|
 שנת תשס"ג | שבת פרשת מקץ, חנוכהוכי החלומות השוא ידברו? (ברכות נה ע"ב)בפגישתו הראשונה של יוסף עם אחיו, לאחר פרידה כל כך ארוכה מדגישה התורה "וַיִּזְכֹּר יוֹסֵף אֵת הַחֲלֹמוֹת אֲשֶׁר חָלַם לָהֶם" (בראשית מ"ב ט). השפעתם של חלומות יוסף על יחסו אל אחיו הייתה משמעותית ביותר, כשם שהייתה משמעותית ביחס שלהם אליו כמו שנאמר "וַיַּחֲלֹם יוֹסֵף חֲלוֹם וַיַּגֵּד לְאֶחָיו וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ: וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם שִׁמְעוּ נָא הַחֲלוֹם הַזֶּה אֲשֶׁר חָלָמְתִּי…וַיּוֹסִפוּ עוֹד שְׂנֹא אֹתוֹ עַל חֲלֹמֹתָיו וְעַל דְּבָרָיו" (ל"ז ה-ח). דבר זה מעלה לדיון את שאלת מעמדו של החלום. אנו מוצאים התייחסות מזלזלת לחלום בדברי שלמה " כִּי בְרֹב חֲלֹמוֹת וַהֲבָלִים וּדְבָרִים הַרְבֵּה" (קהלת ה' ו). ועוד יותר בדברי הנביא זכריה "וַחֲלֹמוֹת הַשָּׁוְא יְדַבֵּרוּ הֶבֶל יְנַחֵמוּן" (זכריה י' ב). גם בחז"ל אנו מוצאים כיוון זה "מה לתבן את הבר נאם ה', וכי מה ענין בר ותבן אצל חלום? אלא אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יוחי, כשם שאי אפשר לבר בלא תבן - כך אי אפשר לחלום בלא דברים בטלים" (ברכות דף נה עמוד א). אומנם, כנראה החלומות של ספר בראשית קובעים מקום לעצמם, ואי אפשר לדון בהם במסגרת הכללית של תופעת החלום. בספר זה המספר הגדול ביותר של חלומות בכל התנ"ך. המכנה המשותף של כולם ללא יוצא מן הכלל הוא היותם חלומות נבואיים. לא רק האבות הקדושים מקבלים נבואות בחלום אלא אף שאינם בני ברית. נפרט את רשימת החלומות הארוכה בספרנו. ברית בין הבתרים, שהיא אולי הבסיס לברית ההיסטורית בין הקב"ה עם ישראל וארץ ישראל, נכרתה כאשר "וְתַרְדֵּמָה נָפְלָה עַל אַבְרָם" (ט"ו יב). אבימלך, לאחר לקיחת שרה מקבל נבואה בחלום " וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל אֲבִימֶלֶךְ בַּחֲלוֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ הִנְּךָ מֵת עַל הָאִשָּׁה אֲשֶׁר לָקַחְתָּ וְהִוא בְּעֻלַת בָּעַל " (כ' ג). סוף מעשה זה לאחר השכמתו של אבימלך מן החלום "וַיַּשְׁכֵּם אֲבִימֶלֶךְ בַּבֹּקֶר" (כ' ח) ומכאן אפשר אולי ללמוד כי גם הנבואה בדבר שילוח ישמעאל המסתיימת באותו ביטוי "וַיַּשְׁכֵּם אַבְרָהָם בַּבֹּקֶר וַיִּקַּח לֶחֶם וְחֵמַת מַיִם וַיִּתֵּן אֶל הָגָר שָׂם עַל שִׁכְמָהּ וְאֶת הַיֶּלֶד" (כ"א יד) נאמרה בחלום הלילה (עיין גם כ"ח יח). ההבטחות הגדולות ליעקב בבית אל, הן תחת ההגדרה "וַיַּחֲלֹם וְהִנֵּה סֻלָּם מֻצָּב אַרְצָה וְרֹאשׁוֹ מַגִּיעַ הַשָּׁמָיְמָה" (כ"ח יב). עושרו של יעקב בא אליו גם הוא בעקבות נבואה בחלום יחד עם הנבואה על החזרה לארץ ישראל "וַיְהִי בְּעֵת יַחֵם הַצֹּאן וָאֶשָּׂא עֵינַי וָאֵרֶא בַּחֲלוֹם וְהִנֵּה הָעַתֻּדִים הָעֹלִים עַל הַצֹּאן…וַיֹּאמֶר אֵלַי מַלְאַךְ הָאֱלֹהִים בַּחֲלוֹם יַעֲקֹב וָאֹמַר הִנֵּנִי" (ל"א י-יא). גם לבן קיבל נבואה בדרך זו "וַיָּבֹא אֱלֹהִים אֶל לָבָן הָאֲרַמִּי בַּחֲלֹם הַלָּיְלָה וַיֹּאמֶר לוֹ הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן תְּדַבֵּר עִם יַעֲקֹב מִטּוֹב עַד רָע" (ל"א כד). את חלומותיו של יוסף כבר הזכרנו ונוסיף עליהם את חלומות שר המשקים ושר האופים (מ') וחלומות פרעה (מ"א). נסיים במראות הלילה של יעקב בבאר שבע בדרכו למצרים "וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי" (מ"ו ב) (השווה ללשון ב ל"א יא) ונסכם כי גם המפקפקים בדברי חלומות וטוענים כי "אינם מורידים ואינם מעלים" (גיטין נב ע"א, סנהדרין ל ע"א, הוריות יג ע"ב, ירושלמי מעשר שני פ"ד ה"ו) יודו כי בספר בראשית החלומות הורידו והעלו תרתי משמע.  לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
