|
 שנת תשס"ג | שבת פרשת ויגשהקץ המכוסהלפני ירידתו של יעקב מצרימה נגלה אליו הקב"ה במראות הלילה " וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים לְיִשְׂרָאֵל בְּמַרְאֹת הַלַּיְלָה וַיֹּאמֶר יַעֲקֹב יַעֲקֹב וַיֹּאמֶר הִנֵּנִי: וַיֹּאמֶר אָנֹכִי הָאֵל אֱלֹהֵי אָבִיךָ אַל תִּירָא מֵרְדָה מִצְרַיְמָה כִּי לְגוֹי גָּדוֹל אֲשִׂימְךָ שָׁם: אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ" (בראשית מ"ו ב-ד). הביטוי "ישית ידו על עיניך" העסיק רבות את הפרשנים. הרשב"ם מפרש זאת כהבטחה ליעקב שיוסף ידאג לכל צרכיו בנכר "על ענייניך וצרכיך, ישתדל לעשותם". האבן עזרא לעומתו מפרש ביטוי מיוחד זה כהבטחה ליעקב שלא יפרד שוב מיוסף עד מותו ולכן מובטח לו שיזכה ל"ויוסף ישית ידו על עיניך - במותך, כן מנהג החיים עם המתים". מקור פירוש האבן עזרא במדרש "ויפול יוסף על פני אביו. וה"ה לכל בני יעקב, אלא למה נאמר ויפול יוסף, אלא לומר לך זה היא ההבטחה שהבטיח הקב"ה לאותו הצדיק, דכתיב ויוסף ישית ידו על עיניך (שם מו ד): ויבך עליו וישק לו. מלמד שמותר לאדם לנשק את המת עד שלא נקבר, וזו היא נשיקה של פירוד גמור" (שכל טוב (בראשית פרק נ ד"ה ויפול יוסף). לפי פירוש זה הביטוי "ישית ידו" קשור להבטחה הקודמת "וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה" שאנו יודעים שהתקיימה רק במותו של יעקב. גישה שונה לחלוטין אנו מוצאים בפרשנותו של ר' מאיר שמחה הכהן מדוינסק ב"משך חכמה". גם לפירוש הרשב"ם וגם לפירוש האבן עזרא סדר הדברים בפסוק איננו ברור הוא היה צריך להיות "אָנֹכִי אֵרֵד עִמְּךָ מִצְרַיְמָה" אחר כך "וְיוֹסֵף יָשִׁית יָדוֹ עַל עֵינֶיךָ" ולבסוף "וְאָנֹכִי אַעַלְךָ גַם עָלֹה". לכן הוא מציע את ההצעה הבאה "יתכן כי אמר לו שבל יחקור בעיונו ובעיניו השכליים על תכלית ומהות העניין שצריך לירד מצרימה ולעלות…שזה העניין יעצום עיניך שבל תחקור ובל תסתכל אחרי דרכי ההשגחה. כי כמו מי מילל זה אשר הצער של יוסף יהא לתכלית נרצה כזה, שידור במצרים ויהי לשליט ויפרסם דעות צודקות". לפי הסברו של ה"משך חכמה" הירידה והעליה ממצרים הקשורות להפרדות מיוסף היא חלק מתוכנית אלקית שבמבט אנושי "ראית עין" היה קשה מאוד להבינה טרם התבצעו כל שלביה. הירידה למצרים של יוסף ובעקבותיו של כל משפחת יעקב היתה חלק מנסיון לתקו עולם במלכות שדי. יוסף כסגנו של פרעה, ניסה לעשות מהפכה "מונותואיסטית" במצרים האלילית ולפרסם את "הדעות הצודקות", אילו היה הדבר ברור מראש בוודאי שהרבה תמיהות היו מתבררות. הסבר זה מסתדר יפה מאוד עם הפסוקים בתהילים "שָׁלַח לִפְנֵיהֶם אִישׁ לְעֶבֶד נִמְכַּר יוֹסֵף: עִנּוּ בַכֶּבֶל רגליו רַגְלוֹ בַּרְזֶל בָּאָה נַפְשׁוֹ: עַד עֵת בֹּא דְבָרוֹ אִמְרַת יְדֹוָד צְרָפָתְהוּ: שָׁלַח מֶלֶךְ וַיַּתִּירֵהוּ מֹשֵׁל עַמִּים וַיְפַתְּחֵהוּ: שָׂמוֹ אָדוֹן לְבֵיתוֹ וּמֹשֵׁל בְּכָל קִנְיָנוֹ: לֶאְסֹר שָׂרָיו בְּנַפְשׁוֹ וּזְקֵנָיו יְחַכֵּם:(תהלים ק"ה יז-כב).  לראש העמוד הדפסת עמוד שליחת קישור לחבר |
|
