להקל בדבר לגמרי, מבלי שיסכימו עמו חכמי דורו, אבל מורה על כל פנים שמותר לומר לגוי שיפתח.
ה"משנה ברורה" ("ביאור הלכה" סי' שטו) הביא את דעת האוסרים לפתוח מטרייה בשבת ודחה את ההיתר של מטרייה מטעם "כיסא טרסקל", מכמה נימוקים:
1. מטרייה צריך לקשרה, ולא מספיק לפתחה.
2. בדבר שנועד להאהיל אין היתר כיסא טרסקל.
גם "ערוך השולחן" (סימן שטו סעיף יב) פסק לאסור שימוש במטרייה, משום שהיא נחשבת לאוהל גמור ואסור לשאת אותה בשבת אפילו בחצר, כיוון שהיא נעשית להגן ולהאהיל מפני החמה והגשמים.
ה"חזון איש" (או"ח סי' נב ס"ק ו) פסק שאמנם אין איסור אוהל בשימוש במטרייה משום דין טרסקל, אך יש בעיה של תיקון מנא וכן של אושא מלתא, וניכר בו שהוא עובדא דחול וגורם פרצה; והדבר מסור לחכמים לגדור גדר במקום הפרצה, וזה חמור יותר מאיסור פרטי ליחיד, כי גדר זו היא לעם כולו ולדורות.
[3] שו"ת "נודע ביהודה" (שם) אוסר לשאת מטרייה בשבת גם אם נפתחה על-ידי גוי או מערב שבת, משום מראית עין. אמנם ה"תפארת ישראל" (שם) טען שאין כלל בעיה של מראית עין, מהנימוקים הבאים:
1. כל האיסור הוא רק מדרבנן, ובמראית עין מדרבנן יש חשש רק להווה או לעתיד אך לא לעבר, ולכן אין חשש במטרייה שנפתחה מערב שבת או על-ידי גוי.
2. אין הוכחה בזמן השימוש שהמטרייה נפתחה באיסור, לכן אין חוששים לחשד.
3. גם בשבת יכול לפתוח על-ידי גוי, ולכן אין מקום לחשד שפתח בעצמו בשבת.
"ערוך השולחן" (שם) פסק כמו ה"נודע ביהודה", ואסר לשאת גם מטרייה פתוחה, וכן פסק ב"שמירת שבת כהלכתה" (שם), שהאיסור שגדרו הוא פתיחת המטרייה וגם נשיאתה פתוחה בשבת.
[4] עיין בלשונם של ה"חתם סופר" וה"תפארת ישראל", הובאו בהערה 2.

 

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר