שנת תשס"ה | שבת פרשת לך לך

שו"ת במראה הבזק

וינה, אוסטריה Vienna, Austria
אדר תשס"ב
הפעלת מערכת הביטחון בקהילה יהודית, בשבתות וימים טובים
(המשך מפרשת נח)

(א) אם צריך למעט במספר האיסורים וחומרתם, עיין ר"ן[i]– מכיוון שעדיין קיימים איסורי-שבת, יש למעט לעבור על איסורים אלו ככל שניתן. אחת ההשלכות המצויות מדין זה היא כשאפשר לעשות הדבר בשינוי, האם מחויבים לעשות כן, או שמא נאמר מכיוון שהותר הותר.. היינו שלמאן דאמר "הותרה", מכיוון שבלאו הכי צריך לחלל שבת ואי-אפשר לעשות את הפעולה בהיתר, מותר לחלל שבת ממש, ומה לי באיסור חמור או באיסור קל. אמנם ישנו מקור מפורש בגמרא בעניין אכילה ביום-הכיפורים למי שאחזו בולמוס, שמאכילין אותו "הקל הקל תחילה"[ii], אבל רמב"ם לא הביא דין זה להלכה, וישנם טעמים נוספים לחלק בין דין זה לנדון דידן[iii]. ואילו למאן דאמר "דחויה"
(ב) האם חובה היא להכין מבעוד יום הדברים הנצרכים לו בשבת כדי לצמצם איסורי שבת ככל שניתן. למאן דאמר "הותרה" יש מקום לומר שאין צורך בכך, מכיוון שאין בעיה בעצם ה"מיפגש" בין פיקוח-נפש לאיסור-שבת שכן במקרה זה הותר חילול השבת לחלוטין, וממילא אין גם צריך למנוע היווצרות מיפגש זה. ניתן להביא ראיה מן הגמ' במס' יומא[iv] ששאלה, מדוע אין מרחיקין את הכהן הגדול מן האנשים שסביבו שבעה ימים קודם יום-הכיפורים, שמא יהיו בהם טמאי מתים (כשם שהרחיקוהו מאשתו שמא תימצא נדה), ומתרצת הגמ' משום שטומאה (טומאת מת) הותרה בציבור. משמע שאין חובה למנוע את ה"מיפגש" בין ה"טומאה" ל"עבודה בציבור".
מאידך גיסא, למאן דאמר "דחויה", ישנה בעיה בעצם ה"מיפגש" וממילא יש לעשות שלא יתרחש. בשו"ת "חתם סופר"[v]…". יתכן לחלק בין חשש שיאלץ לחלל שבת לבין ודאות שיגיע לידי חילול שבת עיין שם ב"חתם סופר"[vii] ועיין גם ב"שמירת שבת כהלכתה"[viii]. פסק שחייבים להכין מבעוד יום כל מה שאפשר, וכן פסק "במשנה ברורה"[vi] בעניין יולדת שעומדת ללדת בשבת וזה לשונו: "ולכן מן הראוי לאשה שהגיעה לחודש טי"ת להזמין בכל ערב שבת כל הדברים הנצרכים לה
עוד יש להעיר שאף למאן דאמר "דחויה", יתכן שניתן להקל "במקום צורך" או במקום טורח גדול, ולומר שאז אינו חייב להכין מראש. מצינו שאסור לאדם לעשות מעשה אף לפני שבת, אם תוצאותיו יהיו בהכרח חילול-שבת – "דהוי כמתנה לדחות את השבת". עיין מס' שבת[ix] בדין מפליג בספינה ג' ימים לפני השבת ובטור שו"ע או"ח[x]. אך לא מצינו שאדם חייב לעשות מעשה שימנע חילול שבת עתידי, סברה זו הועלתה על-ידי הגרש"ז אוירבך והובאו דבריו בספר "שמירת שבת כהלכתה" (פרק לב הערה קד), אך גם הוא לא סמך

--------------------------------------------------------------------------------

[i] ביצה דף ט ע"ב בדפי הרי"ף ועוד.
[ii] יומא פג ע"א.
[iii] עיין "ילקוט יוסף" (ח"ד, ד עמ' קפז).
[iv] ו ע"ב.
[v] יו"ד סי' שלח ד"ה ומ"ש עוד.
[vi] סי' של סק"א.
[vii] שם.
[viii] פ' לב סע' לד.
[ix] יט ע"ב.
[x] סי' רמח.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר