שנת תש"ף| שבת פרשת וישלח

הלכה פסוקה: תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית

טענות מזמין על עבודת יועץ להקמת אתר
'ארץ חמדה גזית' פתח תקוה / סיון תשע"ז / תיק 76109

דיינים:
הרב ציון כהן, הרב עקיבא כהנא, הרב בצלאל דניאל

המקרה בקצרה:
התובעת, שהיא עמותה, הקימה אתר לגיוס תרומות, לצורך ההקמה הם שכרו את שירותיו של הנתבע שעוסק ביעוץ להקמת אתרים. תפקידו של הנתבע היה לגבש את מאפייני המערכת, ולנהל מכרז לבניית האתר, שכרו היה 12,000 ₪ לשליש משרה למשך חצי שנה, ועוד 4% מההכנסות במערכת למשך שלוש שנים מתום פעילותו.
לאחר שעלה האתר לרשת החליטה התובעת לסיים את ההתקשרות עם הנתבע, ובמקומו לשכור את שירותיו של מתכנת להמשך פיתוח האתר. לטענת המתכנת השני באתר היו בעיות מהותיות שנבעו מפעילות הנתבע.
בעקבות זאת בדקה התובעת את פעילותו, ולטענתה התברר שעבודתו נעשתה באופן רשלני ובסטנדרט נמוך מאוד. כמו כן הנתבע המליץ לתובעת על מחיר יקר לחברה שבנתה את האתר (להלן, חברת התוכנה), יתכן שבגלל קשריו עם חברה זו. בנוסף היו בעיות בהתנהלות עם חברת התוכנה שהקימה את האתר, לטענת התובעת בגלל פעילות הנתבע.
לאור זאת הפסיקה התובעת להעביר כספים לנתבע. לטענתה הנתבע אף חייב לשלם לה על נזקיה שנגרמו מחברת התוכנה, למרות שהם נזקי גרמא משום שכך הוא התחייב בחוזה, וכן כיון שהוא אומן שחייב לשלם על נזק כזה. התובעת טענה שבכל מקרה היא רשאית לעכב את שכרו של הנתבע עבור נזקי הגרמא בגלל שמדובר בתפיסה בדבר שיש בו חיוב "לצאת ידי שמיים".
לעומת זאת, הנתבע טען כי הוא עשה את מלאכתו נאמנה, ואין כל הצדקה לעיכוב שכרו, לטענתו מסמך האפיון היה ברמה גבוהה, כמו כן המחיר שהציעה חברת התוכנה היה סביר, בנוסף בחירת חברת התוכנה נעשתה, מתוך האפשרויות שהוא הציג, על ידי התובעת. לטענתו הוא עבד מעל ומעבר לחיובו החוזי. בנוגע לטענות על חוסרים באתר השיב הנתבע כי לא היו חוסרים רבים, הם סבירים בהשוואה לשלב בו הופסקה עבודת הנתבע, ואם הנתבע היה ממשיך בעבודתו יתכן והתקלות היו נפתרות בקלות.
הנתבע הגיש תביעה נגדית ובה ביקש לקבל 4% מכל הכנסות העמותה, ולא רק מהכנסות האתר, למעט תורמים מסוימים. בנוסף הוא תבע פיצוי על אובדן הכנסות מתרומות. לטענתו הובטח לי כי האתר יגלגל סכום של מיליונים ולכן לקח את הפרויקט על עצמו, אולם,  בסופו של דבר מסתבר שהתובעת לא פעלה כראוי והיקף התרומות קטן בהרבה מהמובטח, ולכן הוא זכאי לתשלום בהתאם לסך התרומות שהובטח לו שיהיו. סה"כ תבע הנתבע 160,000 ₪ בתוספת קנס על הלנת שכר והוצאות משפט.
בית הדין פנה למומחה שקבע כי מסמך האפיון שכתב הנתבע עומד בסטנדרטים גבוהים, אך לגבי פעילותו בעת הקמת האתר, יש כמה דברים שלא נעשו בהשוואה למה שהיה מצופה באותו שלב. המומחה אמר שלא ניתן לקבוע האם עבודת הנתבע היתה ברמה הנדרשת ממנו.

פסק הדין:
על התובעת להעביר את שכרו של הנתבע  בהתאם לחוזה. תביעת הנתבע לקבל 4% מכל הכנסות העמותה נדחית.

