שנת תשס"ה | שבת פרשת בא

שו"ת במראה הבזק

קיטו, אקוודור Quito, Ecuador
תשרי, תשנ"ה

דינם של שימורי ירקות לעניין בישול עכו"ם

שאלה:
יש דעות בפוסקים שמקילים להשתמש בקופסאות שימורים של ירקות שאינם מאכלים חיים למיניהם, ולא חוששים עליהם משום בישולי עכו"ם. כידוע לכם, כאן בקיטו המוצרים הכשרים בנמצא הם מועטים, האם אתם סוברים שיש להקל בקופסאות שימורים אלה (למשל תירס, אפונה ועוד) ולסמוך על אותם פוסקים שאינם אוסרים אותם מדין "בישולי עכו"ם", והאם יש לחלק בדין זה בין גדולים לקטנים?

תשובה:
במקומות רחוקים שבהם יש קושי בהשגת קופסאות-שימורים עם הכשר, אפשר להקל ולהתיר אכילת שימורי-ירקות, אע"פ שנתבשלו ע"י מי שאינם יהודים[1]. כמובן שהיתר זה ניתן רק למקרים שבהם הרב השואל בדק, שאין בעיות כשרות אחרות.

--------------------------------------------------------------------------------

[1] ההיתר מבוסס על הצטרפותם של סניפים מספר:
א. בישול בקיטור הנהוג בבתי-החרושת לשימורים איננו נחשב לבישול לעניין "בישול עכו"ם" – "מנחת יצחק" (ח"ג סי' כו אות ו), "שערים מצוינים בהלכה" (סי' לח ס"ק ה).
ב. בימינו נעשת רוב העבודה בבתי-חרושת באמצעות מכונות וללא מגע יד אדם, ועל כן יש לומר שאין גזירת בישול עכו"ם – דעת מהר"י צהלון בתשובותיו (סי' קסא), ואף-על-פי שהרבה פוסקים חלקו על חידושו, ניתן לצרף דעתו כסניף להקל.
ג. יתכן שירקות אלה אינם בגדר "עולים על שולחן מלכים", שהרי אין דרך אדם להזמין חברו לאכילת דברים הללו, עיין רמב"ם (פרק יז מהל' מאכלות אסורות הל' טו).
ד. הרמ"א בשו"ע יו"ד (סי' קיג סעיף ב) פסק שמותר לאכול אפונים קלויים שנתבשלו ע"י גוי, ובש"ך שם הביא שיטת רש"י והר"ן שאין איסור בתבשילי עכו"ם אלא במקום שנשתנו ע"י הבישול. ואע"פ שרבו החולקים עליהם, ניתן לצרף דעה זו כסניף להיתר בשעת הדחק.

 

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר