שנת תשפ"א | שבת פרשת מטות מסעי

חמדת הדף היומי: מהו שיעור הסוכה העגולה?/ סוכה דף ז

בסוגית הגמרא ישנו דיון ארוך מהו הקוטר שצריך להיות לסוכה עגולה, על מנת שהסוכה תעמוד בגודל ההלכתי הנדרש. הגמרא מניחה שהגודל הוא ארבע על ארבע אמות, אך להלכה הגודל הנדרש הוא ז' על ז' טפחים. אם כן נשאלת השאלה אדם שבונה סוכה עגולה מהו הגודל שהוא צריך לבנות?

 שאלה זו תלויה בשאלה קודמת - האם צריך שיהיה ז' על ז' טפחים בשטח העיגול כולו - דהיינו שהעיגול יהיה בשטח של 49 טפחים מרובעים (לפי ר"ח נאה - 0.31 מ"ר), או שצריך גודל כזה שנכנס בתוכו ז' על ז' טפחים מרובעים?

הרמב"ם (שופר וסוכה פרק ד, הלכה ז) פסק כך: "סוכה עגולה אם יש בהקיפה כדי לרבע בה שבעה טפחים על שבעה טפחים אף על פי שאין לה זויות הרי זו כשרה". המעשה רוקח (שם) הבין מדברי הרמב"ם שכוונתו לומר שצריך ששטח העיגול עצמו יהיה 49 טפחים מרובעים.

לעומת זאת הבית יוסף (תרלד) כתב שצריך שיהיה רוחב העיגול 29.4 טפחים (2.35 מטר). והסביר הדרכי משה (שם א) שספרי בית יוסף הם משובשים וכוונתו לומר שיהיה היקף העיגול 29.4 טפחים, על מנת שיהיה ניתן לחסום בתוכו ריבוע של ז' על ז' טפחים. וכך גם פסק בשו"ע (תרלד, ב) ודבריו הם כדברי רבינו מנוח (על הרמב"ם שם) שכתב שקוטר העיגול צריך להיות 9.8 טפחים (78.4 ס"מ), על מנת שבתוכו יוכל להכנס ריבוע של ז' על ז' טפחים. הט"ז (שם ס"ק ב) כתב שיש לפסוק כדברי הבית יוסף שהכוונה שצריך להכניס בתוך הסוכה ז' על ז' טפחים בריבוע. וכתב שכך גם יש להבין מהרמב"ם בהל' מזוזה (ו, ב), שם צריך חדר בגודל של ד' על ד' טפחים לפחות לפי הבנתו. לעומת זאת הרא"ש (הל' מזוזה סי' טז) כתב שאמנם לדעתו צריך שיהיו ד' על ד' בריבוע, אך הוא מבין מדעת הרמב"ם שלא צריך שיהיה ד' על ד' אמות שיכנסו בתוך החדר העגול, אלא מספיק שטח של ד' על ד' אמות. הט"ז מקשה על דבריהם שאם הם צודקים אם כן לא מובן מדוע בסוכה לדעת הרמב"ם הדין שונה ממזוזה, ובסוכה הדין הוא שצריך ז' על ז' בריבוע? (כפי שכתב המעשה רקח לעיל, אין קושיה, משום שגם הרמב"ם בהל' סוכה סובר כך). הפרי מגדים (שם משבצות זהב) מסביר ששיעור ז' טפחים בסוכה נתקן על מנת שיוכל אדם להכנס ראשו ורובו ושולחנו, לכן הגיוני שצריך להיות בשני הממדים - האורך והרוחב לפחות ז' טפחים, אמנם שיעור חדר שחייב במזוזה הוא ארבע על ארבע אמות, משום שזהו גודל תיקני של חדר, ואם כך ניתן לומר שמדובר על שטח, ולא על גדלים מינימליים (ועי' בתשובת במראה הבזק חלק ט, סי' לה הערה 6). וכ"כ מג"א (שם ס"ק א) וערוך השלחן (שם סעיף ב) שז' טפחים על ז' טפחים הוא שיעור מינימום שמבטא דירת עראי, ואם מורידים אחד מהמימדים הרי כבר אין כאן מקום כלל, ודין זה שונה ממזוזה שגם חדר קטן שרוחבו קטן מד' אמות, יש בו מספיק מרחב ושימוש וכמו שאנחנו רואים שאנשים משתמשים גם בחדרים כאלו.

המעשה רוקח  כתב שגם להבנתו ברמב"ם יש שיעור מינימום ברוחב הסוכה כיון שמצינו בגמרא ש"גברא באמתא יתיב" כלומר, כל אדם תופס אמה (שבמקרה זה לדעתו השיעור יהיה של חמישה טפחים) הרי שזהו שיעור המינימום ברוחב הסוכה, הוא כותב שיתכן גם שאין שיעור מינימום לרוחב הסוכה, וכל אדם ישב בסוכה שהוא נכנס בה, ויכול לשבת בה.

סיכום: לגבי סוכה עגולה רוב דעות האחרונים שצריך שייכנס בסוכה ריבוע של  ז' על ז' טפחים, ולא מספיק שטח של 49 טפחים מרובעים, דעת המעשה רוקח שמספיק שטח של 49 טפחים מרובעים, אך צריך שהדופן לא תפחת מגודל של אדם. יש אומרים שיש שוני בזה בין סוכה לבין מזוזה, ולגבי מזוזה מספיק שטח של 16 אמות מרובעות.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר