שנת תש"ף | שבת פרשת בהעלותך

הלכה פסוקה: תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית

פיצוי עבור איחור בעבודת קבלן
'ארץ חמדה גזית' פתח תקוה / סיון תשע"ד / תיק מס' 74027

 דיינים: הרב יהונתן בלס, הרב שלמה גרינץ, הרב עדו רכניץ

תקציר: הנתבע הזמין מהתובעת, שהיא חברה לבנייה ושיפוצים, עבודה. העבודה כללה בנייה במגרש השייך לנתבע, ובניית קומה שנייה במגרש.
התובעת טענה שהנתבע לא שילם את התשלום האחרון שסוכם עמה בסך 9,681 ₪. בנוסף התובעת תבעה סכומים נוספים. מנגד טען הנתבע שהיו ליקויים בבנייה, והוא ביקש בגינם פיצוי כספי. בנוסף, הוא ביקש פיצוי על איחור של 5 חודשים במסירת הדירה לפי חוק המכר (דירות). התובעת השיבה שברצונה לתקן את הליקויים ולא לזכות את הנתבע עליהם, והוסיפה וטענה כי חוק המכר לא חל במקרה כזה.

פסק הדין: על הנתבע לשלם לתובעת 8,081 ₪ במידה והוא יודיע שאין רצונו שהתובעת תתקן את הליקויים הסכום יופחת ב-1,000 ₪.

נימוקים בקצרה:

א. האם הארכה שנקבעה בחוזה חופפת לארכה הקבועה בחוק או מוסיפה עליה?
תאריך המסירה בחוזה היה 11 חודשים לאחר מועד החתימה. לאחר מכן סוכם על דחייה של 7 חודשים בגלל בניית קומה נוספת. בפועל, הבית נמסר כעבור חמישה חודשים נוספים. התובעת טענה שהאיחור במסירה נבע מאיחור של הנתבע במסירת תכניות הקומה השניה, הנתבע הכחיש זאת.
בחוק נקבע שקבלן יכול לאחר ב-60 יום מעבר לתאריך שנקבע בחוזה. בחוזה נכתב כי ניתן לאחר ב-90 יום. הצדדים נחלקו אם מדובר על ארכה נוספת מעבר לזמן הקבוע בחוק (סה"כ 150 יום) כדברי התובעת, או בארכה חופפת (סה"כ 90 יום). בית הדין מקבל את טענת הנתבע כי מדובר בארכה חופפת ולכן היה ניתן לאחר ב-90 יום בלבד, משום שכך עולה מסעיפים אחרים בחוזה. לפיכך בית הדין קבע כי התובעת אחרה במסירת הדירה.

ב. האם הנתבע זכאי לפיצוי לפי חוק המכר?
הנתבע דרש פיצוי לפי חוק המכר, לפי הערכתו, דמי השכירות עבור הקומה השנייה, שבמסירתה התובעת אחרה, הם 1,200 ₪ לחודש. על פי חוק המכר הוא תבע פיצוי של 150% מסכום זה לכל חודש איחור.
בית הדין דחה את בקשתו מכמה סיבות: 1. משום שהמחוקק לא החיל את חוק המכר ביהודה ושומרון. 2. החוזה שנחתם, הוא המשך לחוזים קודמים בין הצדדים, שבהם נקבע כי חוק המכר לא יחול על הסכם זה, וכמו כן קבעו במפורש פיצויים השונים מחוק המכר, ונאמר כמה פעמים שחוק המכר לא יחול, פרט לסעיפים ספציפיים, שאין להוכיח מהם את תחולתו של חוק המכר על ההסכם. 3. בניית הקומה השנייה אינה קניית דירה, אלא חוזה שיפוץ שעליו לא חל חוק המכר.

ג. פיצוי על איחור במסירת דירה לפי ההלכה
לגבי פועל שאיחר בסיום עבודתו, כתב כסף הקדשים (חו"מ שעה, א) שהוא משלם כשווי עבודתו לפי מה שישומו אנשים בקיאים. במקרה דנן, נראה שגם אם התובעת היתה מודיעה לנתבע שהיא דוחה את מסירת הבית בחמישה חודשים נוספים, הנתבע לא היה דורש מהתובעת הנחה במחיר, משום שיכולת המיקוח שלו היתה נמוכה. בנוסף, לא נראה שהיה לו הפסד גדול בזמן זה, ולכן לפי ההלכה אין חיוב בפיצוי במקרה זה.
מאידך, התובעת התחייבה לפיצוי של 400 ₪ לחדר לחודש עבור איחור מעבר ל-90 ימים הראשונים. לכן כיון שמדובר כאן על חודשיים איחור מעבר ל-90 הימים, וכיוון שמדובר על שני חדרים, הרי שהפיצוי עומד על 1,600 ₪.

ד. הזכות לתקן את הליקויים
הנתבע תבע בתביעה נגדית 3,050 ₪ על ליקויים. התובעת הודתה בקיום הליקויים, אך טענה שיש לאפשר לה לתקן בעצמה את הליקויים.
באופן עקרוני, יש זכות לבעל מלאכה לתקן ליקויים בעבודתו (פתחי חושן שכירות יג, הערה ט) לכן התובעת זכאית לתקן בעצמה את הליקויים. במסגרת פשרה בית הדין קבע כי במידה והנתבע ירצה לתקן בעצמו, הוא יקבל זיכוי בסך 1,000 ₪.

 למעבר לפסק הדין

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר