English | Francais

Search


שנת תשס"ג | שבת פרשת תולדות

התורה והמדינה (מעזבונו של מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל)

הצלת הרבים על ידי הפקרת היחיד



שאלת הקרבת היחיד כדי להציל רבים נדונה במשנה תוך כדי תיאור מציאות קשה ביותר "וכן נשים שאמרו להם עובדי כוכבים תנו אחת מכם ונטמא ואם לאו הרי אנו מטמאים את כולכם יטמאו את כולן ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל" (מסכת תרומות פרק ח משנה יב). לכאורה המסקנה היא שאין להציל את הרבים על ידי הקרבת היחיד. ולא זו אף זו אלא שאין להקריב את היחיד גם אם אי הקרבתו לא תציל אותו, שהרי שנינו "יטמאו כולן ואל ימסרו להם נפש אחת מישראל".
נשאלת השאלה מה פשר האיסור ומה המקור לכך שאסור למסור אחת כדי שכל האחרות תנצלנה? הרי ההגיון הפשוט לכאורה אומר הפוך וגם שורש האיסור איננו ברור.
מרן הגר"ש ישראלי זצ"ל (עמוד הימני סימן יא סע' ג ס"ק א) מעלה את האפשרות ששורש האיסור הוא "מסייע ידי עוברי עבירה" שהרי איסור עריות מצד הנמסרת אין כאן, שהרי היא איננה עושה דבר וגם איסור לפני עיוור אין כאן שהרי גם ללא הסיוע בידם לקחתה. מכיון שכל איסור מסייע הינו מדרבנן חוזרת השאלה בכל תוקף למה לא יעברו איסור דרבנן וכך יצילו את כל הנשים למעט הנמסרת?!
ןעוד יותר קשה לשיטת הש"ך (הובאה בפירוט לפני כמה שבועות) הרי גם איסור מסייע אין כאן שהרי הדבר בידם לקחתה גם אם לא ימסרוה ועוד מדובר כאן בעכו"מ ואין מצווה לפרישו מאיסור, והשאלה קשה שבעתיים! (שם).
ומתרץ מו"ר הגר"ש ישראלי זצ"ל שגם כאן קובעת סברת "מאי חזית". סברה זו מקורה בדיני נפשות, הגמרא מקשה מנין שאסור לאדם להציל עצמו במחיר חיי חבירו ועונה "סברא היא. דההוא דאתא לקמיה דרבה, אמר ליה: אמר לי מרי דוראי (שלטון הכפר): קטליה לפלניא (הרוג את פלוני), ואי לא קטילנא לך (ולא, נהרוג אותך). אמר ליה: נקטלך ולא תקטול (אמר לו תהרג ואל תהרוג). מאי חזית דדמא דידך סומק טפי (מניין לך שדמך אדום יותר מדמו)? דילמא דמא דההוא גברא סומק טפי (אולי דמו של פלוני אדום מדמך)" (מסכת יומא דף פב ע"ב). אם כך מסביר מו"ר השאלה היא לא הצלת הרבים במחיר הקרבת היחיד אלא שעל כל אחת שירצו למסור מיד תתעורר שאלת "מאי חזית" מול כל אחת ואחת מן האחרות. וז"ל שם "כי אין כאן דיון של האחת נגד כל האחרות, אלא עומדת לפנינו אחת כנגד כל אחת אחרת מבין האחרות, ושייך בזה דין מאי חזית".
הר"ש משאנץ בפירוש המשנה והר"ן על מסכת יומא (הובאו דבריהם בב"י (יורה דעה סימן קנז אות א ד"ה כל העבירות) כתבו "שאם יחדוה להם יתנו אותה ואל יטמאו כולן". על פי הסברו של מו"ר הסברא ברורה כי כבר אין כאן מקום לסברת "מאי חזית" שהרי הם בחרו את הקרבן, ר"ל.
 
לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר
site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.