שנת תש"ף| שבת פרשת ויחי

חמדת דף היומי: ארון קודש שמעליו מצויירים עשרת הדברות

השבוע נלמד על כך שבבית המקדש היו קוראים כל יום עשרת הדברות כחלק מהתפילה (דף יב ע"ב). לעומת זאת, ב"גבולין" - מקומות שאינן בית המקדש, לא הסכימו חכמים שיקבעו את עשרת הדברות כחלק מהתפילה, וזאת משום שיש חשש ל"תרעומת המינים".

רש"י הסביר שחכמים חששו מפני אנשים שיאמרו שרק עשרת הדברות הם דברים שצריך לקיימם, ולא מצוות אחרות. עיקרון דומה אנו מוצאים בתשובת הרמב"ם (רסג) שאסר לעמוד בקריאת עשרת הדברות בבית הכנסת, על מנת שלא לתת להם חשיבות מיוחדת, ואחריו דנו בדבר פוסקים רבים.

שאלה נוספת שהתעוררה היא לגבי המנהג המקובל לקשט את ארון הקודש בדגם של לוחות הברית, שעליו כתובים עשרת הדברות. התוספות יום טוב (דברי חמודות ברכות א, ב סק"ט) כתב שאין להדפיס את עשרת הדברות על לוח בבית הכנסת, משום שגם זה כלול באיסור של "תרעומת המינים", משום שמדובר על פרסום ציבורי. דבר זה הובא במגן אברהם (או"ח א, ט) להלכה.

הרב אהרון לוין (ברכת אהרן על הגמרא כאן) הקשה לפי זה על המנהג הרווח בזמננו שמקשטים את ארון הקודש בלוח של עשרת הדברות, ולכאורה יש לבטל מנהג זה מפני תרעומת המינים? אלא שכתב שכיון שכבר התפשט המנהג, והוא קיים במקומות רבים שנהגו כך על פי חכמים, הרי שאין לפקפק על מנהג זה. הרב פוגלמן (בית מרדכי א, יז) העיר על דבריו שלא נמצא באף אחד מבתי הכנסת שמצאו בחפירות ארכיאולוגיות עשרת הדברות, אלא נמצאו סמלים יהודיים אחרים שהיו מצוירים שם, וזה משום תרעומת המינים.

הרב חיים אלעזר שפירא (האדמו"ר ממונקאטש בספר נימוקי או"ח סימן א אות ה) כתב בשם אביו שאין לעשות לוחות עם עשרת הדברות, וגם אין להניחם מעל ארון הקודש, וכתב שהיה דואג להסירם מבתי הכנסת. וכן כתב הרב שלמה טבק (תשורת ש"י קמא סי' ג). בשו"ת בצל החכמה (ג, קיב) החמיר עוד יותר, ופסק שאפילו אם כתוב מעל ארון הקודש על דגם לוחות הברית - אותיות א' ב' הרומזות לעשרת הדברות, אסור לעשות כן, וזאת משום שגם בזה יש משום תרעומת המינים - שעושים את עשרת הדברות לעיקר.

לעומתם, הרב שטרנבוך (תשובות והנהגות ב, תקלה) כתב שאולי העושים לוחות מעל ארון הקודש כוונתם לצייר את לוחות הברית, ולכן הם מציירים את עשרת הדברות בתוכם כחלק מלוחות הברית, ואין כוונתם לכתוב את המילים שכתובות בעשרת הדברות, ולכן אין בזה חשש תרעומת המינים. כך גם הסביר הרב חיים דוד הלוי (עשה לך רב ד, מד) שכיון שהכוונה בתליית הלוחות היא להזכיר לציבור את מעמד הר סיני, ולא על מנת שהציבור יאמרו את עשרת הדברות, לכן הדבר מותר ואין בזה חשש של תרעומת המינים. לדעתו, טעם איסור זה אינו נוהג היום משום שאין כמעט אנשים שמאמינים בתורה שבכתב ולא בתורה שבעל פה (לעומתו הבית מרדכי שהובא לעיל, והציץ אליעזר יד, א כתבו שדווקא בימינו טעם איסור זה קיים אפילו יותר מפעם), כדבריו פסק גם הרב יצחק יוסף (ילקוט יוסף סימן צ אות מו) שאין לאסור צורות לוחות שמעל ארון הקודש.

סיכום: בסוגייתנו כתבו שאין לקבוע עשרת הדברות בתפילה, האחרונים הרחיבו את האיסור גם לקבוע טבלה של עשרת הדברות בבית הכנסת. בעקבות כך היו שאסרו לכתוב מעל ארון הקודש את עשרת הדברות, אמנם היו שהתירו והסבירו את המנהג לתלות את עשרת הדברות מעל ארון הקודש.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר