|
 שנת תשס"ה | שבת פרשת שמיניביום השמיני קראהרב יוסף כרמלבשבוע שעבר הסברנו את הפסוקים הבאים מספר משלי "(א) חָכְמוֹת בָּנְתָה בֵיתָהּ חָצְבָה עַמּוּדֶיהָ שִׁבְעָה:(ב) טָבְחָה טִבְחָהּ מָסְכָה יֵינָהּ אַף עָרְכָה שֻׁלְחָנָהּ:(ג) שָׁלְחָה נַעֲרֹתֶיהָ תִקְרָא עַל גַּפֵּי מְרֹמֵי קָרֶת:(ד) מִי פֶתִי יָסֻר הֵנָּה חֲסַר לֵב אָמְרָה לּוֹ:(ה) לְכוּ לַחֲמוּ בְלַחֲמִי וּשְׁתוּ בְּיַיִן מָסָכְתִּי: (פרק ט) כהתפוצצות של דברי ד' המופיעים במגילת אסתר, בבחינת "אַחַת דִּבֶּר אֱלֹהִים שְׁתַּיִם זוּ שָׁמָעְתִּי" (תהלים ס"ב יב). השבוע נסביר את הפסוקים בדרך אחרת לגמרי, דרכו של בעל ה"שפת אמת" שכבר ציינו בעבר, כי השנה מלאו מאה שנה להסתלקותו.
הפסוקים מתארים את "חכמות" שבנתה ביתה על שבעה עמודים והיא שולחת נערותיה כלפי מעלה למרום, תוך כדי קריאה. פרשתנו פותחת בפסוק "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו וּלְזִקְנֵי יִשְׂרָאֵל" (ויקרא ט' א). ר' ירמיה בר' לעזר דורש את הפסוקים במשלי, על בריאת העולם וז"ל: "פתר קרייה בברייתו של עולם. חכמות בנתה ביתה, זה הקב"ה שברא את כל העולם כולו בחכמה, ... חצבה עמודיה שבעה, אילו שבעת ימי בראשית" (ויקרא רבה פרשה יא ד"ה ויהי ביום). לעומתו רבי אבא בר כהנא דורש את הפסוקים על פרשתנו וז"ל: "פתר קריא באהל מועד - חכמות בנתה ביתה זה בצלאל ... חצבה עמודיה שבעה אלו ז' ימי המלואים ..., טבחה טבחה אלו הקרבנות, מסכה יינה אלו הנסכים, אף ערכה שולחנה זה סדור לחם הפנים, שלחה נערותיה תקרא זה משה הדא הוא דכתיב - ויהי ביום השמיני קרא משה לאהרן ולבניו" (ויקרא רבה פרשה יא ד"ה ד רבי אבא). בעל ה"שפת אמת" מקשר את המדרשים זה לזה וחורז מחרוזת דרשנית נפלאה. וז"ל "תכלית כל החכמות וכל הבנינים הם לזכות לסייעתא דשמיא. לכן כל הנברא בימי בראשית הכנה אל האדם, והאדם צריך להמשיך ברכה בשבת קודש והיא הנשמה היתרה הבאה בשבת קודש. וכן במלאכת המשכן התכלית היה אחר כך ביום השמיני (תרמ"ה). אותה נשמה יתירה שמקבל האדם בשבת מאפשרת לו לעלות מעלה מעלה אל מעבר לעולם הטבע ולזכות לסייעתא דשמיא שמרוממת אותו, לקשר יותר נעלה עם בוראו. בבריאת העולם נדרש האדם לקרא שמות כמו שנאמר "וַיִּקְרָא הָאָדָם שֵׁמוֹת לְכָל הַבְּהֵמָה וּלְעוֹף הַשָּׁמַיִם..." (בראשית ב' כ). מסביר ה"שפת אמת" "שהאדם צריך לחבר כל דבר לשורשו, וזה קריאת השמות כשהבנין מתחבר אל השורש. זה ביום השמיני קרא". (בכיוון זה מסביר בעל ה"שפת אמת" גם את קריאת השמות של חלקי הבריאה בידי הקב"ה כהגדרת תפקידם והמשך קישורם לבוראם). ממשיך ה"שפת אמת" ומרחיב את הרעיון. האדם צריך לעשות זאת בכל התחומים: א. בעולם – המשכן והמקדש הם העולם בתמצית לכן גם עליהם נאמרה לשון קריאה. במשכן "וַיְהִי בַּיּוֹם הַשְּׁמִינִי קָרָא מֹשֶׁה" ובמקדש "בַּבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר נִקְרָא שְׁמִי עָלָיו" (ירמיהו ז' י). ב. בזמן- במועדים, בזמנים שישראל מקדשים אותם. לכן גם עליהם נאמר "אֵלֶּה מוֹעֲדֵי יְקֹוָק מִקְרָאֵי קֹדֶשׁ אֲשֶׁר תִּקְרְאוּ אֹתָם בְּמוֹעֲדָם" (ויקרא כ"ג ד). ג. בנפש- כל אדם צריך לדאוג לכך ששמו של הקב"ה יקרא עליו ובמיוחד עם ישראל שיכול לזכות לכך גם כעם כמו שכתוב "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם יְקֹוָק נִקְרָא עָלֶיךָ וְיָרְאוּ מִמֶּךָּ" (דברים כ"ח י) וכמו שאנו אומרים בתפילת החג "ושמך הגדול והקדוש עלינו קראת".
ברית המילה מסביר הוא, גם היא נעשית דווקא ביום השמיני כי המילה היא בבחינת "עדות שבני ישראל בני עולם הבא" (תר"ס). זה עניין הנשמה היתרה שמקבלים בשבת שהיא מעין עולם הבא. לפי זה מתברר מדוע נוהגים מדורי דורות לקרא בשמו של הנולד דווקא בזמן מיוחד זה שאז נקבע כיצד כל דבר מתחבר לשרשו. אז נקבעת בלבו של כל יהודי השאיפה להגיע למדרגה זו. הקריאה של היום השמיני לפי הסבר בעל ה"שפת אמת" באה להביע גם את היחס המיחד של הקב"ה לבניו וז"ל "דהנה קריאה לשון חיבה ודבקות לשון שמלאכי השרת משתמשים בו (כמו שנאמר "וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר" ישעיהו ו' ג) וזה לשון חיבה התדבקות והתאחדות בשורש" (תרנ"א).
השנה זכינו לפורים משולש, שהתחיל ביום ששי המשיך בשבת והסתיים ביום ראשון שהוא גם השמיני של השבוע שעבר. יום ששי הוא היום של "וְצַדִּיק יְסוֹד עוֹלָם". שבת הוא היום של "שֶׁבַע יִפּוֹל צַדִּיק וָקָם". היום השמיני הוא היום של בעל התשובה. לכן מסביר הוא "גם בני ישראל היו אז בעלי תשובה כנודע לכך נאמר ביום השמיני קרא...והבן כל זה" (תרל"ו). מכאן אנו יכולים להמשיך ולהגיע לעניינה המיוחד של שבת זו "שבת פרה" וז"ל ה"שפת אמת" "ולבוא אל בחינת שמיני הוא על ידי תשובה ומשם בא הטהרה דכתיב זאת חקת התורה. היא נקודה טהורה וקדושה שחקק הקב"ה בנפשות בני ישראל שאי אפשר להשתנות ואינו מקבל שינוי ואינו נפגם...".
הבה נתפלל כי נזכה כולנו בזכות הפורים ובזכות המילה לשמוע את הקריאה,
לחזור אל היום השמיני, בנין המקדש ותיקון מעשה בראשית.
 לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
שמיני