English | Francais

Search


שנת תשפ"א | שבת פרשת בהעלותך

הלכה פסוקה: תביעה לביטול חוזה להפצת מסיכות רפואי בטענה שנחתם תחת לחץ

תקצירים מתוך פסקי דין - רשת בתי הדין 'ארץ חמדה גזית

הרב הדיין עקיבא כהנא, חוקר במכון משפט והלכה בישראל

'ארץ חמדה גזית' ירושלים / אייר תשפ"א / תיק מס' 81032

דיינים: הרב עדו רכניץ, הרב משה טוביאנה, הרב עדיאל אסייג 

המקרה בקצרה: התובע הוא איש עסקים, ועל מנת לייבא מסיכות רפואיות לספרד הוא פנה לנתבעת שלה חברה הרשומה בספרד ועוסקת במכירת ציוד רפואי. התובע סיכם עם הנתבעת שהוא ייבצע את העסקה בשמה של הנתבעת ובתמורה היא תקבל 10% מההכנסות, וזאת מבלי שהנתבעת או מישהו מאנשיה יהיו מעורבים בעסקה (להלן ההסכם הראשון).

לאחר מספר ימים ולאחר שחלק מהלקוחות העבירו מקדמות לחשבון הבנק של הנתבעת התברר כי אישורי האיכות של המסכות שהיו בידי התובע ונתנו לו על ידי היצרנים היו מזויפים. בתגובה הנתבעת ביקשה לחזור בה מהעסקה והחזירה ללקוחות את המקדמות. לאחר משא ומתן הסכימה הנתבעת להמשיך בעסקה בתנאי שתקבל חצי מהרווחים (להלן, ההסכם השני), התובע הסכים לכך. לאחר מכן, נציג של הנתבעת הסביר לתובע אילו אישורים עליו להשיג כדי לאפשר את היבוא. ובפועל התבצעה עסקה אחת בלבד על פי הסכם זה, אולם, המסכות נרכשו בסופו של דבר בספרד ולא היה צורך באישורי יבוא. הרווח בעסקה היה 330,000 יורו, והרווחים חולקו בשווה בין הצדדים. במקביל התובע מצא חברה אחרת שהסכימה לעבוד איתו בתנאים של ההסכם הראשון.

כעת התובע טוען כי ההסכם השני נכפה עליו תחת לחץ, וההסכם שתקף הוא ההסכם הראשון, ולכן מגיע לו לקבל עוד 100,000 יורו. הנתבעת השיבה כי ההסכם השני הוא התקף, כיוון ששני הצדדים הסכימו עליו, בנוסף, התובע לא עמד בהסכם הראשון כאשר התובע  המציע אישורי יבוא מזויפים גם אם לא באשמתו. בפועל לאחר ההסכם השני הנתבעת היתה מעורבת בליווי העסקה וקידומה, בשונה ממה שהוסכם בהסכם הראשון, ולכן היתה הצדקה לכך שתקבל חלק גדול יותר מהרווחים.

פסק הדין: תביעת התובע לתשלום סכומי כסף נדחית.

נימוקים בקצרה:

1. הגדרת התובע כזכיין והגדרת מעשה הקניין במקרה זה
להבנת הנתבעת ההסכם בין הצדדים היה הסכם שכירות שבו השכירה הנתבעת לתובע את שמה, ואת חשבון הבנק שלה, לצורך העסקות שלו. אולם, בית הדין קבע שהתובע הוא בגדר זכיין של הנתבעת. בפס"ד של בית דין זה (74070) נפסק שיש תוקף להסכם זיכיון מצד התקנה והמנהג.
על מנת לכרות את הסכם הזיכיון יש לבצע מעשה קניין. במקרה זה, מעשה הקניין על ההסכם שבין התובע והנתבעת היה כאשר קיבלה הנתבעת את המקדמות מהלקוחות. זאת דין "עבד כנעני" שנפסק בשו"ע (חו"מ קצ, ד) שבו עסקה למכירה בין אדם א' לאדם ב' נכרתת כאשר אדם ג' משלם לאדם א'

2. האם הנתבעת היתה רשאית לבטל את ההסכם?
בין הצדדים נכרת הסכם ראשון. אולם, בזמן שההסכם נכרת האישורים שהיו ביד התובע היו מזויפים. במצב כזה לדעת בית הדין הנתבעת היתה רשאית לחזור בה מההסכם בטענת מקח טעות. זאת, על פי מה שכתב ערוך השלחן (חו"מ קעו, לו) שאם מתברר לאדם שהשותפות שלו עם חברו עשויה לפגוע בו בעסק שלו אזי הוא יכול לחזור בו מהשותפות. למרות שהתובע התחייב לשאת באחריות לכל נזק שייגרם לנתבעת כתוצאה מעסקיו, עדיין הנתבעת היתה רשאית לטעון שהנזק שיכול להיגרם מהגשת אישורים מזויפים בשמה הוא גדול בהרבה ממה שהעלתה על דעתה ולכן היא היתה רשאית לחזור בה מההסכם הראשון.

