English | Francais

Search


שנת תשס"ד | שבת פרשת בראשית

שו"ת במראה הבזק



 (מתוך ח"ה)
 
בומבי, הודו         Bombay, India
מרחשוון תשנ"ט
שאלת גשמים בהודו
שאלה:
עונות השנה בבומבי, הודו, היינן כסדר העונות בחצי הכדור הדרומי שהן הפוכות למציאות בארץ-ישראל. אנו נוהגים בבומבי לומר את התוספות בשמונה עשרה הנוגעות לגשם לפי צרכי ארץ-ישראל. בחודשים יוני עד ספטמבר יורדים אצלנו גשמים (כ- 200 מ"מ בממוצע ) אנו כאמור אומרים אז בפועל "מוריד הטל" למרות שזאת עונת הגשמים. האם אנו נוהגים נכון?
ואם כן, מה הדרך הנכונה לבקש ולהתפלל לגשם במקומנו?
 
תשובה:
אתם נוהגים נכון ואכן המנהג הפשוט בערי הודו שאומרים "משיב הרוח ומוריד הגשם" מיום שמיני-עצרת, ושואלים גשמים מיום ס' שלאחר תקופת תשרי, עד הפסח, ואזי פוסקים מלומר "משיב הרוח ומוריד הגשם" ופוסקים מלשאול מטר בברכת השנים, כמנהג רוב הארצות[1]. ובזמן שנצרך להם גשם בין פסח לבין סוכות שואלים מטר בברכת שומע תפילה[2], אך אין מזכירים משיב הרוח ומוריד הגשם, מכיוון שהזכרת גבורותיו ית' תלויה בארץ ישראל ששם עיקר השבח וההודיה אליו ית'[3].


[1] "כף החיים" (או"ח, סי' קיז, ס"ק יז); "ילקוט יוסף" (ח"א, סי' קיז, הערה כ).
[2] ישנם פרטים רבים בדיני שאלת גשמים בחו"ל. להלן יובא תקציר הדינים בנושא זה כרקע להבנת דיני הזכרת גבורות גשמים בחו"ל: בשו"ע אורח חיים (סי' קיז, סעיף ב) נפסק על-פי הגמ' במסכת תענית דף יד ע"ב, כי יחידים בחו"ל הנצרכים לגשם בימות החמה - בין פסח לסוכות - שואלים מטר בברכת שומע תפילה. המחבר הכריע שם כדעת רוב הפוסקים שתושבי ארץ שלימה דינם כיחידים לעניין זה. הפוסקים כתבו שבאותם המקומות ישאלו מטר בברכת השנים לאחר סוכות ועד פסח אלה אם כן גשמים מזיקים להם בחודשים אלו, שאז יאמרו כל השנה "ותן ברכה" בברכת השנים, וישאלו מטר בזמן שהם צריכים לו בברכת שומע תפילה (שו"ת "תורת חיים" ח"ג, סי' ג; "כף החיים" שם ועוד).   במקרה האחרון, כאשר הגשמים שבין סוכות לבין פסח מזיקים, חלוקות הדעות בין הפוסקים, אם יאמרו בימים אלה "מוריד הטל" [דעת הגר"ע יוסף בסעיף יט, שם] או שיזכירו "משיב הרוח ומוריד הגשם" [דעת הגר"ש סלנט שהובאה בשו"ת "בצל החכמה", ח"ו סי' פה]. אמנם, להוציא מקרה זה לא מצאנו חילוק כלשהו בדברי חז"ל והפוסקים בדין הזכרת גבורות גשמים בין בני א"י לבין בני חו"ל, ולכן לכל הדעות במקומות שאין הגשמים מזיקים בין סוכות לבין פסח, יזכירו אז משיב הרוח ומוריד הגשם, ובימים שבין פסח לבין סוכות לעולם יאמרו מוריד הטל, כמו בא"י. כפי שצוין לעיל, כך פסקו "כף החיים" וה"ילקוט יוסף" גם בהתייחסם בפירוש לדינים אלו כפי שהם נוהגים בהודו.
[3] זהו הטעם שכתב מרן הראי"ה קוק בשו"ת אורח משפט סי' כ"ד לכך שלא מצאנו חילוק בדברי חז"ל בין בני א"י לבין בני חו"ל בעניין הזכרת גבורות גשמים.
 
לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר
site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.