שנת תש"ף | שבת פרשת ויקרא

הלכה פסוקה: תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית

פיצויים לחזן שפוטר ממשרתו
'ארץ חמדה-גזית' ירושלים / כסלו תשע"ה / תיק מס' 73114 

דיינים: הרב יוסף כרמל, הרב דניאל מן, הרב סיני לוי

המקרה בקצרה: התובע שימש כחזן במהלך כמה שנים בבית הכנסת של  העמותה הנתבעת. בשנת 2012 הפסיק לשמש כחזן על פי דרישת חברי ועד העמותה, הוא תובע פיצויים שונים על הפסקת עבודתו. בין הצדדים התנהלו הליכים בבתי דין קודמים, הצדדים הגיעו להסכמות בפני בית המשפט כי הבוררות בבית הדין תתקיים על הסכסוך הכספי בין הצדדים תחת ההנחה כי לא התקיימו ביניהם יחסי עובד מעביד.
לטענת התובע הוא מונה להיות חזן בשנת 2002, והיה חזן עד לשנת 2012, משנת 2007 הוא קיבל שכר של 18,000 ₪ לשנה, לטענתו בשנת 2010 הוחלט לקצץ בשכרו לסך 11,000 ₪, בנוסף הוא קיבל 5,000 ₪ נוספים לשנה מאדם פרטי בקהילה. בעבר התקיימה התדיינות בין הצדדים בבית אחר במספר סוגיות. כעת התובע תבע תביעות שונות בגין זכויות סוציאליות שלא קיבל ושכר שמגיע לו, סך הכל תבע כ-100,000 ₪.
הנתבעת טענה להגנתה שהתובע היה חזן בהתנדבות, והכסף שקיבל הוא כסף שהגיע כפיצוי על רכישת ציוד שלא יצאה אל הפועל. בנוסף לטענת הנתבעת התובע נעדר מבית הכנסת פעמים רבות. לטענת הנתבעת יש לדחות את כל טענותיו משום שלא התקיימו מעולם יחסי עובד מעביד ביניהם.

פסק הדין: הנתבעת תשלם לתובע 24,000 ₪, ועוד 623 ₪ השתתפות באגרת בית הדין.

נימוקים בקצרה:

א. מעמד חזן קבוע בהלכה
בתשובת הרשב"א (ה, רפג) כתב שאין להעביר חזן קבוע מתפקידו, וכן פסק בשו"ע (או"ח נג, כה) אלא אם כן מצאו בו פסול. אולם, הרשב"א כתב שבמקומו לא היה איסור לפטר חזן, משום שהמנהג היה שחזן משמש רק לתקופה קצובה. מדברי הרשב"א נראה שהאיסור הוא רק במקומות בהם הנוהג הוא לא להפסיק את פעילות החזן. כמו כן כתב המהריט"ץ (עו) שבמקום בו יש איסור לפטר חזן, אין אפשרות להפחית משכרו של החזן, כיון שהדבר נחשב כהעברתו מתפקידו.
יש להוסיף שהזכות של חזן קבוע להמשיך בתפקידו נובעת מכך שפיטוריו יטילו עליו חשד שהוא פוטר כיוון שלא נהג כראוי, ממילא החובה להמשיך את השכירות אינה בגלל שזו היתה ההתחייבות אלא מטעם צדדי.

ב. האם התובע בגדר חזן קבוע?
לתובע לא נאמר שלא תהיה לו קביעות וחזקה. אולם, בית הדין קבע שכיון שבבית הכנסת זה היה נהוג מעמד של "חזן ראשי" (כפי שעולה ממסמכים שהובאו על ידי הנתבעים), הרי שלתובע היה מעמד של חזן קבוע. הנתבעת החליטה בינואר 2012 שאין חזן קבוע בבית הכנסת, ומאז התובע הקפיד פחות על הגעתו, אבל אין בכך כדי לגרוע מהיותו של התובע בגדר חזן קבוע.
הנתבעת טענה כי ישנן עילות להעביר את התובע מתפקידו: בגלל ניסיון של החזן להשתלט על העמותה ובגלל שהגיש בעבר תביעה כנגד העמותה. בית הדין דחה את שתי הטענות. גם אם התובע התנגד לוועד, אין זו סיבה להעבירו מתפקידו, ובוודאי שתביעה בדין תורה אינה עילה לפטר אדם.

ג. האם לתובע יש זכות לשכר?
בין התובע לנתבעים ישנה מחלוקת האם התשלום שקיבל התובע במשך השנים היה בגדר "טובה" או בגדר כשכר, בית הדין קבע על סמך מסמכים שונים שהכסף ניתן כ"שכר", ולא כ"טובה".
בנוסף, מסתימת דברי השולחן ערוך משמע שיש שהזכות להמשיך ולכהן כחזן כוללת גם את הזכות לקבל תשלום על כך. משום שהשו"ע פסק שלא ניתן לפטר חזן קבוע כאמור לעיל, ובאותו סימן (שו"ע (או"ח נג, כב-כד) הוא גם כותב שיש חשיבות לשלם שכר לחזנים. משמע שהזכות לכהן כחזן כוללת גם זכות לקבל שכר על כך. אחרונים אחרים סבורים שגם במקרה כמו הנדון כאן יש צורך לפצות חזן על הפגיעה בפרנסתו (אוהל משה או"ח א, יב, ובית שלמה יו"ד יד).

ד. האם התפטרות התובע מהווה ויתור על זכויותיו?
בעקבות המחלוקת בין הצדדים התובע התפטר מתפקידו, לטענת הנתבעת יש בכך ויתור על מעמדו כחזן קבוע, וויתור על זכויותיו., בית הדין לא קיבל זאת, כבר בית הדין הראשון שדן בעניין דחה את הטענה. בנוסף, הסיבה שהתובע ויתר על מעמדו כחזן היא רק בגלל שהכריחו אותו לכך, ממילא אין לכך תוקף. הדבר דומה לאדם הסכים לפשרה בגלל אונס, שהסכמתו בטלה (גר"א חו"מ יב, יב). במקרה זה אמנם לא מדובר על איום פיזי באלימות של הנתבעת, ובכל זאת, לא ניתן לראות בהתפטרות של התובע ויתור ברור על זכויותיו. לכך יש להוסיף כי אין זה הגון שלאחר שהכריחוהו להתפטר הוא לא יקבל שום זכות מזכיותיו המגיעות לו.

לאור כל האמור החליט בית הדין לפסוק במסגרת שיקולי פשרה שהנתבעת תשלם לתובע 24,000 ₪.

 למעבר לפסק הדין

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר