|
 שנת תשס"ה | שבת פרשת עקבמשפט והלכה – משפטי שאולהרב ידידיה כהנאבית דין מכין ועונשין שלא מן הדין
הרב ידידיה כהנא
בשבועות האחרונים ראינו, כי אין בתקופתנו אפשרות מעשית לחדש את הסמיכה, ולפיכך אין כל אפשרות לדון דיני קנסות, לא בהסכמה ולא בכפייה. הוא הדין לגבי דיני נפשות או מלקות, שכל אלה תלויים באופן מהותי בדיינים סמוכים.
אך עדיין ישנה אפשרות לבית דין לענוש, אך מכח אחר, כפי שאומרת הגמרא (יבמות צ ע"ב):
"א"ר אלעזר בן יעקב שמעתי שב"ד מכין ועונשין שלא מן התורה …לעשות סייג לתורה. ומעשה באדם אחד שרכב על סוס בשבת בימי יונים והביאוהו לב"ד וסקלוהו לא מפני שראוי לכך אלא שהשעה צריכה לכך. ושוב מעשה באדם אחד שהטיח באשתו תחת התאנה והביאוהו לבית דין והלקוהו …שהשעה צריכה לכך"
דבר דומה מצאנו גם בדיני ממונות (ב"ק צו ע"ב):
"ההוא גברא דגזל פדנא דתורי (=צמד שוורים) מחבריה אזל כרב בהו כרבא זרע בהו זרעא(=חרש וזרע) לסוף אהדרינהו למריה. אתא לקמיה דרב נחמן אמר להו זילו שומו שבחא דאשבח(=שישלם מלבד השוורים, כל מה שהשביחה השדה)… א"ל… גזילה הוא וקא הדרה בעינא(=הרי החזיר את הגזילה, ואין לו לשלם על הנאת שבח השדה) דתנן כל הגזלנין משלמין כשעת הגזלה! אמר ליה: לא אמינא לך, כי יתיבנא בדינא לא תימא לי מידי? האי אינש גזלנא עתיקא הוא ובעינא דאיקנסיה"
כלומר, מכיוון שהאיש הזה היה גזלן קבוע, קנס אותו רב נחמן שישלם יותר ממה שהיה חייב.
האחרונים מסבירים שישנן שתי אפשרויות בהן ניתן להפעיל ענישה של אמן הדין:
1. צורך השעה- כלומר, אלא בזמן שהשעה צריכה לכך, כגון שהעם פרוצים בעבירה מסויימת. עשוי אדם להענש שלא מן הדין גם עבר באופן חד פעמי.
2. באדם שצריך לכך- כגון שהוא פרוץ אישית בתחום מסויים, כאותו גזלנא עתיקא. במקרה זה ניתן לעשות שימוש בענישה שלא מן הדין, גם אם אין מדובר בבעיה ציבורית כללית.
בשבוע הבא, בעז"ה, נראה מהיכן מקור הדין, ואיזה בית בית רשאי להשתמש בסמכות זו.
 לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
עקב