|
 שנת תשס"ה | שבת פרשת חקתנס או טבע ? תבחרו!הרב יוסף כרמלפרשתנו עוסקת בכמה מאורעות שארעו ערב הכניסה לארץ ישראל. אחד מהם הוא תלונתם של בני ישראל על המן. וז"ל הכתוב:
"וַיִּסְעוּ מֵהֹר הָהָר דֶּרֶךְ יַם סוּף לִסְבֹב אֶת אֶרֶץ אֱדוֹם וַתִּקְצַר נֶפֶשׁ הָעָם בַּדָּרֶךְ: וַיְדַבֵּר הָעָם בֵּאלֹהִים וּבְמֹשֶׁה לָמָה הֶעֱלִיתֻנוּ מִמִּצְרַיִם לָמוּת בַּמִּדְבָּר כִּי אֵין לֶחֶם וְאֵין מַיִם וְנַפְשֵׁנוּ קָצָה בַּלֶּחֶם הַקְּלֹקֵל: וַיְשַׁלַּח יְקֹוָק בָּעָם אֵת הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים וַיְנַשְּׁכוּ אֶת הָעָם וַיָּמָת עַם רָב מִיִּשְׂרָאֵל" (במדבר כ"א ד-ו).
לכאורה, כמה דברים אינם ברורים.
א. מה הקשר בין הצורך לסב את ארץ אדום ובין התלונה על המן?
ב. כיצד זה מכנה העם את המן ה"לֶּחֶם הַקְּלֹקֵל"? והרי מאכל זה כבר הוגדר "וַיִּקְרְאוּ בֵית יִשְׂרָאֵל אֶת שְׁמוֹ מָן וְהוּא כְּזֶרַע גַּד לָבָן וְטַעְמוֹ כְּצַפִּיחִת בִּדְבָשׁ" (שמות ט"ז לא), דרשו חז"ל "טעם כל המינין טעמו במן" (יומא דף עה ע"א) ושם דרשו חז"ל אודות ניסים נוספים שארעו בהקשר לירידת המן "אמר רבי שמואל בר נחמני אמר רבי יונתן: מדבר שירד להם בבקר בבקר, מלמד שירדו להם לישראל אבנים טובות ומרגליות עם המן".
ג. מדוע העונש על התלונה הינו "הַנְּחָשִׁים הַשְּׂרָפִים וַיְנַשְּׁכוּ אֶת הָעָם", מה הקשר בין התלונה לבין העונש?
אחת ההלכות שחלק גדול מאוד מעם ישראל מקפיד עליו הוא הדלקת הנרות בערב שבת. הגמרא במסכת שבת בשם רב ורבא קובעת "הדלקת נר בשבת – חובה" (דף כה ע"ב). ומסביר ה"משנה ברורה" (סי' רסג ס"ק א) כי זהו חלק ממצות עונג שבת. בעלי התוס' במקום (ד"ה הדלקת נר) מסבירים "פי' במקום סעודה, דחובה היא שיסעוד במקום הנר משום עונג". פשר העניין הוא, שחלק מההנאה בסעודת שבת תלוי בהדלקת הנר. כאשר אדם אוכל סעודה, הנאתו בנויה על שני עקרונות: 1. טעם - האוכל.
2. מראה האוכל. לכן הדלקת הנר המאפשרת להנות גם ממראה האוכל היא חלק בלתינפרד מ"חובת" ענג שבת.
המן, האוכל הניסי, שליוה את בני ישראל עד הגיעם אל ארץ נושבת, היה מעדן מבחינת טעמו. כל אדם היה יכול למצא בו את הטעמים הרצויים לו. הדור הראשון שיצא ממצרים הכיר את האוכל הטבעי שגדל במצרים, הן בשדות הירק והן במימי היאור. לכן היה יכול למצא במן את הטעם בו הוא היה חפץ ברגע מסויים. אומנם על ההנאה הטבעית ממראה האוכל היה צריך לוותר. האספקה הרצופה, שהבטיחה הגנה מפני הרעב במדבר, בצירוף הטעם המבוקש, חיפו על המראה שלא עורר תיאבון.
בני הדור השני, אלה שנולדו במדבר, לא הכירו אוכל טבעי וממילא לא יכלו לבקש טעם מסויים, אהוב או רצוי. דור זה התקיים על אוכל ניסי חסר צורה וחסר טעם. מצב זה לא גרם להתמרמרות ותלונות כיוון שלא הייתה לדור זה, שהיה מבודד במדבר, האפשרות להכיר אוכל טבעי. שני הדורות, נהנו מהנהגה ניסית שבאה לידי ביטוי בעוד כמה תחומים כמו שמתואר בכתוב:
"שִׂמְלָתְךָ לֹא בָלְתָה מֵעָלֶיךָ וְרַגְלְךָ לֹא בָצֵקָה זֶה אַרְבָּעִים שָׁנָה: ... הַמּוֹלִיכֲךָ בַּמִּדְבָּר הַגָּדֹל וְהַנּוֹרָא נָחָשׁ שָׂרָף וְעַקְרָב וְצִמָּאוֹן אֲשֶׁר אֵין מָיִם ... הַמַּאֲכִלְךָ מָן בַּמִּדְבָּר" (דברים ח' ד, טו-טז).
עם הגיעם לגבול ארץ אדום, פגשו לראשונה בני הדור שנולד במדבר אוכל טבעי, אוכל שהיו לו תכונות של מעוררי תאבון, הן מבחינת טעמו והן מבחינת מראהו. עכשיו החלו האנשים להתלונן על המן. תשובתו של הקב"ה הייתה פשוטה תחליטו אם אתם מעוניינים בהנהגה ניסית הכוללת הגנה מנחשים ושרפים, המחיר הוא אוכל ניסי ללא צורת אוכל. אם הנכם מעוניינים בהנהגה טבעית, תקבלו אוכל מעורר תאבון אבל אז תאלצו להתמודד עם פגעי הטבע במדבר.
גם אנו נוכל ללמוד מכאן לקח כללי:
אי אפשר למתוח את החבל משני קצותיו, צריך להחליט טבע או נס!
 לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
חקת