|
 שנת תש"ף| שבת פרשת חיי שרההלכה פסוקה: תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזיתהרב עקיבא כהנאמחלוקת על פיצול דירה בעיר חרדית דיינים: הרב עדו רכניץ, הרב שי ויסברוט, הרב מבורך טויטו המקרה בקצרה: התובע קנה דירה מעל דירת הנתבע. לאחר שקנה את הדירה, הוא שיפץ אותה והוסיף חדר על הגג שהיציאה ממנו היא לחדר המדרגות, והשכיר אותו. הנתבע פנה לעירייה והתנגד לבנייה על הגג, אך לבסוף היחידה נבנתה, לאחרונה התובע החל לבצע עבודות לבניית שני חדרים נוספים על הגג, והנתבע הגיש תביעה כנגד התובע, וכנגד הרשות המקומית שאינה אוכפת. הצדדים הגיעו לבית הדין במטרה שיכריע אם יש לתובע זכות לפצל את ההרחבה לדירה נוספת. לטענת התובע באזור שבה ממוקמת הדירה ישנם שכנים נוספים שבנו הרחבות ללא היתר ללא התנגדות של הנתבע. לדבריו, הנתבע פועל מתוך צרות עין, ולכן הוא תובע שבית הדין יורה לנתבע להסיר את התנגדותו לבנייה. לדברי הנתבע הוספת יחידת הדיור מפריעה לאיכות החיים שלו, הוא לא התנגד לבנייה של שכנים אחרים משום שהיא לא הפריעה לו, בניגוד לבנייה של התובע. כמו כן אין זה נכון לומר שיש מנהג בעיר לפצל דירות, משום שהעירייה פועלת קצת כדי למנוע זאת. התנגדותו היא רק לפיצול הדירה לשתיים, ולא להרחבת הדירה. הנתבע דורש שהבנייה תופסק. פסק הדין: בית הדין קיבל את טענת הנתבע ואסר על התובע לפצל את ההרחבה ליחידת דיור חדשה, על התובע לחבר את החדר שעל הגג לביתו. לתובע אסור להמשיך בבנייה עד לקבלת אישור מהרשות המקומית. פסק דין זה מחייב גם כל קונה שיקנה את הדירה מהתובע. נימוקים בקצרה: א. הוספת יחידת דיור בבניין דירות על פי ההלכה מהגמרא (בבא בתרא נט-ס) עולה, שאסור לאדם להוסיף יחידת דיור נפרדת בחצר בה שותפים שכנים נוספים. כך גם נפסק בשו"ע (חו"מ קנד, א). לעומת זאת משמע מהגמרא שבמקרה של פתיחת היחידה למבוי (רחוב) אין לשכנים זכות להתנגד. רשב"ם (שם) כתב שמבוי הוא מקום שלא עושים בו דברים צנועים. לכאורה, מכאן היה ניתן להסיק שחדר מדרגות נחשב כמבוי ולא כחצר, ומותר לפצל דירה כאשר משני החלקים יש יציאה לחדר המדרגות. אולם, מהרשב"ם משמע שיש נימוק וסף להתנגדות השכנים והוא שהפיצול מוסיף דיירים שמשתמשים בשטח המשותף, ונימוק זה קיים גם בחדר מדרגות. מראשונים אחרים משמע שהנקודה היא ההפרעה לתשמיש השותפים, ולכן נראה שחדר מדרגות נחשב כחצר ולא כמבוי, ואסור לפצל דירה כאשר חלקיה פתוחים אליו. וכך כתב גם בשו"ת מנחת אשר (א, צד) ובפתחי חושן (חלק ו, טו הערה נו). לפיכך, רשאים השכנים להתנגד לפיצול דירה לשניים, כאשר הכניסה לשני החלקים היא מחדר המדרגות. ב. חוקי הבנייה ומעמדם ההלכתי החוק אוסר הוספת יח"ד ללא אישור, לחוק זה יש תוקף הלכתי, וגם ביסוס הלכתי, ובכל מקרה לחוקי בנייה מוניצפליים יש תוקף הלכתי מדין תקנות בני העיר, וכדברי הגמרא (בבא בתרא ח ע"ב) והרמב"ם (מכירה יד, ט) שבני העיר יכולים לקבוע חוקים לעצמם, כך גם נפסק בשו"ע (חו"מ רלא, כז-כח). בפד"ר (יב עמ' 15) כתבו שלמרות שבארץ ישראל לא חל הכלל "דינא דמלכותא דינא" לשיטת הר"ן, גם לשיטתו יש תוקף הלכתי לחוקי בנייה מוניצפליים. זאת, כיוון שבני העיר בוודאי רשאים לקבוע תקנות וחוקי בנייה. אמנם, היו שכתבו שנבחרי הציבור במדינת ישראל אינם עומדים בדרישות ההלכה. כיוון שהרמ"א (חו"מ לז, כב) כתב שניתן למנות רק כאלו שאינם פסולים להיות דיינים, אלא שבמקרה שלפנינו מדובר על עיר חרדית שנבחריה כשרים. ואף שתקנות הבנייה נקבעות בוועדה מחוזית, הרי שהעיר יכולה להגיש בקשה לשינוי תב"ע ומשלא עשתה כן, קיבלה עליה את התב"ע של הוועדה המחוזית. לכאורה היה מקום לדון אם יש תוקף לתקנות עירוניות ללא אישור "אדם חשוב" הנדרש בהלכה (שו"ע חו"מ רלא, כח). אלא שהשו"ע עוסק במקרה שבו יש "אדם חשוב" הממונה על הציבור, מה שלא קיים בימינו. מעבר לכך תקנה זו אינה זקוקה לאישור הלכתי, שכן היא תואמת את ההלכה כאמור לעיל. בנוסף, גם אם רבים במקום זה נוהגים לבנות ללא אישור, זכותו של שכן להתנגד כפי שכתב הרב אליעזרוב בפד"ר (יב, עמ' 354), ולכן יש לקבל את התנגדות הנתבע.  לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
חיי שרה תש"ף
חיי שרה תש"ף
