שנת תשע"ט| שבת פרשת נשא

יהודה ודן - שני השבטים הגדולים ביותר, בולטים מאוד בתחילת ספר במדבר.

בשבט יהודה שבעים וארבע אלף ושש מאות לוחמים מגיל עשרים ומעלה (במדבר א' כז) ובשבט דן ששים ושנים אלף ושבע מאות (שם, שם לט).

יהודה ודן הם ראשי דגלים (שם, ב' ג, כה). כמוביל וכמאסף מציבים את החזקים ביותר. יהודה הוא המוביל שנאמר: "כָּל הַפְּקֻדִים לְמַחֲנֵה יְהוּדָה ...רִאשֹׁנָה יִסָּעוּ" (שם, שם ט). דן הוא האחרון במסע שנאמר: "וְנָסַע דֶּגֶל מַחֲנֵה בְנֵי דָן מְאַסֵּף לְכָל הַמַּחֲנֹת" (במדבר י' כה).. שני השבטים הללו הם גם שכנים אחרי הכניסה לארץ וחולקים במשותף שני ישובים המופיעים גם בהפטרת נשא: "זֹאת נַחֲלַת מַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה לְמִשְׁפְּחֹתָם:  וַיִּהְיוּ הֶעָרִים מִקְצֵה לְמַטֵּה בְנֵי יְהוּדָה... בַּשְּׁפֵלָה אֶשְׁתָּאוֹל וְצָרְעָה (יהושע ט"ו כ-כא, לג). "לְמַטֵּה בְנֵי דָן לְמִשְׁפְּחֹתָם... וַיְהִי גְּבוּל נַחֲלָתָם צָרְעָה וְאֶשְׁתָּאוֹל" (שם י"ט מ-מא).

ההפטרה עוסקת בשמשון שפעל שם: "וַתָּחֶל רוּחַ יְקֹוָק לְפַעֲמוֹ בְּמַחֲנֵה דָן בֵּין צָרְעָה וּבֵין אֶשְׁתָּאֹל" (שופטים י"ג כה). חז"ל לימדונו כי הוא ואביו, אביהם משבט דן ואמותיהם באו משבט יהודה. וז"ל המדרש: "מלמד שהיה אביו מדן ואמו של מנוח מיהודה וע"ז אמר יעקב (בראשית מ"ט טז) "דן ידין עמו" וגו' כמיוחד שבשבטים זה יהודה. לכך הקישו ליהודה שמארץ יהודה היה ואמו היתה מיהודה וכן מנוח היה מדן ואשתו היתה מיהודה נמצא שמשון בא משבט דן ומשבט יהודה" (במדבר רבה (וילנא) פרשת נשא פרשה י). למדנו מכאן כי הקרבה הגאוגרפית גרמה גם לקרבה משפחתית.

עיון בפרקי שמשון מציב בפנינו אתגר, הא כיצד ומדוע התרחש המאורע העצוב הבא: "וַיֵּלֶךְ שִׁמְשׁוֹן וַיִּלְכֹּד שְׁלֹשׁ מֵאוֹת שׁוּעָלִים וַיִּקַּח לַפִּדִים וַיֶּפֶן זָנָב אֶל זָנָב וַיָּשֶׂם לַפִּיד אֶחָד בֵּין שְׁנֵי הַזְּנָבוֹת בַּתָּוֶךְ: וַיַּבְעֶר אֵשׁ בַּלַּפִּידִים וַיְשַׁלַּח בְּקָמוֹת פְּלִשְׁתִּים וַיַּבְעֵר מִגָּדִישׁ וְעַד קָמָה וְעַד כֶּרֶם זָיִת:... וַיַּךְ אוֹתָם שׁוֹק עַל יָרֵךְ מַכָּה גְדוֹלָה וַיֵּרֶד וַיֵּשֶׁב בִּסְעִיף סֶלַע עֵיטָם:ס  וַיַּעֲלוּ פְלִשְׁתִּים וַיַּחֲנוּ בִּיהוּדָה וַיִּנָּטְשׁוּ בַּלֶּחִי: וַיֹּאמְרוּ אִישׁ יְהוּדָה לָמָה עֲלִיתֶם עָלֵינוּ וַיֹּאמְרוּ לֶאֱסוֹר אֶת שִׁמְשׁוֹן עָלִינוּ לַעֲשׂוֹת לוֹ כַּאֲשֶׁר עָשָׂה לָנוּ: וַיֵּרְדוּ שְׁלֹשֶׁת אֲלָפִים אִישׁ מִיהוּדָה אֶל סְעִיף סֶלַע עֵיטָם וַיֹּאמְרוּ לְשִׁמְשׁוֹן הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי  מֹשְׁלִים בָּנוּ פְּלִשְׁתִּים וּמַה זֹּאת עָשִׂיתָ לָּנוּ וַיֹּאמֶר לָהֶם כַּאֲשֶׁר עָשׂוּ לִי כֵּן עָשִׂיתִי לָהֶם: וַיֹּאמְרוּ לוֹ לֶאֱסָרְךָ יָרַדְנוּ לְתִתְּךָ בְּיַד פְּלִשְׁתִּים וַיֹּאמֶר לָהֶם שִׁמְשׁוֹן הִשָּׁבְעוּ לִי פֶּן תִּפְגְּעוּן בִּי אַתֶּם: וַיֹּאמְרוּ לוֹ לֵאמֹר לֹא כִּי אָסֹר נֶאֱסָרְךָ וּנְתַנּוּךָ בְיָדָם וְהָמֵת לֹא נְמִיתֶךָ וַיַּאַסְרֻהוּ בִּשְׁנַיִם עֲבֹתִים חֲדָשִׁים וַיַּעֲלוּהוּ מִן הַסָּלַע" (שופטים פרק ט"ו ד-יג).

