שנת תש"ף| שבת פרשת נח

מגדל בבל הנזכר בפרשתנו הפך לסמל לדורות מבחינות רבות.

בדורות האחרונים, כשהארכיאולוגים חשפו את עתיקות בבל העתיקה, התברר כי בנית מגדלים הייתה מאוד מקובלת בבבל, כדרך לבניית מקדש של עובדי אלילים.

ננסה לבחון מי הם בוני המגדלים בתנ"ך? מהו המכנה השותף שלהם ומדוע דרכם כל כך מנוגדת לדרך התורה, דרכו הרוחנית של עם ישראל בכל הדורות. ננסה גם לזהות מי ייצג את עם ישראל במלחמה הרוחנית כנגד בוני המגדלים?

מטרתם של בוני המגדל בפרשתנו מתוארת במילים הבאות:

"וַיֹּאמְרוּ הָבָה נִבְנֶה לָּנוּ עִיר וּמִגְדָּל וְרֹאשׁוֹ בַשָּׁמַיִם וְנַעֲשֶׂה לָּנוּ שֵׁם פֶּן נָפוּץ עַל פְּנֵי כָל  הָאָרֶץ" (בראשית י"א ד).

אנשי השם מופיעים כבר בפרשת בראשית בהקשר איום ונורא, של שפל מוסרי, בפרשיה המשמשת כהקדמה לסיפור המבול והמסבירה את הסיבה לבואו:

"וַיִּרְאוּ בְנֵי הָאֱלֹהִים אֶת בְּנוֹת הָאָדָם כִּי טֹבֹת הֵנָּה וַיִּקְחוּ לָהֶם נָשִׁים מִכֹּל אֲשֶׁר בָּחָרוּ".

בני האלהים הם בני השרים והמלכים בעלי הכח והשררה. הם מכונים בהמשך:

"...הֵמָּה הַגִּבֹּרִים אֲשֶׁר מֵעוֹלָם אַנְשֵׁי הַשֵּׁם".

המסקנה האלקית הייתה:

"... וַיִּנָּחֶם יְקֹוָק כִּי עָשָׂה אֶת הָאָדָם בָּאָרֶץ וַיִּתְעַצֵּב אֶל לִבּוֹ: וַיֹּאמֶר יְקֹוָק אֶמְחֶה אֶת הָאָדָם אֲשֶׁר בָּרָאתִי מֵעַל פְּנֵי הָאֲדָמָה מֵאָדָם עַד בְּהֵמָה עַד רֶמֶשׂ וְעַד עוֹף הַשָּׁמָיִם כִּי נִחַמְתִּי כִּי עֲשִׂיתִם" (בראשית ו' ב-ז).

סופו הנורא של דור המבול לא הרתיע את אנשי דור הפלגה. בפרשתנו הגיבור מופיע שוב:

"וְכוּשׁ יָלַד אֶת נִמְרֹד הוּא הֵחֵל לִהְיוֹת גִּבֹּר בָּאָרֶץ: הוּא הָיָה גִבֹּר צַיִד לִפְנֵי יְקֹוָק..." (בראשית י' ח-ט).

חז"ל זיהו את נמרוד הגיבור עם בונה המגדל, כמו שמביא רש"י במקום: "להמריד כל העולם על הקדוש ברוך הוא בעצת דור הפלגה". כך נוצרת שוב הזהות הרוחנית השלילית בין הַגִּבֹּרִים אַנְשֵׁי הַשֵּׁם של פרשת בראשית לבין הגִּבֹּר שרצה לעשות לו שֵׁם – נמרוד, בפרשת נח. מפעלו של נמרוד נכשל. בענין הסיבה לכך נדון בהמשך.

