שנת תשס"ה | שבת פרשת ויקהל

התורה והמדינה

משפט והלכה - משפטי שאול, חלק שלישי

השבוע נתחיל לבאר את נושא שטר הבוררות שהוכן עבור בית הדין.
סמכותו של בית הדין נובעת משני מקורות שהם בעצם אחד. הסמכות הראשונה נובעת מכח התורה שציוותה אותנו: "שֹׁפְטִים וְשֹׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ אֲשֶׁר יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ נֹתֵן לְךָ לִשְׁבָטֶיךָ וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק" (דברים ט"ז יח). גם התורה מפנה את הציווי אל העם. העם הוא מקור הסמכות השני. על זה כבר אמרו חכמים ישראל ואורייתא...חד הוא. מי שמייצג היום את העם במדינת ישראל הם נבחרי הציבור =חברי הכנסת. חוק הבוררות גם הוא הסמכות מבחינה זו. חוק הבוררות הוא זה שגם מאפשר אכיפה של פסקי הדין על פי חוקי המדינה. לפסק הדין של בית הדין "משפט והלכה בישראל" תוקף כצו של בית המשפט. כדי להבטיח זאת נערכה השתלמות מעמיקה בבית המדרש להכרת חוק הבוררות על בוריו.
על פי חוק הבוררות חייבים הצדדים לחתום על שטר בוררות ובכך מביעים הם את הסכמתם לכך שהעניין עליו נחלקו הצדדים יתברר בפני בית הדין. לנוסח שטר הבוררות משמעות גדולה מאוד, לכן נברר אחד לאחד את סעיפיו.
נברר היום את סעיף 4:
"(אפשרות 1) בית הדין יפסוק בסכסוך עפ"י דין תורה; לדין ו/או לפשר הקרוב לדין. בהסכמת הצדדים שתנתן אף בע"פ, רשאי בית הדין לפסוק אף על פי פשרה.
(אפשרות 2) בית הדין יפסוק בסכסוך, לפי שיקול דעתו ומיטב שפיטתו, עפ"י החומר שבפניו.
על פי אפשרות 1 הניתנת לצדדים, הם בוחרים שבית הדין ישתדל כמיטב יכולתו לפסוק על פי הדין, ינקוט במידת הדין וגם אם יחליט לפשר בין הצדדים תהיה זו פשרה הקרובה לדין. גם אם יחתמו הצדדים על נוסח זה עדיין שמורה לבית הדין הסמכות לפסוק פשרה אם יביעו הם את הסכמתם לכך, במהלך הדיונים או בסופם אפילו בעל פה. כמובן שהסכמה מסוג זה תרשם בפרוטוקול שבית הדין ינהל בכל דיון.
במאמר מוסגר נוסיף כי כל דיוני בית הדין מוקלדים ומוקלטים על ידי עובד בית הדין. מערכת ממוחשבת מאפשרת לדיינים לעקוב אחר הסיכומים תוך כדי כתיבתם. החומר המוקלד, המוקלט וההדפסות שמורים בבית הדין במקום מאובטח. גם הכניסה למחשבי בית הדין מאובטחת. רישום נערך בכל כניסה למסמכים אפילו לשם עיון הן בעותק האלקטרוני והן בעותק המודפס.
בשבוע הבא נבאר את אפשרות 2 וכן את המקורות בש"ס ובפוסקים לשתי האפשרויות.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר