|
 שנת תשס"ה | שבת פרשת תזריעמשפט והלכה - משפטי שאול / הלכה פסוקההרב ידידיה כהנאבאופן כללי, מאפשר בית הדין של ארץ חמדה, במקרים מסויימים, ערעור על פסק הדין. בשטר הבוררות, סעיף 7, כתוב:
(אפשרות 1) הצדדים מוותרים על זכותם לערעור על פסק בית הדין, בכפוף לאמור בפרק ח' בסדרי הדין של בית הדין.
(אפשרות 2) כל צד יהיה זכאי לערער על פסק בית הדין בהתאם לסדרי הדין של בית הדין.
המקור לזכות הערעור נמצא בסוגיה במסכת סנהדרין (לא ע"ב):
…אמר רב ספרא אמר רבי יוחנן: שנים שנתעצמו בדין, אחד אומר נדון כאן ואחד אומר: נלך למקום הוועד - כופין אותו ודן בעירו ... ואם אמר: כתבו ותנו לי מאיזה טעם דנתוני - כותבין ונותנין לו.
מכאן רואים, שיכול בעל הדין לקחת את נימוקי הפסק, ולערער עליו בפני בית הדין הגדול. אמנם, יש להעיר, שאין זה מעכב את ביצוע פסק הדין, כל עוד לא ניתן השינוי מביה"ד הגדול (שו"ת מהר"ם מרוטנבורג ד' פראג סי' תקכג).
אמנם, הרא"ש (כלל פה סימן ה), מיאן להתערב בדין שנפסק על ידי בית דין אחר:
ומה שבקשתוני … שאכתוב להם מה שיראה לי בעיקר הדין… לא ידעתי למה שאלתוני על זה. הלא רואה אני בכתב הדיינין… ואחרי שכבר פסקו הדיינים הדין… אם כן הדין שנפסק קיים, ולמה שאלתם לפסוק פעם אחרת דין שנפסק כבר, בי דינא בתר בי דינא לא דייקי! (בבא בתרא קלח ע"ב) … ולא ייתכן לי לכתוב פסק אחר על דין שפסקו כבר אנשים גדולים ונכבדים!
ולמעשה, יש לחלק בין כמה מצבים:
טעות בדבר משנה, שבה יכול כל אחד לבטל את פסק הדין.
טעות בשיקול הדעת, שבה רק בית דין הגדול יכול לבטל את פסק הדין, אבל בכל בית דין אחר חוזר הכלל "בי דינא בתר בי דינא לא דייקי", ואין אפשרות לבטל את פסק הדין על ידי בית דין אחר.
אשר על כן, בסדרי הדין נקבע, כי אם יש חשש לטעות בדבר משנה, אפשר לבטל את הפסק גם אם ויתרו הצדדים על זכות הערעור. אך בכל מצב אחר, אין ערעור אלא אם כן סוכם דבר זה מראש בכתב הבוררות, ובפני ערכאת הערעור של בית הדין של "ארץ חמדה" כמוגדר בסדרי הדין.
 לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
תזריע