נימוקים בקצרה:

א. אחריות הנתבע לכשלים באתר
לאחר סיום עבודת הנתבע התובעת לא בדקה את עבודתו, למרות שהנתבע ואנשי חברת התוכנה המליצו על כך. האם בכך ויתרה הנתבעת על זכותה לתיקון האתר?
לגבי מקרה של מקח טעות כתב המגיד משנה (מכירה טו, ג) שאם הקונה יכל לבדוק את המקח ולא עשה זאת, הוא איבד את זכותו לטעון שמדובר במקח טעות. כך גם פסק הסמ"ע (רלב, י). בדומה לכך, במקרה זה מהתנהלות התובעת עולה שהיא הסכימה לקבל את האתר כפי שהוא, ועליה לשלם את שכרו של הנתבע.
על כך השיבה התובעת שהנתבע שימש לה כ"אורים ותומים", ולכן היא סמכה עליו ולא בדקה אותו. מדברי השו"ע (חו"מ שו, ו) עולה שניתן לחייב אומן בגין הסתמכות רק אם ידוע לשני הצדדים שהמזמין מסתמך על האומן. במקרה זה, כיון שהנתבע הודיע לתובעת שיש כשלים באתר ויש לבודקם, היה מוטל על התובעת לבדוק באילו כשלים מדובר, ולכן התנהלותה מהווה הסכמה לשלם למרות שהיא לא בדקה.
לפיכך, התובעת חייבת לשלם לנתבע למרות התקלות והחוסרים באתר.

ב. חובת הראייה במקרה שיש הכחשות בין מזמין עבודה ואומן
במקרה שלנו יש מחלוקת בין הצדדים מי אחראי לכשלים שלטענת התובעת קיימים באתר, באופן בסיסי חובת הראייה היא על האומן, והרא"ש (בבא מציעא ו, ג) מסביר שזה משום ש"המוציא מחבירו עליו הראייה", וכך גם נפסק בשו"ע (שלד, א). לכן חובת הראייה היא על האומן שעשה עבודתו כראוי.
במקרה הנדון בזמן מסירת העבודה התובעת לא העירה כלום לנתבע. לפיכך, יש לשאול אם יתרון המוחזקות של התובעת נשמר במקרה זה. הט"ז (חו"מ, עה) דן במקרה שבו אדם פרע סכום כסף לחבירו, ואחר כך טען המלווה שמטבע אחת שקיבל – מזויפת. הט"ז פסק שיש לפטור את הלווה משום שיש חזקה שהפרעון היה טוב, וכן פסקו פוסקים נוספים.
זאת ועוד, הנתבע הציע לבצע חפיפה עם מחליפו וגם לסייע בתיקון התקלות באתר ללא עלות. מדברי הרמ"א (חו"מ שו, ח) עולה שאם יש קלקול במלאכת האומן, מוטלת עליו חובה לתקן, מזה נלמד גם לצד השני, שיש זכות לקבלן לתקן (וכך גם נפסק בפס"ד 74027).
במקרה זה לאחר סיום עבודת הנתבע, התובעת מנעה מהנתבע להשלים את התיקונים הנדרשים והמשיכה לשדרג את האתר, כך שיתכן וחלק מהבעיות נוצרו מהשינויים שלאחר עבודת הנתבע. לכן נראה שיש להטיל חובת ראייה על התובעת, ולא על הנתבע. משלא הומצאו ראיות כאלה על התובעת לשלם לנתבע את שכרו על פי החוזה.

ג. תביעה נגדית - שיפוי בגלל מיעוט הכנסות
לטענת הנתבע היתה שותפות בינו לבין התובעת, וכיון שהתובעת לא התנהגה כראוי היא גרמה לו להפסיד הכנסות. בית הדין דוחה את טענתו, משום שאין לראות באדם שמוגדר כיועץ חיצוני שותף של המעסיק. כך גם נקבע בפד"ר ארץ חמדה גזית 75103 שהתנאי הראשון ליצירת שותפות הוא שהצדדים ירצו להשתתף, במקרה שלנו לא היה רצון לשיתוף מצד התובעת.
בנוסף אין לחייב את הותבעת בגלל הסתמכות על דבריה שצפויים רווחים גדוליפ, משום שידוע שהערכת רוחים עלולה להשתנות כפי שנכתב שם בפס"ד 75103 סעיפים ט-י.

על כן, התביעה לקבלת פיצוי על אובדן רווחים מעבר לחוזה – נדחתה. 

למעבר לפסק הדין

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר