שנת תשפ"א | שבת פרשת מקץ

שו"ת במראה הבזק: הופעה משותפת עם כמרים בוויכוח פומבי

(מתוך ח"ב) 

לימה, פרו                                                 Lima, Peru
אייר תשנ"א

שאלה
האם מותרת השתתפות בתכנית טלוויזיה יחד עם כומר קתולי וכומר פרוטסטאנטי להסברת עיקרי היהדות והקשבה בנימוס לעיקרי הנצרות.

תשובה
ידוע לנו מן העבר על מפגשים בין רבנים וכמרים נוצריים ועל ויכוחים בענייני אמונה, אך מפגשים אלה היו מחוסר ברירה, אחר שהמלך או הפריץ היו נותנים להם חסותם, ותוצאותיה של אי-הופעה היו חמורות מאד.
בימינו הבעיה שונה. ההשלכות של מפגש כזה אינן ברורות מראש, ויש בו משום סיכון:
א. יהודים שיראו רב יושב ומקשיב לכומר, עלולים להורות היתר לעצמם לעשות כן אף בנסיבות אחרות¹.
ב.  מלאכת הוויכוח אינה פשוטה, ואף בהצגת עמדת היהדות בשוה עם זו של הנצרות בלא ויכוח עלול העניין להסתיים ח"ו בחילול כבוד ישראל ושם שמיים.
ג.  אין לנו עניין לשכנע נוצרים. כל ענייננו הוא לבלום את השפעתם המסיונרית על אחינו בני עמנו;
כמעט כל המקרים שבגמרא על דו-שיח עם המינים הם תגובה על שאלותיהם ונסיונותיהם לנגח אותנו². על כן אין ליזום או להצטרף למפגש כזה ויש להישמט ממנו, באופן שלא יגרם חילול השם, אלא אם כן יש הכרח להסיר מעלינו טענות שוא, וגם אז יש לדקדק היטב שלא יכשל בלשונו³.
____________________ 

¹    בשו"ת "אגרות משה" (יו"ד ח"ג סי' מג) נשאל על מפגש של כמרים קתולים ופרוטסטאנטים עם חברים מהסתדרות הרבנים וכתב "ופשוט וברור שהוא איסור חמור של אביזריהו דעבודה זרה... ולכן כל מגע ומשא עמהם אף בדברים בעלמא ועצם ההתקרבות הוא איסור"; וראה שם - שדבר זה יגרום לאחרים להתקשר עמם ולשמוע מהם, והוי כמו מסית ומדיח.

²    סנהדרין (לח ע"ב) "הוי שקוד ללמוד תורה ודע מה שתשיב לאפיקורוס", וראה שם דוגמאות.

³    כל זה אמור כאשר אנו מצטרפים אליהם, אך אם הם באים אלינו ללמוד, עיין:

תוס' (חגיגה יג ע"א ד"ה "אין מוסרין דברי תורה לעובדי כוכבים"), שאוסר ללמד תורה לגוי משום "מגיד דבריו ליעקב".

תוס' (יבמות קט ע"ב ד"ה "רעה אחר רעה תבוא למקבלי גרים"), כתב שרק כאשר נראה, שבסופו של דבר יבוא לידי גיור, מותר ללמדו, כהא דהלל (שבת לא ע"א);

תוס' (ב"ק לח ע"א ד"ה "קראו ושנו ושלשו") שם משמע שרק מתוך הכרח מצד המלכות לימדו לגוי או שעשו עצמם מתגיירים.

בענין - אמירת רבי יוחנן (סנהדרין נט ע"א) גוי שעסק בתורה חייב מיתה, נשאל הרמב"ם האם הלכה היא? וזו תשובתו: "הלכה היא בלא ספק, ואם תהיה יד ישראל תקיפה עליהם, ימנע מתלמוד תורה עד שיתגייר. אכן אינו נהרג אם עסק וכו' ויכול ללמד המצוות לנוצרים והשכר והעונש, כי יש כמה מהם שיחזרו למוטב, והם אומרים ומודים כי תורתנו מן השמים היא הנתונה לנו על-ידי משה רבנו ע"ה והיא כתובה אצלם בשלמותה, אך לפעמים יגלו פנים שאינם כהלכה, וכמה מהם חוזרים למוטב, ואין בזה מכשול לישראל". [תשובות הרמב"ם פאר הדור סי' נ', ועיין גם מהדורת מקיצי נרדמים, בלאו, סימן קמט, ועיין "במראה הבזק" ח"א תשובה ע"ה ; ל2 במהדורה ראשונה].

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר