|
 שנת תשע"ט| שבת פרשת קדושיםשו"ת במראה הבזק: הקמת חלקות-קבורה בין עציםפירנצה, איטליה Firenze, Italy שאלה 1. האם הכרח לברא את העצים בחלקות שיועדו לקבר; עיריית העיר הקצתה שטח חדש לבית-הקברות היהודי למאה השנים הבאות או עד שיבולע המות לנצח. השטח נרחב ופרושים בו עצי זית עתיקים. מטעמי איכות הסביבה אין ברצונה של העירייה לברא את העצים ולפנות את השטח, על מנת לא להשאיר קרחה בתוך הנוף. בשטח המיועד פזורים חללים נרחבים שניתן להשתמש בהם על מנת לבנות חלקות קברים שלא מתחת לעצים ממש. 2. האם אפשר לארגן את השטח בחלקות קבורה קטנות? תשובה 1. אין כל הכרח לברא את העצים בחלקות שיועדו לקבר1, אלא אם כן הם מאהילים בענפיהם על שטח מחוץ לבית-הקברות (ובתוך בית-הקברות הם מאהילים על הקבר) באופן שקשה לכהנים להיזהר מללכת תחתיהם, כי אז רצוי לכרות אותם עם שרשם, או להעבירם למקומות שבהם לא יאהילו מעל קברים, או לפחות לקצוץ הענפים היוצאים אל חוץ לבית-הקברות2. 2. אפשר לארגן את הקברים בחלקות קטנות בין האילנות, אם אמנם גודרים את השטח שהוקצה לבית-הקברות3, וחשוב שייעשה הדבר בצורה יפה ומכובדת4. 3. הקמת גדר סביב שטח מסוים וקבורה פעם אחת בשטח המגודר, מקדשים את השטח כולו5. לפני קניית הקרקע צריך לומר שהקניה היא כדי ש"יבולע המות לנצח" (כדי לא ליתן פתחון פה...). ומנהגים שונים נהגו בעת ההקצאה: מתחילים באמירת כמה מזמורי תהלים, כגון ד' המזמורים הראשונים, אח"כ – "ויהי נועם", "יושב בסתר", פרשת הקטורת והברייתא דקטרת (ת"ר פטום הקטורת כיצד...) והפסוקים שאחר הקטורת עד "קדמוניות" ו"אנא בכח". בהרבה קהילות נהגו שאח"כ החברה קדישא (ולפחות עשרה אנשים) מקיפים את השטח כולו שבע פעמים (מתחילים מקרן-מזרחית דרומית והולכים לימין, כלומר לקרן הצפונית-מזרחית). בכל הקפה אומרים "ויהי נועם", "יושב בסתר" ו"אנא בכח", ואחרי ז' ההקפות אומרים את שם העיר בפסוקים המתחילים באותיותיו ממזמור קיט וכן "קרע שטן" על אותה הדרך. בקהילות שונות נהוגים אמירת תפילות ופסוקים נוספים, נהרא נהרא ופשטיה (בירושלם עיה"ק ושאר הערים העתיקות בא"י לא נהגו בהקפות אלה)6. 1 אדרבה, מובא ב"גשר החיים" (ח"א פכ"ז סוף אות א) שברוב הקהילות בחו"ל נוטעים לכתחילה אילנות יפים בבית-הקברות, לכבוד המתים. ואמנם המנהג בעיירות העתיקות בא"י - ירושלם, צפת, טבריה וחברון - שלא לנטוע אילנות בבית-הקברות (והביא שם דברי הרב א"י הכהן קוק ב"דעת כהן" סי' ריד), שהוא משום זהירות מטומאה, כדאיתא במשנה אהלות פי"ח מ"ג. ואין לבטל מנהג אלא אם כן יש בית-דין גדול ממנו בחכמה ובמנין להתירו, אך אין חובה לעקור אילנות קיימים. ועיין עוד בתשובה הקודמת. 2 "כל בו על אבילות" (פ"ג סי' א הערה 9). 3 כדי להימלט מן הבעיה של טומאה לכהנים בהליכה תחת האילנות. 4 וכתב "גשר החיים" (שם), שאמנם אין נוהגים לבנות קברים מפוארים מאד מאז שחרב בית-המקדש, אך אנו מצווים להדר את בית-הקברות בנקיון ובכבוד, ושיהיו הקברים מסודרים שורות שורות וכדו'. 5 "דעת כהן" (סי' רא). ולגבי עצם ההקדשה - אם הוא משום איסור הנאה או משום קלות ראש - ראה בהרחבה ב"גשר החיים" (ח"ב פ"ד אותיות ח-ט). 6 "גשר החיים" (ח"א פכ"ז אות יא).  לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
קדושים תשע"ט
קדושים תשע"ט
