שנת תשפ"א | שבת פרשת ראה

שו"ת במראה הבזק: ילדים לאם נכריה – התייחסות אליהם והכנסתם לחינוך יהודי

(מתוך ח"א)

 קיטו, אקוואדור                                     Quito, Ecaudor

 אב, תש"ן

שאלה

א.  יהודי בקהילתנו התחיל – לפני כחמש שנים – לחיות עם אישה נוכריה, וכבר ילדה לו כמה ילדים. בהתקרבם לגיל החינוך, דואגים ההורים להעניק לילדיהם זהות יהודית. כמובן, בקנה מידה של קהילת קיטו. האיש שואל איך לטפל בילדיו. אין סיכויים שיגיעו לארץ ללמוד לגיור. יש גם סיכויים שבלית ברירה יפנו גם הם, לרבנים קונסרבטיבים או רפורמים מארה"ב, ליהנות מפתרונות "קלים". מה ואיך להגיד לו?

ב.  יהודי מצפון אמריקה שהגיע לדרום אמריקה בשרות לאומי של ארה"ב peace corps – התחיל לחיות עם אישה נוכריה, וממנה נולד לו כבר ילד אחד. בינתיים הם מחכים לביקור בארה"ב בתקווה שרב רפורמי "יתקן" את מצבם. האם יש לקרב אותם, במידת האפשר, לקהילתנו ובאיזה תנאים? 

תשובה

בשני המקרים – המתוארים בשאלה, ילדי האבות היהודים הם – ע"פ ההלכה – גויים גמורים. ויש להבהיר זאת לאבות.

במידה והאב רוצה לקרבם ליהדות, והוא מוכן להתחיל בתהליך גיור, על ידי זה שהם יתחילו ללמוד ולקיים מצוות – יש אפשרות לקרבם, ולהתחיל ללמדם¹. על מנת שבעתיד יתגיירו לפני בי"ד מוסמך.

כיוון, שלא ייתכן שהילדים יקיימו מצוות – בזמן שאימם נוהגת כגויה ואביהם לא מקיים מצוות – לא ניתן לגיירם. אלא אם, כל המשפחה תקבל עול מצוות והאם תתגייר. אין לקרבם לקהילה על סמך זה שאביהם יהודי. כיוון שהדבר ייתן לגיטימציה לנישואי תערובת, ועלול ליצור את הרושם שהמעשה איננו חמור.

___________________________________________ 

¹  מהרש"א על מסכת שבת, דף ל"א, ע"א, סד"ה א"ל מקרא. ואע"פ שיש בפוסקים ערעור בדבר, כך הכריע למעשה, מרן הגר"מ אליהו, הראשון לציון, הרב הראשי לישראל.

לראש העמוד

הדפסת עמוד

שליחת קישור לחבר