היתכן כי אנשי יהודה הסגירו לידי הפלישתים את שמשון שכנם, קרוב שבטם (מצד אמו וסבתו)?

התשובה נמצאת בדברי בני שבט יהודה: "הֲלֹא יָדַעְתָּ כִּי  מֹשְׁלִים בָּנוּ פְּלִשְׁתִּים", כלומר אין לנו ברירה, אנחנו משועבדים לפלישתים והם מושלים בנו. אנו חייבים לציית לפקודות שלהם אחרת יבולע לנו. זה מה שגרם לחלק ניכר מבני שבט דן לעלות צפונה כמובא בסוף ספר שופטים שהרי הלחץ הפלישתי דחק בהם לממש את ברכת משה (עיינו שופטים י"ח א-ב ואילך, דברים ל"ג כב).

אכן, גם בספר שמואל, בימי שאול, אנו מוצאים את הפלישתים מסתובבים ברחבי נחלת יהודה ובנימין בוזזים ושוללים. "וַיֵּצֵא הַמַּשְׁחִית מִמַּחֲנֵה פְלִשְׁתִּים שְׁלֹשָׁה רָאשִׁים הָרֹאשׁ אֶחָד יִפְנֶה אֶל דֶּרֶךְ עָפְרָה אֶל  אֶרֶץ שׁוּעָל: וְהָרֹאשׁ אֶחָד יִפְנֶה דֶּרֶךְ בֵּית חֹרוֹן וְהָרֹאשׁ אֶחָד יִפְנֶה דֶּרֶךְ הַגְּבוּל הַנִּשְׁקָף עַל גֵּי הַצְּבֹעִים הַמִּדְבָּרָה" ( שמו"א י"ג יז-יח). "וַיֵּאָסְפוּ פְלִשְׁתִּים לַחַיָּה וַתְּהִי שָׁם חֶלְקַת הַשָּׂדֶה מְלֵאָה עֲדָשִׁים וְהָעָם נָס מִפְּנֵי פְלִשְׁתִּים:... וְחַיַּת פְּלִשְׁתִּים חֹנָה בְּעֵמֶק רְפָאִים:.. וּמַצַּב פְּלִשְׁתִּים אָז בֵּית לָחֶם" (שמו"ב כ"ג יא).

הפלישתים גם שלטו על תעשית המתכת: "וְחָרָשׁ לֹא יִמָּצֵא בְּכֹל אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל כִּי אמר אָמְרוּ פְלִשְׁתִּים פֶּן יַעֲשׂוּ הָעִבְרִים חֶרֶב אוֹ חֲנִית" (שמו"א י"ג, שם יט).

וכל זה קשור למגילת רות, מאז הכישלון של אלימלך ובניו, המתואר בתחילת המגילה, גלה שלטון משבט יהודה. רוב תקופת השופטים, שמואל ושאול, שבט יהודה היה משועבד לפלישתים שמשלו בו. ברכת יעקב ליהודה התחילה להתקיים רק עם עליית דוד, המופיע בסוף המגילה. (נרחיב, בע"ה, בנושא בספרנו החדש 'צפנת שמואל' האמור להתפרסם בקרוב).
דורנו, שזכה לעצמאות ולהשתחררות משלטון זרים, חייב לשמור על המתנה היקרה הזו מכל משמר.נזכור זאת ערב מתן תורה ולפני תקופת בחירות נוספת שנכפתה עלינו.