3. האם ההסכם השני בטל בגלל שנחתם תחת לחץ
לטענת התובע ההסכם השני נחתם תחת לחץ משום שהנתבעת החזירה את המקדמות ללקוחות והיה לו חשש להפסיד את העסקה הגדולה אם הנתבעת לא תשתף פעולה, ולכן הסכים למראית עין להסכם השני.
לטענת התובע, כבר כאשר הסכים להסכם השני החליט לתבוע את הנתבעת, אך לא הודיע לאף אחד על החלטתו. התובע הודה כי היתה חברה אחרת שהסכימה לעבוד אתו, אך הוא בחר להמשיך עם הנתבעת את העסקה הגדולה משום שחשש לביטול העסקה.
בית הדין דוחה את הטענות הללו מכמה סיבות:
א. הנתבעת היתה רשאית לחזור בה מההסכם, לכן אין להגדיר את האיום בחזרה מההסכם כאונס.
ב. לתובע היתה חלופה של עבודה עם חברה אחרת.
ג. גם הסכם שנחתם תחת לחץ תקף כשהתובע לא כתב מודעא על העיסקה (שו"ע חו"מ רה, א).
ד. אמנם, גם איום להפסיד ממון, נחשב כאונס, והנתבעת גרמה לתובע נזק בכך שהחזירה את המקדמות ששילמו לה. אולם, כיוון שמדובר כאן באילוץ כללי שמוגדר בהלכה כ"אונסא דנפשיה", הוא אינו מביא לביטול העסקה (שולחן ערוך חו"מ רה, יב).  

למעבר לפסק הדין

לראש העמוד
הדפסת עמוד
שליחת קישור לחבר


Dedication

מתפללים לרפואתם השלימה

של

ניר רפאל בן רחל ברכה

ישראל בן רבקה

מאירה בת אסתר
רבקה רינה בת גרונה נתנה

טל שאול בן יפה

משה בן שרה הכהן
אריה יצחק בן גאולה מרים

נטע בת מלכה

בתוך שאר חולי עם ישראל

 

לע"נ

מר משה וסרצוג ז”ל

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

נלב"ע כ' תשרי תשפ"א

 

לע"נ

מר שמואל שמש ז"ל

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

נלב"ע י"ז בסיוון תשע"ד


לע"נ
מרת אסתר שמש ע"ה
נלב"ע
כ' באב תשע"ז


לע"נ

מרת שרה ונגרובסקי  ע''ה

בת ר' משה זאב

נלב"ע י' בתמוז תשע"ד


לע"נ
 יחזקאל וחנה צדיק ע"ה
י"א באייר תשע"ו / י"ט בתשרי תשפ"א

לע"נ

ר' מאיר וגב' שרה ברכפלד

(שרה - נלב"ע ט"ז בטבת תש"ף)


לע"נ
הרב אשר וסרטיל ז"ל
נלב"ע ט' בכסלו תשס"ט 

לע"נ

רבי יעקב  ז"ל

בן אברהם ועיישה וחנה

בת יעיש ושמחה סבג

 

לע"נ

הרב ראובן אברמן זצ"ל,

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

נלב"ע ט' בתשרי תשע"ו

 

לע"נ

הרב שלמה מרזל זצ"ל,

חבר הנהלת 'ארץ חמדה'

נלב"ע י' באייר תשע"א


לע"נ
ר' אליהו כרמל ז"ל

נלב"ע

ח' באייר תשע"ו

 

לע"נ
ר' בן ציון גרוסמן
 
נלב"ע כ"ג בתמוז תשע"ז

לע"נ
סוזי בת עליזה כהן ז"ל
נלב"ע כ"ד בחשוון תשע"ח

 לע"נ
חיים משה
בן
קוקה יהודית כהן ז"ל
נלב"ע ז' בתשרי תשע"ה

לע"נ
הרב ישראל רוזן
זצ"ל
נלב"ע
י"ג בחשוון תשע"ח

לע"נ

שלמה דוד בן זלמן ושרה

אבנית ז״ל

נלב"ע סיון תשע"ט

 

לע"נ
גיטה ואברהם קליין ז"ל
אברהם - נלב"ע י"ח באייר תשע"ט
גיטה - נלב"ע ד אב

לע"נ
גב' לוריין הופמן
ע"ה

לע"נ

יצחק זאב טרשנסקי ז״ל

כ״ח באדר תשפ"א

 

לע"נ

דוד צבי טרשנסקי ז"ל

בנם של יצחק ז"ל ונעמי הי"ו

נלב"ע כ"ח באייר

 

לע"נ
הנופלים במערכה
 על הגנת המולדת
הי"ד
site by entry.
ארץ חמדה - מכון גבוה ללימודי היהדות, ירושלים ע"ר © כל הזכויות שמורות | מדיניות פרטיות. | תנאי שימוש באתר.