|
 שנת תשס"ה | שבת פרשת עקבכֹּחִי וְעֹצֶם יָדִיהרב יוסף כרמלבפרשתנו מבטיח משה רבנו בשם הקב"ה:
"וּבָאתֶם וִירִשְׁתֶּם אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְקֹוָק לַאֲבֹתֵיכֶם... כִּי יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ מְבִיאֲךָ אֶל אֶרֶץ טוֹבָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם עֲיָנֹת וּתְהֹמֹת יֹצְאִים בַּבִּקְעָה וּבָהָר:אֶרֶץ חִטָּה וּשְׂעֹרָה וְגֶפֶן וּתְאֵנָה וְרִמּוֹן אֶרֶץ זֵית שֶׁמֶן וּדְבָשׁ: אֶרֶץ אֲשֶׁר לֹא בְמִסְכֵּנֻת תֹּאכַל בָּהּ לֶחֶם לֹא תֶחְסַר כֹּל בָּהּ אֶרֶץ אֲשֶׁר אֲבָנֶיהָ בַרְזֶל וּמֵהֲרָרֶיהָ תַּחְצֹב נְחֹשֶׁת" (דברים ח' א-ט).
אחרי ההבטחה באות גם האזהרות:
"הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תִּשְׁכַּח אֶת יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ ... וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה" (שם, יא-יז).
נהוג לצטט פסוק זה בהקשר של נצחונות צבאיים, שהרי בלשוננו "חַיִל" מתקשר לרוב ל"צבא" וכך מסביר את הפסוק הרמב"ן. אומנם אונקלוס מתרגם "נכסיא" ובעקבותיו הולך גם "אבן עזרא" המסביר "החיל הזה – הממון". הרגשת העוצמה והכח שעלולה להעביר את האדם על מידותיו, בבחינת "השלטון משחית" יכולה לבוא הן בעקבות נצחונות צבאיים והן בעקבות הצלחה כלכלית מסחררת. ירמיה הנביא מזהיר מפני הרגשת גאווה שיכולה לנבוע מכוח מסוג נוסף וז"ל:
"כֹּה אָמַר יְקֹוָק אַל יִתְהַלֵּל חָכָם בְּחָכְמָתוֹ וְאַל יִתְהַלֵּל הַגִּבּוֹר בִּגְבוּרָתוֹ אַל יִתְהַלֵּל עָשִׁיר בְּעָשְׁרוֹ" (ירמיהו ט' כב).
לא רק כח צבאי או יכולת כלכלית, גם יכולת אינטלקטואלית מיוחדת עלולה להעביר אדם על דעתו. בא הנביא ישעיה ומזהיר מפני גוף שלטוני נוסף שעוצמה אדירה ניתנת בידו. לאחר שיצא כנגד העשירים העושקים "הוֹי מַגִּיעֵי בַיִת בְּבַיִת שָׂדֶה בְשָׂדֶה יַקְרִיבוּ" (ישעיהו ה' ח), כנגד האינטלקטואלים החכמים בעיניהם "הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב וְלַטּוֹב רָע שָׂמִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר וְאוֹר לְחֹשֶׁךְ שָׂמִים מַר לְמָתוֹק וּמָתוֹק לְמָר" (שם כ-כא) וכנגד גיבורי הצבא המושחתים והשיכורים "הוֹי גִּבּוֹרִים לִשְׁתּוֹת יָיִן וְאַנְשֵׁי חַיִל לִמְסֹךְ שֵׁכָר" (שם כב) הוא איננו חוסך את שבט לשונו ממערכת המשפט הרקובה "מַצְדִּיקֵי רָשָׁע עֵקֶב שֹׁחַד וְצִדְקַת צַדִּיקִים יָסִירוּ מִמֶּנּוּ" (שם כג).
מה הפתרון לבעיה זו? הרי אי אפשר לנהל את ענייניו הציבוריים של עם ללא מדינה. אי אפשר לנהל מדינה יהודית ללא שלטון בעל סמכות ויכולת שליטה. למדינת היהודים אין קיום ללא צבא חזק וכלכלה שנדחפת קדימה על ידי בעלי היכולת ודווקא על ידם. מערכת משפט חזקה ועצמאית גם היא צורך קיומי? והרי כל כוח עלול להשחית את בעליו?!
גם התשובה לשאלה זו נמצאת בפרשתנו. משה מזהיר את העם:
"אַל תֹּאמַר בִּלְבָבְךָ בַּהֲדֹף יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ אֹתָם מִלְּפָנֶיךָ לֵאמֹר בְּצִדְקָתִי הֱבִיאַנִי יְקֹוָק לָרֶשֶׁת אֶת הָאָרֶץ הַזֹּאת... (דברים ט' ד)
אלא
"רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק יְקֹוָק לְאַהֲבָה אוֹתָם וַיִּבְחַר בְּזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם בָּכֶם מִכָּל הָעַמִּים כַּיּוֹם הַזֶּה" (דברים י' טו).
מה זכותם של האבות? אותה זכות שנזכרת גם בסנגוריה הגדולה של משה רבנו לאחר חטא העגל "זְכֹר לַעֲבָדֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב..." (דברים ט' כז). והרי האבות על פי הפשט לא קיימו מצוות שניתנו במעמד הר סיני ובמה זכותם? משה מזכיר סיבה נוספת להצלחה של עם ישראל והיא ההשוואה לאומות העולם "כִּי בְּרִשְׁעַת הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ מוֹרִישָׁם מִפָּנֶיךָ" (דברים ט' ה). אולי כאן מצוי הפתרון. הסמל לרשעת הגוים הוא מעשיהם בסדום, מול חורבנה של סדום מופיעה ההחלטה שהעתיד שייך לבניו של אברהם. שם מכריז הקב"ה:
"וַיָּקֻמוּ מִשָּׁם הָאֲנָשִׁים וַיַּשְׁקִפוּ עַל פְּנֵי סְדֹם ... וַיקֹוָק אָמָר הַמְכַסֶּה אֲנִי מֵאַבְרָהָם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה: וְאַבְרָהָם הָיוֹ יִהְיֶה לְגוֹי גָּדוֹל וְעָצוּם ... כִּי יְדַעְתִּיו לְמַעַן אֲשֶׁר יְצַוֶּה אֶת בָּנָיו וְאֶת בֵּיתוֹ אַחֲרָיו וְשָׁמְרוּ דֶּרֶךְ יְקֹוָק לַעֲשׂוֹת צְדָקָה וּמִשְׁפָּט ... וַיֹּאמֶר יְקֹוָק זַעֲקַת סְדֹם וַעֲמֹרָה כִּי רָבָּה וְחַטָּאתָם כִּי כָבְדָה מְאֹד" (בראשית י"ח טז-כ).
עוצמה מכל סוג שהיא עלולה להשחית אם איננה מופעלת על פי כללים של צדקה ומשפט. אצל אומות העולם הכוח השחית לאורך כל ההיסטוריה. האבות כולם, בעקבות אברהם, הם שיסדו וסללו את הדרך. ספר בראשית - ספר הישר, ספרם של ישרים הוא הבסיס לקבלת תורה של הבנים. עם ישראל מצווה לתת דוגמה לאנושות על ידי הדבקות בדרך האבות שדבקו במידותיו של הקב"ה.
הבה נתפלל שגם במדינת ישראל של ימנו, חַיִל השלטון לא ישחית את המידות.
 לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
עקב