בונה המגדל הבא המופיע בתנ"ך הוא מלך אשור, סרגון השני, שמלך בימי חזקיהו והוא זה שהגלה את עשרת השבטים. מלך זה מופיע כמלך בבל בנבואת הנביא ישעיהו על אשור – משא בבל. וז"ל הנביא:

"אֵיךְ נָפַלְתָּ מִשָּׁמַיִם הֵילֵל בֶּן שָׁחַר נִגְדַּעְתָּ לָאָרֶץ חוֹלֵשׁ עַל גּוֹיִם: וְאַתָּה אָמַרְתָּ בִלְבָבְךָ הַשָּׁמַיִם אֶעֱלֶה מִמַּעַל לְכוֹכְבֵי אֵל אָרִים כִּסְאִי וְאֵשֵׁב בְּהַר מוֹעֵד בְּיַרְכְּתֵי צָפוֹן: אֶעֱלֶה עַל בָּמֳתֵי עָב אֶדַּמֶּה לְעֶלְיוֹן" (ישעיהו י"ד יב-יד).

מפסוקים אלה ברור כי גם הוא בנה מגדל גבוה, מעבר לגובה העננים והכריז על עצמו כאל.

בונה המגדל השלישי הוא נבוכדנצר מלך בבל, מי שלצערנו הרב הרס את בית המקדש הראשון והגלה את בני ממלכת יהודה בבלה. הכתוב מתאר את מעשיו בפסוקים הבאים:

"נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא עֲבַד צְלֵם דִּי דְהַב רוּמֵהּ אַמִּין שִׁתִּין פְּתָיֵהּ אַמִּין שִׁת אֲקִימֵהּ בְּבִקְעַת דּוּרָא בִּמְדִינַת בָּבֶל: וּנְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא שְׁלַח לְמִכְנַשׁ ... וְכֹל שִׁלְטֹנֵי מְדִינָתָא לְמֵתֵא לַחֲנֻכַּת צַלְמָא דִּי הֲקֵים נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא:... וְכָרוֹזָא קָרֵא בְחָיִל לְכוֹן אָמְרִין עַמְמַיָּא אֻמַּיָּא וְלִשָּׁנַיָּא: בְּעִדָּנָא דִּי תִשְׁמְעוּן קָל קַרְנָא מַשְׁרוֹקִיתָא קַתְרוֹס סַבְּכָא פְּסַנְתֵּרִין סוּמְפֹּנְיָה וְכֹל זְנֵי זְמָרָא תִּפְּלוּן וְתִסְגְּדוּן לְצֶלֶם דַּהֲבָא דִּי הֲקֵים נְבוּכַדְנֶצַּר מַלְכָּא" (דניאל ג' א-ה).

נתרגם את הדברים בקיצור: נבוכדנצר המלך בנה צלם ענק מזהב, שגובהו היה ששים אמה (למעלה משלושים וחמישה מטר), הוא הזמין לחנוכתו את נציגי השלטון של כל העמים והמדינות שהיו תחת שלטון האימפריה הבבלית. לטקס הוזמנו גם תזמורות רבות. ברגע שכל התזמורות התחילו לנגן כולם חויבו להשתחוות לצלם. חז"ל הבינו כי נבוכדנצר חיקה את סרגון וישב בראש הצלם-המגדל (עיינו פסחים דף צד ע"א וברש"י שם).

בהשוואה למעשי נמרוד, נבוכדנצר הפיק לקח ובמקום לחייב את כולם לדבר בשפה אחת, הוא הבין שהמוזיקה יכולה לשמש כשפה אחת בין לאומית, לכן כינס את כל התזמורות עם כל השליטים.

בדברינו לפרשת לך לך, נסביר 'מי קלקל לשלשת המלכים הרשעים הללו את המסיבה', ומה עם ישראל מציע כנגד בוני המגדלים.

הבה נתפלל, כי נזכה לאחדות של כל העם היהודי בארץ ובתפוצות,

כדי לחזק את מדינת ישראל, כמדינה שתהיה מגדלור,

שיפיץ למרחוק אור של חסד וצדק, לכל רחבי העולם.